1.1  Im Anfang schuf Gott den Himmel und die Erde. 1.2  Und die Erde war wüst und leer, und es lag Finsternis auf der Tiefe, und der Geist Gottes schwebte über den Wassern. 1.3  Und Gott sprach: Es werde Licht! Und es ward Licht. 1.4  Und Gott sah, daß das Licht gut war; da schied Gott das Licht von der Finsternis; 1.5  und Gott nannte das Licht Tag, und die Finsternis Nacht. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der erste Tag. 1.6  Und Gott sprach: Es soll eine Feste entstehen inmitten der Wasser, die bilde eine Scheidewand zwischen den Gewässern! 1.7  Und Gott machte die Feste und schied das Wasser unter der Feste von dem Wasser über der Feste, daß es so ward. 1.8  Und Gott nannte die Feste Himmel. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der zweite Tag. 1.9  Und Gott sprach: Es sammle sich das Wasser unter dem Himmel an einen Ort, daß man das Trockene sehe! Und es geschah also. 1.10  Und Gott nannte das Trockene Land; aber die Sammlung der Wasser nannte er Meer. Und Gott sah, daß es gut war. 1.11  Und Gott sprach: Es lasse die Erde grünes Gras sprossen und Gewächs, das Samen trägt, fruchtbare Bäume, deren jeder seine besondere Art Früchte bringt, in welcher ihr Same sei auf Erden! Und es geschah also. 1.12  Und die Erde brachte hervor Gras und Gewächs, das Samen trägt nach seiner Art, und Bäume, welche Früchte bringen, in welchen ihr Same ist nach ihrer Art. Und Gott sah, daß es gut war. 1.13  Und es ward Abend, und es ward Morgen: der dritte Tag. 1.14  Und Gott sprach: Es seien Lichter an der Himmelsfeste, zur Unterscheidung von Tag und Nacht, die sollen zur Bestimmung der Zeiten und der Tage und Jahre dienen, 1.15  und zu Leuchtern an der Himmelsfeste, daß sie die Erde beleuchten! Und es geschah also. 1.16  Und Gott machte die zwei großen Lichter, das große Licht zur Beherrschung des Tages und das kleinere Licht zur Beherrschung der Nacht; dazu die Sterne. 1.17  Und Gott setzte sie an die Himmelsfeste, damit sie die Erde beleuchteten 1.18  und den Tag und die Nacht beherrschten und Licht und Finsternis unterschieden. Und Gott sah, daß es gut war. 1.19  Und es ward Abend, und es ward Morgen: der vierte Tag. 1.20  Und Gott sprach: Das Wasser soll wimmeln von einer Fülle lebendiger Wesen, und es sollen Vögel fliegen über die Erde, an der Himmelsfeste dahin! 1.21  Und Gott schuf die großen Fische und alles, was da lebt und webt, wovon das Wasser wimmelt, nach ihren Gattungen, dazu allerlei Vögel nach ihren Gattungen. Und Gott sah, daß es gut war. 1.22  Und Gott segnete sie und sprach: Seid fruchtbar und mehret euch und füllet das Wasser im Meere, und das Geflügel mehre sich auf Erden! 1.23  Und es ward Abend, und es ward Morgen: der fünfte Tag. 1.24  Und Gott sprach: Die Erde bringe hervor lebendige Wesen nach ihrer Art, Vieh, Gewürm und Tiere des Feldes nach ihrer Art! Und es geschah also. 1.25  Und Gott machte die Tiere des Feldes nach ihrer Art und das Vieh nach seiner Art. Und Gott sah, daß es gut war. 1.26  Und Gott sprach: Wir wollen Menschen machen nach unserm Bild uns ähnlich; die sollen herrschen über die Fische im Meer und über die Vögel des Himmels und über das Vieh auf der ganzen Erde, auch über alles, was auf Erden kriecht! 1.27  Und Gott schuf den Menschen ihm zum Bilde, zum Bilde Gottes schuf er ihn; männlich und weiblich schuf er sie. 1.28  Und Gott segnete sie und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehret euch und füllet die Erde und machet sie euch untertan und herrschet über die Fische im Meer und über die Vögel des Himmels und über alles Lebendige, was auf Erden kriecht! 1.29  Und Gott sprach: Siehe, ich habe euch alles Gewächs auf Erden gegeben, das Samen trägt, auch alle Bäume, an welchen Früchte sind, die Samen tragen; sie sollen euch zur Nahrung dienen; 1.30  aber allen Tieren der Erde und allen Vögeln des Himmels und allem, was auf Erden kriecht, allem, was eine lebendige Seele hat, habe ich alles grüne Kraut zur Nahrung gegeben. Und es geschah also. 1.31  Und Gott sah an alles, was er gemacht hatte, und siehe, es war sehr gut. Und es ward Abend, und es ward Morgen: der sechste Tag.

1.1  ἐν ἀρχῇ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν 1.2  ἡ δὲ γῆ ἦν ἀόρατος καὶ ἀκατασκεύαστος καὶ σκότος ἐπάνω τῆς ἀβύσσου καὶ πνεῦμα θεοῦ ἐπεφέρετο ἐπάνω τοῦ ὕδατος 1.3  καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτω φῶς καὶ ἐγένετο φῶς 1.4  καὶ εἶδεν ὁ θεὸς τὸ φῶς ὅτι καλόν καὶ διεχώρισεν ὁ θεὸς ἀνὰ μέσον τοῦ φωτὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σκότους 1.5  καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὸ φῶς ἡμέραν καὶ τὸ σκότος ἐκάλεσεν νύκτα καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα μία 1.6  καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτω στερέωμα ἐν μέσῳ τοῦ ὕδατος καὶ ἔστω διαχωρίζον ἀνὰ μέσον ὕδατος καὶ ὕδατος καὶ ἐγένετο οὕτως 1.7  καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸ στερέωμα καὶ διεχώρισεν ὁ θεὸς ἀνὰ μέσον τοῦ ὕδατος ὃ ἦν ὑποκάτω τοῦ στερεώματος καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ ὕδατος τοῦ ἐπάνω τοῦ στερεώματος 1.8  καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὸ στερέωμα οὐρανόν καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα δευτέρα 1.9  καὶ εἶπεν ὁ θεός συναχθήτω τὸ ὕδωρ τὸ ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ εἰς συναγωγὴν μίαν καὶ ὀφθήτω ἡ ξηρά καὶ ἐγένετο οὕτως καὶ συνήχθη τὸ ὕδωρ τὸ ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ εἰς τὰς συναγωγὰς αὐτῶν καὶ ὤφθη ἡ ξηρά 1.10  καὶ ἐκάλεσεν ὁ θεὸς τὴν ξηρὰν γῆν καὶ τὰ συστήματα τῶν ὑδάτων ἐκάλεσεν θαλάσσας καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν 1.11  καὶ εἶπεν ὁ θεός βλαστησάτω ἡ γῆ βοτάνην χόρτου σπεῖρον σπέρμα κατὰ γένος καὶ καθ' ὁμοιότητα καὶ ξύλον κάρπιμον ποιοῦν καρπόν οὗ τὸ σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ κατὰ γένος ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐγένετο οὕτως 1.12  καὶ ἐξήνεγκεν ἡ γῆ βοτάνην χόρτου σπεῖρον σπέρμα κατὰ γένος καὶ καθ' ὁμοιότητα καὶ ξύλον κάρπιμον ποιοῦν καρπόν οὗ τὸ σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ κατὰ γένος ἐπὶ τῆς γῆς καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν 1.13  καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα τρίτη 1.14  καὶ εἶπεν ὁ θεός γενηθήτωσαν φωστῆρες ἐν τῷ στερεώματι τοῦ οὐρανοῦ εἰς φαῦσιν τῆς γῆς τοῦ διαχωρίζειν ἀνὰ μέσον τῆς ἡμέρας καὶ ἀνὰ μέσον τῆς νυκτὸς καὶ ἔστωσαν εἰς σημεῖα καὶ εἰς καιροὺς καὶ εἰς ἡμέρας καὶ εἰς ἐνιαυτοὺς 1.15  καὶ ἔστωσαν εἰς φαῦσιν ἐν τῷ στερεώματι τοῦ οὐρανοῦ ὥστε φαίνειν ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐγένετο οὕτως 1.16  καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τοὺς δύο φωστῆρας τοὺς μεγάλους τὸν φωστῆρα τὸν μέγαν εἰς ἀρχὰς τῆς ἡμέρας καὶ τὸν φωστῆρα τὸν ἐλάσσω εἰς ἀρχὰς τῆς νυκτός καὶ τοὺς ἀστέρας 1.17  καὶ ἔθετο αὐτοὺς ὁ θεὸς ἐν τῷ στερεώματι τοῦ οὐρανοῦ ὥστε φαίνειν ἐπὶ τῆς γῆς 1.18  καὶ ἄρχειν τῆς ἡμέρας καὶ τῆς νυκτὸς καὶ διαχωρίζειν ἀνὰ μέσον τοῦ φωτὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σκότους καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλόν 1.19  καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα τετάρτη 1.20  καὶ εἶπεν ὁ θεός ἐξαγαγέτω τὰ ὕδατα ἑρπετὰ ψυχῶν ζωσῶν καὶ πετεινὰ πετόμενα ἐπὶ τῆς γῆς κατὰ τὸ στερέωμα τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐγένετο οὕτως 1.21  καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὰ κήτη τὰ μεγάλα καὶ πᾶσαν ψυχὴν ζῴων ἑρπετῶν ἃ ἐξήγαγεν τὰ ὕδατα κατὰ γένη αὐτῶν καὶ πᾶν πετεινὸν πτερωτὸν κατὰ γένος καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλά 1.22  καὶ ηὐλόγησεν αὐτὰ ὁ θεὸς λέγων αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὰ ὕδατα ἐν ταῖς θαλάσσαις καὶ τὰ πετεινὰ πληθυνέσθωσαν ἐπὶ τῆς γῆς 1.23  καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα πέμπτη 1.24  καὶ εἶπεν ὁ θεός ἐξαγαγέτω ἡ γῆ ψυχὴν ζῶσαν κατὰ γένος τετράποδα καὶ ἑρπετὰ καὶ θηρία τῆς γῆς κατὰ γένος καὶ ἐγένετο οὕτως 1.25  καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὰ θηρία τῆς γῆς κατὰ γένος καὶ τὰ κτήνη κατὰ γένος καὶ πάντα τὰ ἑρπετὰ τῆς γῆς κατὰ γένος αὐτῶν καὶ εἶδεν ὁ θεὸς ὅτι καλά 1.26  καὶ εἶπεν ὁ θεός ποιήσωμεν ἄνθρωπον κατ' εἰκόνα ἡμετέραν καὶ καθ' ὁμοίωσιν καὶ ἀρχέτωσαν τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης καὶ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῶν κτηνῶν καὶ πάσης τῆς γῆς καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἑρπόντων ἐπὶ τῆς γῆς 1.27  καὶ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον κατ' εἰκόνα θεοῦ ἐποίησεν αὐτόν ἄρσεν καὶ θῆλυ ἐποίησεν αὐτούς 1.28  καὶ ηὐλόγησεν αὐτοὺς ὁ θεὸς λέγων αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὴν γῆν καὶ κατακυριεύσατε αὐτῆς καὶ ἄρχετε τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης καὶ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ πάσης τῆς γῆς καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἑρπόντων ἐπὶ τῆς γῆς 1.29  καὶ εἶπεν ὁ θεός ἰδοὺ δέδωκα ὑμῖν πᾶν χόρτον σπόριμον σπεῖρον σπέρμα ὅ ἐστιν ἐπάνω πάσης τῆς γῆς καὶ πᾶν ξύλον ὃ ἔχει ἐν ἑαυτῷ καρπὸν σπέρματος σπορίμου ὑμῖν ἔσται εἰς βρῶσιν 1.30  καὶ πᾶσι τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ πᾶσι τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ παντὶ ἑρπετῷ τῷ ἕρποντι ἐπὶ τῆς γῆς ὃ ἔχει ἐν ἑαυτῷ ψυχὴν ζωῆς πάντα χόρτον χλωρὸν εἰς βρῶσιν καὶ ἐγένετο οὕτως 1.31  καὶ εἶδεν ὁ θεὸς τὰ πάντα ὅσα ἐποίησεν καὶ ἰδοὺ καλὰ λίαν καὶ ἐγένετο ἑσπέρα καὶ ἐγένετο πρωί ἡμέρα ἕκτη

1.1  en archeh epoiehsen o theos ton oyranon kai tehn gehn 1.2  eh de geh ehn aoratos kai akataskeyastos kai skotos epanoh tehs abyssoy kai pneyma theoy epephereto epanoh toy ydatos 1.3  kai eipen o theos genehthehtoh phohs kai egeneto phohs 1.4  kai eiden o theos to phohs oti kalon kai diechohrisen o theos ana meson toy phohtos kai ana meson toy skotoys 1.5  kai ekalesen o theos to phohs ehmeran kai to skotos ekalesen nykta kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera mia 1.6  kai eipen o theos genehthehtoh stereohma en mesoh toy ydatos kai estoh diachohrizon ana meson ydatos kai ydatos kai egeneto oytohs 1.7  kai epoiehsen o theos to stereohma kai diechohrisen o theos ana meson toy ydatos o ehn ypokatoh toy stereohmatos kai ana meson toy ydatos toy epanoh toy stereohmatos 1.8  kai ekalesen o theos to stereohma oyranon kai eiden o theos oti kalon kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera deytera 1.9  kai eipen o theos synachthehtoh to ydohr to ypokatoh toy oyranoy eis synagohgehn mian kai ophthehtoh eh xehra kai egeneto oytohs kai synehchtheh to ydohr to ypokatoh toy oyranoy eis tas synagohgas aytohn kai ohphtheh eh xehra 1.10  kai ekalesen o theos tehn xehran gehn kai ta systehmata tohn ydatohn ekalesen thalassas kai eiden o theos oti kalon 1.11  kai eipen o theos blastehsatoh eh geh botanehn chortoy speiron sperma kata genos kai kath' omoiotehta kai xylon karpimon poioyn karpon oy to sperma aytoy en aytoh kata genos epi tehs gehs kai egeneto oytohs 1.12  kai exehnegken eh geh botanehn chortoy speiron sperma kata genos kai kath' omoiotehta kai xylon karpimon poioyn karpon oy to sperma aytoy en aytoh kata genos epi tehs gehs kai eiden o theos oti kalon 1.13  kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera triteh 1.14  kai eipen o theos genehthehtohsan phohstehres en toh stereohmati toy oyranoy eis phaysin tehs gehs toy diachohrizein ana meson tehs ehmeras kai ana meson tehs nyktos kai estohsan eis sehmeia kai eis kairoys kai eis ehmeras kai eis eniaytoys 1.15  kai estohsan eis phaysin en toh stereohmati toy oyranoy ohste phainein epi tehs gehs kai egeneto oytohs 1.16  kai epoiehsen o theos toys dyo phohstehras toys megaloys ton phohstehra ton megan eis archas tehs ehmeras kai ton phohstehra ton elassoh eis archas tehs nyktos kai toys asteras 1.17  kai etheto aytoys o theos en toh stereohmati toy oyranoy ohste phainein epi tehs gehs 1.18  kai archein tehs ehmeras kai tehs nyktos kai diachohrizein ana meson toy phohtos kai ana meson toy skotoys kai eiden o theos oti kalon 1.19  kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera tetarteh 1.20  kai eipen o theos exagagetoh ta ydata erpeta psychohn zohsohn kai peteina petomena epi tehs gehs kata to stereohma toy oyranoy kai egeneto oytohs 1.21  kai epoiehsen o theos ta kehteh ta megala kai pasan psychehn zohohn erpetohn a exehgagen ta ydata kata geneh aytohn kai pan peteinon pterohton kata genos kai eiden o theos oti kala 1.22  kai ehylogehsen ayta o theos legohn ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate ta ydata en tais thalassais kai ta peteina plehthynesthohsan epi tehs gehs 1.23  kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera pempteh 1.24  kai eipen o theos exagagetoh eh geh psychehn zohsan kata genos tetrapoda kai erpeta kai thehria tehs gehs kata genos kai egeneto oytohs 1.25  kai epoiehsen o theos ta thehria tehs gehs kata genos kai ta ktehneh kata genos kai panta ta erpeta tehs gehs kata genos aytohn kai eiden o theos oti kala 1.26  kai eipen o theos poiehsohmen anthrohpon kat' eikona ehmeteran kai kath' omoiohsin kai archetohsan tohn ichthyohn tehs thalassehs kai tohn peteinohn toy oyranoy kai tohn ktehnohn kai pasehs tehs gehs kai pantohn tohn erpetohn tohn erpontohn epi tehs gehs 1.27  kai epoiehsen o theos ton anthrohpon kat' eikona theoy epoiehsen ayton arsen kai thehly epoiehsen aytoys 1.28  kai ehylogehsen aytoys o theos legohn ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate tehn gehn kai katakyrieysate aytehs kai archete tohn ichthyohn tehs thalassehs kai tohn peteinohn toy oyranoy kai pantohn tohn ktehnohn kai pasehs tehs gehs kai pantohn tohn erpetohn tohn erpontohn epi tehs gehs 1.29  kai eipen o theos idoy dedohka ymin pan chorton sporimon speiron sperma o estin epanoh pasehs tehs gehs kai pan xylon o echei en eaytoh karpon spermatos sporimoy ymin estai eis brohsin 1.30  kai pasi tois thehriois tehs gehs kai pasi tois peteinois toy oyranoy kai panti erpetoh toh erponti epi tehs gehs o echei en eaytoh psychehn zohehs panta chorton chlohron eis brohsin kai egeneto oytohs 1.31  kai eiden o theos ta panta osa epoiehsen kai idoy kala lian kai egeneto espera kai egeneto prohi ehmera ekteh

1.1  בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃ 1.2  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהֹום וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ 1.3  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אֹור וַיְהִי־אֹור׃ 1.4  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאֹור כִּי־טֹוב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאֹור וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׃ 1.5  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים ׀ לָאֹור יֹום וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום אֶחָד׃ פ 1.6  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתֹוךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׃ 1.7  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי־כֵן׃ 1.8  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום שֵׁנִי׃ פ 1.9  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקֹום אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי־כֵן׃ 1.10  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים ׀ לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ 1.11  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינֹו אֲשֶׁר זַרְעֹו־בֹו עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי־כֵן׃ 1.12  וַתֹּוצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה־פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעֹו־בֹו לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ 1.13  וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום שְׁלִישִׁי׃ פ 1.14  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיֹּום וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמֹועֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים׃ 1.15  וְהָיוּ לִמְאֹורֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי־כֵן׃ 1.16  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאֹור הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיֹּום וְאֶת־הַמָּאֹור הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכֹּוכָבִים׃ 1.17  וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ׃ 1.18  וְלִמְשֹׁל בַּיֹּום וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאֹור וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ 1.19  וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום רְבִיעִי׃ פ 1.20  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעֹוף יְעֹופֵף עַל־הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׃ 1.21  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה ׀ הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל־עֹוף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ 1.22  וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעֹוף יִרֶב בָּאָרֶץ׃ 1.23  וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום חֲמִישִׁי׃ פ 1.24  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תֹּוצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתֹו־אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי־כֵן׃ 1.25  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל־רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טֹוב׃ 1.26  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ׃ 1.27  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים ׀ אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמֹו בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתֹו זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׃ 1.28  וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל־חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל־הָאָרֶץ׃ 1.29  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב ׀ זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בֹּו פְרִי־עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׃ 1.30  וּלְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל ׀ רֹומֵשׂ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בֹּו נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת־כָּל־יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי־כֵן׃ 1.31  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טֹוב מְאֹד וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יֹום הַשִּׁשִּׁי׃ פ

1.1  breAxxijt baaraaA AaeloHijm Aet Haxxaamajim wAet HaaAaaraec׃ 1.2  wHaaAaaraec HaajtaaH toHw waaboHw whoxxaek Oal-pnej tHowm wrwha AaeloHijm mrahaepaet Oal-pnej Hamaajim׃ 1.3  wajoAmaer AaeloHijm jHij Aowr wajHij-Aowr׃ 1.4  wajarA AaeloHijm Aaet-HaaAowr kij-Towb wajabdel AaeloHijm bejn HaaAowr wbejn Hahoxxaek׃ 1.5  wajiqraaA AaeloHijm laaAowr jowm wlahoxxaek qaaraaA laajlaaH wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm Aaehaad׃ p 1.6  wajoAmaer AaeloHijm jHij raaqijOa btowk Hamaajim wijHij mabdijl bejn majim laamaajim׃ 1.7  wajaOax AaeloHijm Aaet-HaaraaqijOa wajabdel bejn Hamajim Aaxxaer mitahat laaraaqijOa wbejn Hamajim Aaxxaer meOal laaraaqijOa wajHij-ken׃ 1.8  wajiqraaA AaeloHijm laaraaqijOa xxaamaajim wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm xxenij׃ p 1.9  wajoAmaer AaeloHijm jiqaaww Hamajim mitahat Haxxaamajim Aael-maaqowm Aaehaad wteraaAaeH HajabaaxxaaH wajHij-ken׃ 1.10  wajiqraaA AaeloHijm lajabaaxxaaH Aaeraec wlmiqweH Hamajim qaaraaA jamijm wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ 1.11  wajoAmaer AaeloHijm tadxxeA HaaAaaraec daexxaeA Oexaeb mazrijOa zaeraO Oec prij OoxaeH prij lmijnow Aaxxaer zarOow-bow Oal-HaaAaaraec wajHij-ken׃ 1.12  watowceA HaaAaaraec daexxaeA Oexaeb mazrijOa zaeraO lmijneHw wOec OoxaeH-prij Aaxxaer zarOow-bow lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ 1.13  wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm xxlijxxij׃ p 1.14  wajoAmaer AaeloHijm jHij mAorot birqijOa Haxxaamajim lHabdijl bejn Hajowm wbejn HalaajlaaH wHaajw lAotot wlmowOadijm wljaamijm wxxaanijm׃ 1.15  wHaajw limAowrot birqijOa Haxxaamajim lHaaAijr Oal-HaaAaaraec wajHij-ken׃ 1.16  wajaOax AaeloHijm Aaet-xxnej HamAorot Hagdolijm Aaet-HamaaAowr Hagaadol lmaemxxaelaet Hajowm wAaet-HamaaAowr HaqaaTon lmaemxxaelaet HalajlaaH wAet Hakowkaabijm׃ 1.17  wajiten Aotaam AaeloHijm birqijOa Haxxaamaajim lHaaAijr Oal-HaaAaaraec׃ 1.18  wlimxxol bajowm wbalajlaaH wlaHabdijl bejn HaaAowr wbejn Hahoxxaek wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ 1.19  wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm rbijOij׃ p 1.20  wajoAmaer AaeloHijm jixxrcw Hamajim xxaeraec naepaexx hajaaH wOowp jOowpep Oal-HaaAaaraec Oal-pnej rqijOa Haxxaamaajim׃ 1.21  wajibraaA AaeloHijm Aaet-Hatanijnim Hagdolijm wAet kaal-naepaexx HahajaaH Haaromaexaet Aaxxaer xxaarcw Hamajim lmijneHaem wAet kaal-Oowp kaanaap lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ 1.22  wajbaaraek Aotaam AaeloHijm leAmor prw wrbw wmilAw Aaet-Hamajim bajamijm wHaaOowp jiraeb baaAaaraec׃ 1.23  wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm hamijxxij׃ p 1.24  wajoAmaer AaeloHijm towceA HaaAaaraec naepaexx hajaaH lmijnaaH bHemaaH waaraemaex whajtow-Aaeraec lmijnaaH wajHij-ken׃ 1.25  wajaOax AaeloHijm Aaet-hajat HaaAaaraec lmijnaaH wAaet-HabHemaaH lmijnaaH wAet kaal-raemaex HaaAadaamaaH lmijneHw wajarA AaeloHijm kij-Towb׃ 1.26  wajoAmaer AaeloHijm naOaxaeH Aaadaam bcalmenw kidmwtenw wjirdw bidgat Hajaam wbOowp Haxxaamajim wbabHemaaH wbkaal-HaaAaaraec wbkaal-Haaraemaex Haaromex Oal-HaaAaaraec׃ 1.27  wajibraaA AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam bcalmow bcaelaem AaeloHijm baaraaA Aotow zaakaar wnqebaaH baaraaA Aotaam׃ 1.28  wajbaaraek Aotaam AaeloHijm wajoAmaer laaHaem AaeloHijm prw wrbw wmilAw Aaet-HaaAaaraec wkibxxuHaa wrdw bidgat Hajaam wbOowp Haxxaamajim wbkaal-hajaaH Haaromaexaet Oal-HaaAaaraec׃ 1.29  wajoAmaer AaeloHijm HineH naatatij laakaem Aaet-kaal-Oexaeb zoreOa zaeraO Aaxxaer Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wAaet-kaal-HaaOec Aaxxaer-bow prij-Oec zoreOa zaaraO laakaem jiHjaeH lAaaklaaH׃ 1.30  wlkaal-hajat HaaAaaraec wlkaal-Oowp Haxxaamajim wlkol rowmex Oal-HaaAaaraec Aaxxaer-bow naepaexx hajaaH Aaet-kaal-jaeraeq Oexaeb lAaaklaaH wajHij-ken׃ 1.31  wajarA AaeloHijm Aaet-kaal-Aaxxaer OaaxaaH wHineH-Towb mAod wajHij-Oaeraeb wajHij-boqaer jowm Haxxixxij׃ p

1.1  בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ 1.2  והארץ היתה תהו ובהו וחשך על־פני תהום ורוח אלהים מרחפת על־פני המים׃ 1.3  ויאמר אלהים יהי אור ויהי־אור׃ 1.4  וירא אלהים את־האור כי־טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ 1.5  ויקרא אלהים ׀ לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד׃ פ 1.6  ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ 1.7  ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן׃ 1.8  ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני׃ פ 1.9  ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל־מקום אחד ותראה היבשה ויהי־כן׃ 1.10  ויקרא אלהים ׀ ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי־טוב׃ 1.11  ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו־בו על־הארץ ויהי־כן׃ 1.12  ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה־פרי אשר זרעו־בו למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ 1.13  ויהי־ערב ויהי־בקר יום שלישי׃ פ 1.14  ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ 1.15  והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על־הארץ ויהי־כן׃ 1.16  ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ 1.17  ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על־הארץ׃ 1.18  ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי־טוב׃ 1.19  ויהי־ערב ויהי־בקר יום רביעי׃ פ 1.20  ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על־הארץ על־פני רקיע השמים׃ 1.21  ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפש החיה ׀ הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל־עוף כנף למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ 1.22  ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את־המים בימים והעוף ירב בארץ׃ 1.23  ויהי־ערב ויהי־בקר יום חמישי׃ פ 1.24  ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה ויהי־כן׃ 1.25  ויעש אלהים את־חית הארץ למינה ואת־הבהמה למינה ואת כל־רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ 1.26  ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ׃ 1.27  ויברא אלהים ׀ את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ 1.28  ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ׃ 1.29  ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב ׀ זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ 1.30  ולכל־חית הארץ ולכל־עוף השמים ולכל ׀ רומש על־הארץ אשר־בו נפש חיה את־כל־ירק עשב לאכלה ויהי־כן׃ 1.31  וירא אלהים את־כל־אשר עשה והנה־טוב מאד ויהי־ערב ויהי־בקר יום הששי׃ פ

1.1  brAxjt brA AlHjm At Hxmjm wAt HArc׃ 1.2  wHArc HjtH tHw wbHw whxk Ol-pnj tHwm wrwh AlHjm mrhpt Ol-pnj Hmjm׃ 1.3  wjAmr AlHjm jHj Awr wjHj-Awr׃ 1.4  wjrA AlHjm At-HAwr kj-Twb wjbdl AlHjm bjn HAwr wbjn Hhxk׃ 1.5  wjqrA AlHjm lAwr jwm wlhxk qrA ljlH wjHj-Orb wjHj-bqr jwm Ahd׃ p 1.6  wjAmr AlHjm jHj rqjO btwk Hmjm wjHj mbdjl bjn mjm lmjm׃ 1.7  wjOx AlHjm At-HrqjO wjbdl bjn Hmjm Axr mtht lrqjO wbjn Hmjm Axr mOl lrqjO wjHj-kn׃ 1.8  wjqrA AlHjm lrqjO xmjm wjHj-Orb wjHj-bqr jwm xnj׃ p 1.9  wjAmr AlHjm jqww Hmjm mtht Hxmjm Al-mqwm Ahd wtrAH HjbxH wjHj-kn׃ 1.10  wjqrA AlHjm ljbxH Arc wlmqwH Hmjm qrA jmjm wjrA AlHjm kj-Twb׃ 1.11  wjAmr AlHjm tdxA HArc dxA Oxb mzrjO zrO Oc prj OxH prj lmjnw Axr zrOw-bw Ol-HArc wjHj-kn׃ 1.12  wtwcA HArc dxA Oxb mzrjO zrO lmjnHw wOc OxH-prj Axr zrOw-bw lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ 1.13  wjHj-Orb wjHj-bqr jwm xljxj׃ p 1.14  wjAmr AlHjm jHj mArt brqjO Hxmjm lHbdjl bjn Hjwm wbjn HljlH wHjw lAtt wlmwOdjm wljmjm wxnjm׃ 1.15  wHjw lmAwrt brqjO Hxmjm lHAjr Ol-HArc wjHj-kn׃ 1.16  wjOx AlHjm At-xnj HmArt Hgdljm At-HmAwr Hgdl lmmxlt Hjwm wAt-HmAwr HqTn lmmxlt HljlH wAt Hkwkbjm׃ 1.17  wjtn Atm AlHjm brqjO Hxmjm lHAjr Ol-HArc׃ 1.18  wlmxl bjwm wbljlH wlHbdjl bjn HAwr wbjn Hhxk wjrA AlHjm kj-Twb׃ 1.19  wjHj-Orb wjHj-bqr jwm rbjOj׃ p 1.20  wjAmr AlHjm jxrcw Hmjm xrc npx hjH wOwp jOwpp Ol-HArc Ol-pnj rqjO Hxmjm׃ 1.21  wjbrA AlHjm At-Htnjnm Hgdljm wAt kl-npx HhjH Hrmxt Axr xrcw Hmjm lmjnHm wAt kl-Owp knp lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ 1.22  wjbrk Atm AlHjm lAmr prw wrbw wmlAw At-Hmjm bjmjm wHOwp jrb bArc׃ 1.23  wjHj-Orb wjHj-bqr jwm hmjxj׃ p 1.24  wjAmr AlHjm twcA HArc npx hjH lmjnH bHmH wrmx whjtw-Arc lmjnH wjHj-kn׃ 1.25  wjOx AlHjm At-hjt HArc lmjnH wAt-HbHmH lmjnH wAt kl-rmx HAdmH lmjnHw wjrA AlHjm kj-Twb׃ 1.26  wjAmr AlHjm nOxH Adm bclmnw kdmwtnw wjrdw bdgt Hjm wbOwp Hxmjm wbbHmH wbkl-HArc wbkl-Hrmx Hrmx Ol-HArc׃ 1.27  wjbrA AlHjm At-HAdm bclmw bclm AlHjm brA Atw zkr wnqbH brA Atm׃ 1.28  wjbrk Atm AlHjm wjAmr lHm AlHjm prw wrbw wmlAw At-HArc wkbxH wrdw bdgt Hjm wbOwp Hxmjm wbkl-hjH Hrmxt Ol-HArc׃ 1.29  wjAmr AlHjm HnH nttj lkm At-kl-Oxb zrO zrO Axr Ol-pnj kl-HArc wAt-kl-HOc Axr-bw prj-Oc zrO zrO lkm jHjH lAklH׃ 1.30  wlkl-hjt HArc wlkl-Owp Hxmjm wlkl rwmx Ol-HArc Axr-bw npx hjH At-kl-jrq Oxb lAklH wjHj-kn׃ 1.31  wjrA AlHjm At-kl-Axr OxH wHnH-Twb mAd wjHj-Orb wjHj-bqr jwm Hxxj׃ p

1.1  In principio creavit Deus caelum et terram. 1.2  Terra autem erat inanis et vacua, et tenebrae super faciem abyssi, et spiritus Dei ferebatur super aquas. 1.3  Dixitque Deus: “Fiat lux”. Et facta est lux. 1.4  Et vidit Deus lucem quod esset bona et divisit Deus lucem ac tenebras. 1.5  Appellavitque Deus lucem Diem et tenebras Noctem. Factumque est vespere et mane, dies unus. 1.6  Dixit quoque Deus: “Fiat firmamentum in medio aquarum et dividat aquas ab aquis”. 1.7  Et fecit Deus firmamentum divisitque aquas, quae erant sub firmamento, ab his, quae erant super firmamentum. Et factum est ita. 1.8  Vocavitque Deus firmamentum Caelum. Et factum est vespere et mane, dies secundus. 1.9  Dixit vero Deus: “Congregentur aquae, quae sub caelo sunt, in locum unum, et appareat arida”. Factumque est ita. 1.10  Et vocavit Deus aridam Terram congregationesque aquarum appellavit Maria. Et vidit Deus quod esset bonum. 1.11  Et ait Deus: “Germinet terra herbam virentem et herbam facientem semen et lignum pomiferum faciens fructum iuxta genus suum, cuius semen in semetipso sit super terram”. Et factum est ita. 1.12  Et protulit terra herbam virentem et herbam afferentem semen iuxta genus suum lignumque faciens fructum, qui habet in semetipso sementem secundum speciem suam. Et vidit Deus quod esset bonum. 1.13  Et factum est vespere et mane, dies tertius. 1.14  Dixit autem Deus: “Fiant luminaria in firmamento caeli, ut dividant diem ac noctem et sint in signa et tempora et dies et annos, 1.15  ut luceant in firmamento caeli et illuminent terram. Et factum est ita. 1.16  Fecitque Deus duo magna luminaria: luminare maius, ut praeesset diei, et luminare minus, ut praeesset nocti, et stellas. 1.17  Et posuit eas Deus in firmamento caeli, ut lucerent super terram 1.18  et praeessent diei ac nocti et dividerent lucem ac tenebras. Et vidit Deus quod esset bonum. 1.19  Et factum est vespere et mane, dies quartus. 1.20  Dixit etiam Deus: “Pullulent aquae reptile animae viventis, et volatile volet super terram sub firmamento caeli”. 1.21  Creavitque Deus cete grandia et omnem animam viventem atque motabilem, quam pullulant aquae secundum species suas, et omne volatile secundum genus suum. Et vidit Deus quod esset bonum; 1.22  benedixitque eis Deus dicens: “Crescite et multiplicamini et replete aquas maris, avesque multiplicentur super terram ”. 1.23  Et factum est vespere et mane, dies quintus. 1.24  Dixit quoque Deus: “Producat terra animam viventem in genere suo, iumenta et reptilia et bestias terrae secundum species suas”. Factumque est ita. 1.25  Et fecit Deus bestias terrae iuxta species suas et iumenta secundum species suas et omne reptile terrae in genere suo. Et vidit Deus quod esset bonum. 1.26  Et ait Deus: “Faciamus hominem ad imaginem et similitudinem nostram; et praesint piscibus maris et volatilibus caeli et bestiis universaeque terrae omnique reptili, quod movetur in terra”. 1.27  Et creavit Deus hominem ad imaginem suam; ad imaginem Dei creavit illum; masculum et feminam creavit eos. 1.28  Benedixitque illis Deus et ait illis Deus: “Crescite et multiplicamini et replete terram et subicite eam et dominamini piscibus maris et volatilibus caeli et universis animantibus, quae moventur super terram”. 1.29  Dixitque Deus: “Ecce dedi vobis omnem herbam afferentem semen super terram et universa ligna, quae habent in semetipsis fructum ligni portantem sementem, ut sint vobis in escam 1.30  et cunctis animantibus terrae omnique volucri caeli et universis, quae moventur in terra et in quibus est anima vivens, omnem herbam virentem ad vescendum”. Et factum est ita. 1.31  Viditque Deus cuncta, quae fecit, et ecce erant valde bona. Et factum est vespere et mane, dies sextus.

2.1  Also waren Himmel und Erde vollendet samt ihrem ganzen Heer, 2.2  so daß Gott am siebenten Tage sein Werk vollendet hatte, das er gemacht; und er ruhte am siebenten Tage von allen seinen Werken, die er gemacht hatte. 2.3  Und Gott segnete den siebenten Tag und heiligte ihn, denn an demselbigen ruhte er von all seinem Werk, das Gott schuf, als er es machte. 2.4  Dies ist die Entstehung des Himmels und der Erde, zur Zeit, als Gott der HERR Himmel und Erde schuf. 2.5  Es war aber noch kein Strauch des Feldes auf Erden, noch irgend ein grünes Kraut auf dem Felde gewachsen; denn Gott der HERR hatte noch nicht regnen lassen auf Erden, und es war kein Mensch vorhanden, um das Land zu bebauen. 2.6  Aber ein Dunst stieg auf von der Erde und befeuchtete die ganze Erdoberfläche. 2.7  Da bildete Gott der HERR den Menschen, Staub von der Erde, und blies den Odem des Lebens in seine Nase, und also ward der Mensch eine lebendige Seele. 2.8  Und Gott der HERR pflanzte einen Garten in Eden gegen Morgen und setzte den Menschen darein, den er gemacht hatte. 2.9  Und Gott der HERR ließ allerlei Bäume aus der Erde hervorsprossen, lieblich anzusehen und gut zur Nahrung, und den Baum des Lebens mitten im Garten und den Baum der Erkenntnis des Guten und Bösen. 2.10  Und ein Strom ging aus von Eden, zu wässern den Garten; von dort aber teilte er sich und ward zu vier Hauptströmen. 2.11  Der erste heißt Pison; das ist der, welcher das ganze Land Chavila umfließt, woselbst das Gold ist; 2.12  und das Gold desselbigen Landes ist gut; dort kommt auch das Bedolach vor und der Edelstein Schoham. 2.13  Der zweite Strom heißt Gichon; das ist der, welcher das ganze Land Kusch umfließt. 2.14  Der dritte Strom heißt Hidekel; das ist der, welcher östlich von Assur fließt. Der vierte Strom ist der Euphrat. 2.15  Und Gott der HERR nahm den Menschen und setzte ihn in den Garten Eden, daß er ihn bauete und bewahrete. 2.16  Und Gott der HERR gebot dem Menschen und sprach: Du sollst essen von allen Bäumen des Gartens; 2.17  aber von dem Baum der Erkenntnis des Guten und des Bösen sollst du nicht essen; denn welchen Tages du davon issest, mußt du unbedingt sterben! 2.18  Und Gott der HERR sprach: Es ist nicht gut, daß der Mensch allein sei; ich will ihm eine Gehilfin machen, die ihm entspricht! 2.19  Und Gott der HERR bildete aus Erde alle Tiere des Feldes und alle Vögel des Himmels und brachte sie zu dem Menschen, daß er sähe, wie er sie nennen würde, und damit jedes lebendige Wesen den Namen trage, den der Mensch ihm gäbe. 2.20  Da gab der Mensch einem jeglichen Vieh und Vogel und allen Tieren des Feldes Namen; aber für den Menschen fand sich keine Gehilfin, die ihm entsprochen hätte. 2.21  Da ließ Gott der HERR einen tiefen Schlaf auf den Menschen fallen; und während er schlief, nahm er eine seiner Rippen und verschloß deren Stelle mit Fleisch. 2.22  Und Gott der HERR baute aus der Rippe, die er von dem Menschen genommen hatte, ein Weib und brachte sie zu ihm. 2.23  Da sprach der Mensch: Das ist nun einmal Bein von meinem Bein und Fleisch von meinem Fleisch! Die soll Männin heißen; denn sie ist dem Mann entnommen! 2.24  Darum wird der Mensch seinen Vater und seine Mutter verlassen und seinem Weibe anhangen, daß sie zu einem Fleische werden. 2.25  Und sie waren beide nackt, der Mensch und sein Weib, und schämten sich nicht.

2.1  καὶ συνετελέσθησαν ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ καὶ πᾶς ὁ κόσμος αὐτῶν 2.2  καὶ συνετέλεσεν ὁ θεὸς ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἕκτῃ τὰ ἔργα αὐτοῦ ἃ ἐποίησεν καὶ κατέπαυσεν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἀπὸ πάντων τῶν ἔργων αὐτοῦ ὧν ἐποίησεν 2.3  καὶ ηὐλόγησεν ὁ θεὸς τὴν ἡμέραν τὴν ἑβδόμην καὶ ἡγίασεν αὐτήν ὅτι ἐν αὐτῇ κατέπαυσεν ἀπὸ πάντων τῶν ἔργων αὐτοῦ ὧν ἤρξατο ὁ θεὸς ποιῆσαι 2.4  αὕτη ἡ βίβλος γενέσεως οὐρανοῦ καὶ γῆς ὅτε ἐγένετο ᾗ ἡμέρᾳ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν 2.5  καὶ πᾶν χλωρὸν ἀγροῦ πρὸ τοῦ γενέσθαι ἐπὶ τῆς γῆς καὶ πάντα χόρτον ἀγροῦ πρὸ τοῦ ἀνατεῖλαι οὐ γὰρ ἔβρεξεν ὁ θεὸς ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἄνθρωπος οὐκ ἦν ἐργάζεσθαι τὴν γῆν 2.6  πηγὴ δὲ ἀνέβαινεν ἐκ τῆς γῆς καὶ ἐπότιζεν πᾶν τὸ πρόσωπον τῆς γῆς 2.7  καὶ ἔπλασεν ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον χοῦν ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἐνεφύσησεν εἰς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ πνοὴν ζωῆς καὶ ἐγένετο ὁ ἄνθρωπος εἰς ψυχὴν ζῶσαν 2.8  καὶ ἐφύτευσεν κύριος ὁ θεὸς παράδεισον ἐν εδεμ κατὰ ἀνατολὰς καὶ ἔθετο ἐκεῖ τὸν ἄνθρωπον ὃν ἔπλασεν 2.9  καὶ ἐξανέτειλεν ὁ θεὸς ἔτι ἐκ τῆς γῆς πᾶν ξύλον ὡραῖον εἰς ὅρασιν καὶ καλὸν εἰς βρῶσιν καὶ τὸ ξύλον τῆς ζωῆς ἐν μέσῳ τῷ παραδείσῳ καὶ τὸ ξύλον τοῦ εἰδέναι γνωστὸν καλοῦ καὶ πονηροῦ 2.10  ποταμὸς δὲ ἐκπορεύεται ἐξ εδεμ ποτίζειν τὸν παράδεισον ἐκεῖθεν ἀφορίζεται εἰς τέσσαρας ἀρχάς 2.11  ὄνομα τῷ ἑνὶ φισων οὗτος ὁ κυκλῶν πᾶσαν τὴν γῆν ευιλατ ἐκεῖ οὗ ἐστιν τὸ χρυσίον 2.12  τὸ δὲ χρυσίον τῆς γῆς ἐκείνης καλόν καὶ ἐκεῖ ἐστιν ὁ ἄνθραξ καὶ ὁ λίθος ὁ πράσινος 2.13  καὶ ὄνομα τῷ ποταμῷ τῷ δευτέρῳ γηων οὗτος ὁ κυκλῶν πᾶσαν τὴν γῆν αἰθιοπίας 2.14  καὶ ὁ ποταμὸς ὁ τρίτος τίγρις οὗτος ὁ πορευόμενος κατέναντι ἀσσυρίων ὁ δὲ ποταμὸς ὁ τέταρτος οὗτος εὐφράτης 2.15  καὶ ἔλαβεν κύριος ὁ θεὸς τὸν ἄνθρωπον ὃν ἔπλασεν καὶ ἔθετο αὐτὸν ἐν τῷ παραδείσῳ ἐργάζεσθαι αὐτὸν καὶ φυλάσσειν 2.16  καὶ ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς τῷ αδαμ λέγων ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ βρώσει φάγῃ 2.17  ἀπὸ δὲ τοῦ ξύλου τοῦ γινώσκειν καλὸν καὶ πονηρόν οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτοῦ ᾗ δ' ἂν ἡμέρᾳ φάγητε ἀπ' αὐτοῦ θανάτῳ ἀποθανεῖσθε 2.18  καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεός οὐ καλὸν εἶναι τὸν ἄνθρωπον μόνον ποιήσωμεν αὐτῷ βοηθὸν κατ' αὐτόν 2.19  καὶ ἔπλασεν ὁ θεὸς ἔτι ἐκ τῆς γῆς πάντα τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ καὶ πάντα τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἤγαγεν αὐτὰ πρὸς τὸν αδαμ ἰδεῖν τί καλέσει αὐτά καὶ πᾶν ὃ ἐὰν ἐκάλεσεν αὐτὸ αδαμ ψυχὴν ζῶσαν τοῦτο ὄνομα αὐτοῦ 2.20  καὶ ἐκάλεσεν αδαμ ὀνόματα πᾶσιν τοῖς κτήνεσιν καὶ πᾶσι τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ πᾶσι τοῖς θηρίοις τοῦ ἀγροῦ τῷ δὲ αδαμ οὐχ εὑρέθη βοηθὸς ὅμοιος αὐτῷ 2.21  καὶ ἐπέβαλεν ὁ θεὸς ἔκστασιν ἐπὶ τὸν αδαμ καὶ ὕπνωσεν καὶ ἔλαβεν μίαν τῶν πλευρῶν αὐτοῦ καὶ ἀνεπλήρωσεν σάρκα ἀντ' αὐτῆς 2.22  καὶ ᾠκοδόμησεν κύριος ὁ θεὸς τὴν πλευράν ἣν ἔλαβεν ἀπὸ τοῦ αδαμ εἰς γυναῖκα καὶ ἤγαγεν αὐτὴν πρὸς τὸν αδαμ 2.23  καὶ εἶπεν αδαμ τοῦτο νῦν ὀστοῦν ἐκ τῶν ὀστέων μου καὶ σὰρξ ἐκ τῆς σαρκός μου αὕτη κληθήσεται γυνή ὅτι ἐκ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς ἐλήμφθη αὕτη 2.24  ἕνεκεν τούτου καταλείψει ἄνθρωπος τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ προσκολληθήσεται πρὸς τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἔσονται οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν 2.25  καὶ ἦσαν οἱ δύο γυμνοί ὅ τε αδαμ καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ καὶ οὐκ ᾐσχύνοντο

2.1  kai synetelesthehsan o oyranos kai eh geh kai pas o kosmos aytohn 2.2  kai synetelesen o theos en teh ehmera teh ekteh ta erga aytoy a epoiehsen kai katepaysen teh ehmera teh ebdomeh apo pantohn tohn ergohn aytoy ohn epoiehsen 2.3  kai ehylogehsen o theos tehn ehmeran tehn ebdomehn kai ehgiasen aytehn oti en ayteh katepaysen apo pantohn tohn ergohn aytoy ohn ehrxato o theos poiehsai 2.4  ayteh eh biblos geneseohs oyranoy kai gehs ote egeneto eh ehmera epoiehsen o theos ton oyranon kai tehn gehn 2.5  kai pan chlohron agroy pro toy genesthai epi tehs gehs kai panta chorton agroy pro toy anateilai oy gar ebrexen o theos epi tehn gehn kai anthrohpos oyk ehn ergazesthai tehn gehn 2.6  pehgeh de anebainen ek tehs gehs kai epotizen pan to prosohpon tehs gehs 2.7  kai eplasen o theos ton anthrohpon choyn apo tehs gehs kai enephysehsen eis to prosohpon aytoy pnoehn zohehs kai egeneto o anthrohpos eis psychehn zohsan 2.8  kai ephyteysen kyrios o theos paradeison en edem kata anatolas kai etheto ekei ton anthrohpon on eplasen 2.9  kai exaneteilen o theos eti ek tehs gehs pan xylon ohraion eis orasin kai kalon eis brohsin kai to xylon tehs zohehs en mesoh toh paradeisoh kai to xylon toy eidenai gnohston kaloy kai ponehroy 2.10  potamos de ekporeyetai ex edem potizein ton paradeison ekeithen aphorizetai eis tessaras archas 2.11  onoma toh eni phisohn oytos o kyklohn pasan tehn gehn eyilat ekei oy estin to chrysion 2.12  to de chrysion tehs gehs ekeinehs kalon kai ekei estin o anthrax kai o lithos o prasinos 2.13  kai onoma toh potamoh toh deyteroh gehohn oytos o kyklohn pasan tehn gehn aithiopias 2.14  kai o potamos o tritos tigris oytos o poreyomenos katenanti assyriohn o de potamos o tetartos oytos eyphratehs 2.15  kai elaben kyrios o theos ton anthrohpon on eplasen kai etheto ayton en toh paradeisoh ergazesthai ayton kai phylassein 2.16  kai eneteilato kyrios o theos toh adam legohn apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh brohsei phageh 2.17  apo de toy xyloy toy ginohskein kalon kai ponehron oy phagesthe ap' aytoy eh d' an ehmera phagehte ap' aytoy thanatoh apothaneisthe 2.18  kai eipen kyrios o theos oy kalon einai ton anthrohpon monon poiehsohmen aytoh boehthon kat' ayton 2.19  kai eplasen o theos eti ek tehs gehs panta ta thehria toy agroy kai panta ta peteina toy oyranoy kai ehgagen ayta pros ton adam idein ti kalesei ayta kai pan o ean ekalesen ayto adam psychehn zohsan toyto onoma aytoy 2.20  kai ekalesen adam onomata pasin tois ktehnesin kai pasi tois peteinois toy oyranoy kai pasi tois thehriois toy agroy toh de adam oych eyretheh boehthos omoios aytoh 2.21  kai epebalen o theos ekstasin epi ton adam kai ypnohsen kai elaben mian tohn pleyrohn aytoy kai aneplehrohsen sarka ant' aytehs 2.22  kai ohkodomehsen kyrios o theos tehn pleyran ehn elaben apo toy adam eis gynaika kai ehgagen aytehn pros ton adam 2.23  kai eipen adam toyto nyn ostoyn ek tohn osteohn moy kai sarx ek tehs sarkos moy ayteh klehthehsetai gyneh oti ek toy andros aytehs elehmphtheh ayteh 2.24  eneken toytoy kataleipsei anthrohpos ton patera aytoy kai tehn mehtera aytoy kai proskollehthehsetai pros tehn gynaika aytoy kai esontai oi dyo eis sarka mian 2.25  kai ehsan oi dyo gymnoi o te adam kai eh gyneh aytoy kai oyk ehschynonto

2.1  וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָם׃ 2.2  וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר עָשָׂה׃ 2.3  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יֹום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתֹו כִּי בֹו שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתֹּו אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשֹׂות׃ פ 2.4  אֵלֶּה תֹולְדֹות הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיֹום עֲשֹׂות יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ 2.5  וְכֹל ׀ שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה׃ 2.6  וְאֵד יַעֲלֶה מִן־הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת־כָּל־פְּנֵי־הָאֲדָמָה׃ 2.7  וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה׃ 2.8  וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר׃ 2.9  וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטֹוב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתֹוךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טֹוב וָרָע׃ 2.10  וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקֹות אֶת־הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׃ 2.11  שֵׁם הָאֶחָד פִּישֹׁון הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל־אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר־שָׁם הַזָּהָב׃ 2.12  וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טֹוב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם׃ 2.13  וְשֵׁם־הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחֹון הוּא הַסֹּובֵב אֵת כָּל־אֶרֶץ כּוּשׁ׃ 2.14  וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת׃ 2.15  וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׃ 2.16  וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ 2.17  וּמֵעֵץ הַדַּעַת טֹוב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיֹום אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מֹות תָּמוּת׃ 2.18  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא־טֹוב הֱיֹות הָאָדָם לְבַדֹּו אֶעֱשֶׂהּ־לֹּו עֵזֶר כְּנֶגְדֹּו׃ 2.19  וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם לִרְאֹות מַה־יִּקְרָא־לֹו וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לֹו הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמֹו׃ 2.20  וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמֹות לְכָל־הַבְּהֵמָה וּלְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא־מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדֹּו׃ 2.21  וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים ׀ תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׃ 2.22  וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים ׀ אֶת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם׃ 2.23  וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה־זֹּאת׃ 2.24  עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמֹּו וְדָבַק בְּאִשְׁתֹּו וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד׃ 2.25  וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתֹּו וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ׃

2.1  wajkulw Haxxaamajim wHaaAaaraec wkaal-cbaaAaam׃ 2.2  wajkal AaeloHijm bajowm HaxxbijOij mlaAktow Aaxxaer OaaxaaH wajixxbot bajowm HaxxbijOij mikaal-mlaAktow Aaxxaer OaaxaaH׃ 2.3  wajbaaraek AaeloHijm Aaet-jowm HaxxbijOij wajqadexx Aotow kij bow xxaabat mikaal-mlaAktow Aaxxaer-baaraaA AaeloHijm laOaxowt׃ p 2.4  AelaeH towldowt Haxxaamajim wHaaAaaraec bHibaarAaam bjowm Oaxowt jHwaaH AaeloHijm Aaeraec wxxaamaajim׃ 2.5  wkol xijha HaxaadaeH Taeraem jiHjaeH baaAaaraec wkaal-Oexaeb HaxaadaeH Taeraem jicmaah kij loA HimTijr jHwaaH AaeloHijm Oal-HaaAaaraec wAaadaam Aajin laOabod Aaet-HaaAadaamaaH׃ 2.6  wAed jaOalaeH min-HaaAaaraec wHixxqaaH Aaet-kaal-pnej-HaaAadaamaaH׃ 2.7  wajijcaer jHwaaH AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam Oaapaar min-HaaAadaamaaH wajipah bAapaajw nixxmat hajijm wajHij HaaAaadaam lnaepaexx hajaaH׃ 2.8  wajiTaO jHwaaH AaeloHijm gan-bOedaen miqaedaem wajaaxaem xxaam Aaet-HaaAaadaam Aaxxaer jaacaar׃ 2.9  wajacmah jHwaaH AaeloHijm min-HaaAadaamaaH kaal-Oec naehmaad lmarAaeH wTowb lmaAakaal wOec Hahajijm btowk Hagaan wOec HadaOat Towb waaraaO׃ 2.10  wnaaHaar joceA meOedaen lHaxxqowt Aaet-Hagaan wmixxaam jipaared wHaajaaH lAarbaaOaaH raaAxxijm׃ 2.11  xxem HaaAaehaad pijxxown HwA Hasobeb Aet kaal-Aaeraec HahawijlaaH Aaxxaer-xxaam HazaaHaab׃ 2.12  wzaHab HaaAaaraec HaHiwA Towb xxaam Habdolah wAaebaen HaxxoHam׃ 2.13  wxxem-HanaaHaar Haxxenij gijhown HwA Hasowbeb Aet kaal-Aaeraec kwxx׃ 2.14  wxxem HanaaHaar Haxxlijxxij hidaeqael HwA HaHolek qidmat Aaxxwr wHanaaHaar HaarbijOij HwA praat׃ 2.15  wajiqah jHwaaH AaeloHijm Aaet-HaaAaadaam wajaniheHw bgan-Oedaen lOaabdaaH wlxxaamraaH׃ 2.16  wajcaw jHwaaH AaeloHijm Oal-HaaAaadaam leAmor mikol Oec-Hagaan Aaakol toAkel׃ 2.17  wmeOec HadaOat Towb waaraaO loA toAkal mimaenw kij bjowm Aakaalkaa mimaenw mowt taamwt׃ 2.18  wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm loA-Towb Haejowt HaaAaadaam lbadow AaeOaexaeH-low Oezaer knaegdow׃ 2.19  wajicaer jHwaaH AaeloHijm min-HaaAadaamaaH kaal-hajat HaxaadaeH wAet kaal-Oowp Haxxaamajim wajaabeA Aael-HaaAaadaam lirAowt maH-jiqraaA-low wkol Aaxxaer jiqraaA-low HaaAaadaam naepaexx hajaaH HwA xxmow׃ 2.20  wajiqraaA HaaAaadaam xxemowt lkaal-HabHemaaH wlOowp Haxxaamajim wlkol hajat HaxaadaeH wlAaadaam loA-maacaaA Oezaer knaegdow׃ 2.21  wajapel jHwaaH AaeloHijm tardemaaH Oal-HaaAaadaam wajijxxaan wajiqah Aahat micalOotaajw wajisgor baaxaar tahtaenaaH׃ 2.22  wajibaen jHwaaH AaeloHijm Aaet-HacelaaO Aaxxaer-laaqah min-HaaAaadaam lAixxaaH wajbiAaeHaa Aael-HaaAaadaam׃ 2.23  wajoAmaer HaaAaadaam zoAt HapaOam Oaecaem meOacaamaj wbaaxaar mibxaarij lzoAt jiqaareA AixxaaH kij meAijxx luqaahaaH-zoAt׃ 2.24  Oal-ken jaOazaab-Aijxx Aaet-Aaabijw wAaet-Aimow wdaabaq bAixxtow wHaajw lbaaxaar Aaehaad׃ 2.25  wajiHjw xxnejHaem Oarwmijm HaaAaadaam wAixxtow wloA jitboxxaaxxw׃

2.1  ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם׃ 2.2  ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־מלאכתו אשר עשה׃ 2.3  ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות׃ פ 2.4  אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ 2.5  וכל ׀ שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃ 2.6  ואד יעלה מן־הארץ והשקה את־כל־פני־האדמה׃ 2.7  וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ 2.8  ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר׃ 2.9  ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ 2.10  ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ 2.11  שם האחד פישון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשר־שם הזהב׃ 2.12  וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ 2.13  ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש׃ 2.14  ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ 2.15  ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה׃ 2.16  ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃ 2.17  ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ 2.18  ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו׃ 2.19  ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ 2.20  ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא־מצא עזר כנגדו׃ 2.21  ויפל יהוה אלהים ׀ תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ 2.22  ויבן יהוה אלהים ׀ את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃ 2.23  ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃ 2.24  על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ 2.25  ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

2.1  wjklw Hxmjm wHArc wkl-cbAm׃ 2.2  wjkl AlHjm bjwm HxbjOj mlAktw Axr OxH wjxbt bjwm HxbjOj mkl-mlAktw Axr OxH׃ 2.3  wjbrk AlHjm At-jwm HxbjOj wjqdx Atw kj bw xbt mkl-mlAktw Axr-brA AlHjm lOxwt׃ p 2.4  AlH twldwt Hxmjm wHArc bHbrAm bjwm Oxwt jHwH AlHjm Arc wxmjm׃ 2.5  wkl xjh HxdH Trm jHjH bArc wkl-Oxb HxdH Trm jcmh kj lA HmTjr jHwH AlHjm Ol-HArc wAdm Ajn lObd At-HAdmH׃ 2.6  wAd jOlH mn-HArc wHxqH At-kl-pnj-HAdmH׃ 2.7  wjjcr jHwH AlHjm At-HAdm Opr mn-HAdmH wjph bApjw nxmt hjjm wjHj HAdm lnpx hjH׃ 2.8  wjTO jHwH AlHjm gn-bOdn mqdm wjxm xm At-HAdm Axr jcr׃ 2.9  wjcmh jHwH AlHjm mn-HAdmH kl-Oc nhmd lmrAH wTwb lmAkl wOc Hhjjm btwk Hgn wOc HdOt Twb wrO׃ 2.10  wnHr jcA mOdn lHxqwt At-Hgn wmxm jprd wHjH lArbOH rAxjm׃ 2.11  xm HAhd pjxwn HwA Hsbb At kl-Arc HhwjlH Axr-xm HzHb׃ 2.12  wzHb HArc HHwA Twb xm Hbdlh wAbn HxHm׃ 2.13  wxm-HnHr Hxnj gjhwn HwA Hswbb At kl-Arc kwx׃ 2.14  wxm HnHr Hxljxj hdql HwA HHlk qdmt Axwr wHnHr HrbjOj HwA prt׃ 2.15  wjqh jHwH AlHjm At-HAdm wjnhHw bgn-Odn lObdH wlxmrH׃ 2.16  wjcw jHwH AlHjm Ol-HAdm lAmr mkl Oc-Hgn Akl tAkl׃ 2.17  wmOc HdOt Twb wrO lA tAkl mmnw kj bjwm Aklk mmnw mwt tmwt׃ 2.18  wjAmr jHwH AlHjm lA-Twb Hjwt HAdm lbdw AOxH-lw Ozr kngdw׃ 2.19  wjcr jHwH AlHjm mn-HAdmH kl-hjt HxdH wAt kl-Owp Hxmjm wjbA Al-HAdm lrAwt mH-jqrA-lw wkl Axr jqrA-lw HAdm npx hjH HwA xmw׃ 2.20  wjqrA HAdm xmwt lkl-HbHmH wlOwp Hxmjm wlkl hjt HxdH wlAdm lA-mcA Ozr kngdw׃ 2.21  wjpl jHwH AlHjm trdmH Ol-HAdm wjjxn wjqh Aht mclOtjw wjsgr bxr thtnH׃ 2.22  wjbn jHwH AlHjm At-HclO Axr-lqh mn-HAdm lAxH wjbAH Al-HAdm׃ 2.23  wjAmr HAdm zAt HpOm Ocm mOcmj wbxr mbxrj lzAt jqrA AxH kj mAjx lqhH-zAt׃ 2.24  Ol-kn jOzb-Ajx At-Abjw wAt-Amw wdbq bAxtw wHjw lbxr Ahd׃ 2.25  wjHjw xnjHm Orwmjm HAdm wAxtw wlA jtbxxw׃

2.1  Igitur perfecti sunt caeli et terra et omnis exercitus eorum. 2.2  Complevitque Deus die septimo opus suum, quod fecerat, et requievit die septimo ab universo opere, quod patrarat. 2.3  Et benedixit Deus diei septimo et sanctificavit illum, quia in ipso requieverat ab omni opere suo, quod creavit Deus, ut faceret. 2.4  Istae sunt generationes caeli et terrae, quando creata sunt. In die quo fecit Dominus Deus terram et caelum 2.5  omne virgultum agri, antequam oriretur in terra, omnisque herba regionis, priusquam germinaret; non enim pluerat Dominus Deus super terram, et homo non erat, qui operaretur humum, 2.6  sed fons ascendebat e terra irrigans universam superficiem terrae 2.7  tunc formavit Dominus Deus hominem pulverem de humo et inspiravit in nares eius spiraculum vitae, et factus est homo in animam viventem. 2.8  Et plantavit Dominus Deus paradisum in Eden ad orientem, in quo posuit hominem, quem formaverat. 2.9  Produxitque Dominus Deus de humo omne lignum pulchrum visu et ad vescendum suave, lignum etiam vitae in medio paradisi lignumque scientiae boni et mali. 2.10  Et fluvius egrediebatur ex Eden ad irrigandum paradisum, qui inde dividitur in quattuor capita. 2.11  Nomen uni Phison: ipse est, qui circuit omnem terram Hevila, ubi est aurum; 2.12  et aurum terrae illius optimum est; ibi invenitur bdellium et lapis onychinus. 2.13  Et nomen fluvio secundo Geon: ipse est, qui circuit omnem terram Aethiopiae. 2.14  Nomen vero fluminis tertii Tigris: ipse vadit ad orientem Assyriae. Fluvius autem quartus ipse est Euphrates. 2.15  Tulit ergo Dominus Deus hominem et posuit eum in paradiso Eden, ut operaretur et custodiret illum; 2.16  praecepitque Dominus Deus homini dicens: “Ex omni ligno paradisi comede; 2.17  de ligno autem scientiae boni et mali ne comedas; in quocumque enim die comederis ex eo, morte morieris”. 2.18  Dixit quoque Dominus Deus: “Non est bonum esse hominem solum; faciam ei adiutorium simile sui”. 2.19  Formatis igitur Dominus Deus de humo cunctis animantibus agri et universis volatilibus caeli, adduxit ea ad Adam, ut videret quid vocaret ea; omne enim, quod vocavit Adam animae viventis, ipsum est nomen eius. 2.20  Appellavitque Adam nominibus suis cuncta pecora et universa volatilia caeli et omnes bestias agri; Adae vero non inveniebatur adiutor similis eius. 2.21  Immisit ergo Dominus Deus soporem in Adam. Cumque obdormisset, tulit unam de costis eius et replevit carnem pro ea; 2.22  et aedificavit Dominus Deus costam, quam tulerat de Adam, in mulierem et adduxit eam ad Adam. 2.23  Dixitque Adam: “Haec nunc os ex ossibus meis et caro de carne mea! Haec vocabitur Virago, quoniam de viro sumpta est haec”. 2.24  Quam ob rem relinquet vir patrem suum et matrem et adhaerebit uxori suae; et erunt in carnem unam. 2.25  Erant autem uterque nudi, Adam scilicet et uxor eius, et non erubescebant.

3.1  Aber die Schlange war listiger als alle Tiere des Feldes, die Gott der HERR gemacht hatte; und sie sprach zum Weibe: Hat Gott wirklich gesagt, ihr dürft nicht essen von jedem Baum im Garten? 3.2  Da sprach das Weib zur Schlange: Wir essen von der Frucht der Bäume im Garten; 3.3  aber von der Frucht des Baumes mitten im Garten hat Gott gesagt: Esset nicht davon und rührt sie auch nicht an, damit ihr nicht sterbet! 3.4  Da sprach die Schlange zum Weibe: Ihr werdet sicherlich nicht sterben! 3.5  Sondern Gott weiß: welchen Tages ihr davon esset, werden eure Augen aufgetan und ihr werdet sein wie Gott und wissen, was gut und böse ist. 3.6  Als nun das Weib sah, daß von dem Baume gut zu essen wäre und daß er eine Lust für die Augen und ein wertvoller Baum wäre, weil er klug machte, da nahm sie von dessen Frucht und aß und gab zugleich auch ihrem Mann davon, und er aß. 3.7  Da wurden ihrer beider Augen aufgetan, und sie wurden gewahr, daß sie nackt waren; und sie banden Feigenblätter um und machten sich Schürzen. 3.8  Und sie hörten die Stimme Gottes, des HERRN, der im Garten wandelte beim Wehen des Abendwindes; und der Mensch und sein Weib versteckten sich vor dem Angesicht Gottes des HERRN hinter die Bäume des Gartens. 3.9  Da rief Gott der HERR dem Menschen und sprach: Wo bist du? 3.10  Er sprach: Ich hörte deine Stimme im Garten und fürchtete mich; denn ich bin nackt, darum verbarg ich mich! 3.11  Da sprach er: Wer hat dir gesagt, daß du nackt bist? Hast du etwa von dem Baum gegessen, davon ich dir gebot, du sollest nicht davon essen? 3.12  Da sprach der Mensch: Das Weib, das du mir zugesellt hast, die gab mir von dem Baum, und ich aß! 3.13  Da sprach Gott der HERR zum Weibe: Warum hast du das getan? Das Weib antwortete: Die Schlange verführte mich, daß ich aß! 3.14  Da sprach Gott der HERR zur Schlange: Weil du solches getan hast, so seist du verflucht vor allem Vieh und vor allen Tieren des Feldes! Auf deinem Bauch sollst du kriechen und Erde essen dein Leben lang! 3.15  Und ich will Feindschaft setzen zwischen dir und dem Weibe, zwischen deinem Samen und ihrem Samen; derselbe soll dir den Kopf zertreten, und du wirst ihn in die Ferse stechen. 3.16  Und zum Weibe sprach er: Ich will dir viele Schmerzen durch häufige Empfängnis bereiten; mit Schmerzen sollst du Kinder gebären; und du sollst nach deinem Manne verlangen, er aber soll herrschen über dich! 3.17  Und zu Adam sprach er: Dieweil du gehorcht hast der Stimme deines Weibes und von dem Baum gegessen, davon ich dir gebot und sprach: «Du sollst nicht davon essen», verflucht sei der Erdboden um deinetwillen, mit Mühe sollst du dich davon nähren dein Leben lang; 3.18  Dornen und Disteln soll er dir tragen, und du sollst das Gewächs des Feldes essen. 3.19  Im Schweiße deines Angesichtes sollst du dein Brot essen, bis daß du wieder zur Erde kehrst, von der du genommen bist; denn du bist Staub und kehrst wieder zum Staub zurück! 3.20  Und Adam nannte sein Weib Eva; denn sie wurde die Mutter aller Lebendigen. 3.21  Und Gott der HERR machte Adam und seinem Weibe Pelzröcke und bekleidete sie. 3.22  Und Gott der HERR sprach: Siehe, der Mensch ist geworden wie unsereiner, insofern er weiß, was gut und böse ist; nun soll er nicht auch noch seine Hand ausstrecken und vom Baume des Lebens nehmen und essen und ewiglich leben! 3.23  Deswegen schickte ihn Gott der HERR aus dem Garten Eden, damit er den Erdboden bearbeite, von dem er genommen war. 3.24  Und er vertrieb den Menschen und ließ östlich vom Garten Eden die Cherubim lagern mit dem gezückten flammenden Schwert, zu bewahren den Weg zum Baume des Lebens.

3.1  ὁ δὲ ὄφις ἦν φρονιμώτατος πάντων τῶν θηρίων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς ὧν ἐποίησεν κύριος ὁ θεός καὶ εἶπεν ὁ ὄφις τῇ γυναικί τί ὅτι εἶπεν ὁ θεός οὐ μὴ φάγητε ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ 3.2  καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ τῷ ὄφει ἀπὸ καρποῦ ξύλου τοῦ παραδείσου φαγόμεθα 3.3  ἀπὸ δὲ καρποῦ τοῦ ξύλου ὅ ἐστιν ἐν μέσῳ τοῦ παραδείσου εἶπεν ὁ θεός οὐ φάγεσθε ἀπ' αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἅψησθε αὐτοῦ ἵνα μὴ ἀποθάνητε 3.4  καὶ εἶπεν ὁ ὄφις τῇ γυναικί οὐ θανάτῳ ἀποθανεῖσθε 3.5  ᾔδει γὰρ ὁ θεὸς ὅτι ἐν ᾗ ἂν ἡμέρᾳ φάγητε ἀπ' αὐτοῦ διανοιχθήσονται ὑμῶν οἱ ὀφθαλμοί καὶ ἔσεσθε ὡς θεοὶ γινώσκοντες καλὸν καὶ πονηρόν 3.6  καὶ εἶδεν ἡ γυνὴ ὅτι καλὸν τὸ ξύλον εἰς βρῶσιν καὶ ὅτι ἀρεστὸν τοῖς ὀφθαλμοῖς ἰδεῖν καὶ ὡραῖόν ἐστιν τοῦ κατανοῆσαι καὶ λαβοῦσα τοῦ καρποῦ αὐτοῦ ἔφαγεν καὶ ἔδωκεν καὶ τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς μετ' αὐτῆς καὶ ἔφαγον 3.7  καὶ διηνοίχθησαν οἱ ὀφθαλμοὶ τῶν δύο καὶ ἔγνωσαν ὅτι γυμνοὶ ἦσαν καὶ ἔρραψαν φύλλα συκῆς καὶ ἐποίησαν ἑαυτοῖς περιζώματα 3.8  καὶ ἤκουσαν τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ περιπατοῦντος ἐν τῷ παραδείσῳ τὸ δειλινόν καὶ ἐκρύβησαν ὅ τε αδαμ καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ ἀπὸ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ ἐν μέσῳ τοῦ ξύλου τοῦ παραδείσου 3.9  καὶ ἐκάλεσεν κύριος ὁ θεὸς τὸν αδαμ καὶ εἶπεν αὐτῷ αδαμ ποῦ εἶ 3.10  καὶ εἶπεν αὐτῷ τὴν φωνήν σου ἤκουσα περιπατοῦντος ἐν τῷ παραδείσῳ καὶ ἐφοβήθην ὅτι γυμνός εἰμι καὶ ἐκρύβην 3.11  καὶ εἶπεν αὐτῷ τίς ἀνήγγειλέν σοι ὅτι γυμνὸς εἶ μὴ ἀπὸ τοῦ ξύλου οὗ ἐνετειλάμην σοι τούτου μόνου μὴ φαγεῖν ἀπ' αὐτοῦ ἔφαγες 3.12  καὶ εἶπεν ὁ αδαμ ἡ γυνή ἣν ἔδωκας μετ' ἐμοῦ αὕτη μοι ἔδωκεν ἀπὸ τοῦ ξύλου καὶ ἔφαγον 3.13  καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῇ γυναικί τί τοῦτο ἐποίησας καὶ εἶπεν ἡ γυνή ὁ ὄφις ἠπάτησέν με καὶ ἔφαγον 3.14  καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ ὄφει ὅτι ἐποίησας τοῦτο ἐπικατάρατος σὺ ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν θηρίων τῆς γῆς ἐπὶ τῷ στήθει σου καὶ τῇ κοιλίᾳ πορεύσῃ καὶ γῆν φάγῃ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου 3.15  καὶ ἔχθραν θήσω ἀνὰ μέσον σου καὶ ἀνὰ μέσον τῆς γυναικὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σπέρματός σου καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σπέρματος αὐτῆς αὐτός σου τηρήσει κεφαλήν καὶ σὺ τηρήσεις αὐτοῦ πτέρναν 3.16  καὶ τῇ γυναικὶ εἶπεν πληθύνων πληθυνῶ τὰς λύπας σου καὶ τὸν στεναγμόν σου ἐν λύπαις τέξῃ τέκνα καὶ πρὸς τὸν ἄνδρα σου ἡ ἀποστροφή σου καὶ αὐτός σου κυριεύσει 3.17  τῷ δὲ αδαμ εἶπεν ὅτι ἤκουσας τῆς φωνῆς τῆς γυναικός σου καὶ ἔφαγες ἀπὸ τοῦ ξύλου οὗ ἐνετειλάμην σοι τούτου μόνου μὴ φαγεῖν ἀπ' αὐτοῦ ἐπικατάρατος ἡ γῆ ἐν τοῖς ἔργοις σου ἐν λύπαις φάγῃ αὐτὴν πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου 3.18  ἀκάνθας καὶ τριβόλους ἀνατελεῖ σοι καὶ φάγῃ τὸν χόρτον τοῦ ἀγροῦ 3.19  ἐν ἱδρῶτι τοῦ προσώπου σου φάγῃ τὸν ἄρτον σου ἕως τοῦ ἀποστρέψαι σε εἰς τὴν γῆν ἐξ ἧς ἐλήμφθης ὅτι γῆ εἶ καὶ εἰς γῆν ἀπελεύσῃ 3.20  καὶ ἐκάλεσεν αδαμ τὸ ὄνομα τῆς γυναικὸς αὐτοῦ ζωή ὅτι αὕτη μήτηρ πάντων τῶν ζώντων 3.21  καὶ ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς τῷ αδαμ καὶ τῇ γυναικὶ αὐτοῦ χιτῶνας δερματίνους καὶ ἐνέδυσεν αὐτούς 3.22  καὶ εἶπεν ὁ θεός ἰδοὺ αδαμ γέγονεν ὡς εἷς ἐξ ἡμῶν τοῦ γινώσκειν καλὸν καὶ πονηρόν καὶ νῦν μήποτε ἐκτείνῃ τὴν χεῖρα καὶ λάβῃ τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς καὶ φάγῃ καὶ ζήσεται εἰς τὸν αἰῶνα 3.23  καὶ ἐξαπέστειλεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἐκ τοῦ παραδείσου τῆς τρυφῆς ἐργάζεσθαι τὴν γῆν ἐξ ἧς ἐλήμφθη 3.24  καὶ ἐξέβαλεν τὸν αδαμ καὶ κατῴκισεν αὐτὸν ἀπέναντι τοῦ παραδείσου τῆς τρυφῆς καὶ ἔταξεν τὰ χερουβιμ καὶ τὴν φλογίνην ῥομφαίαν τὴν στρεφομένην φυλάσσειν τὴν ὁδὸν τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς

3.1  o de ophis ehn phronimohtatos pantohn tohn thehriohn tohn epi tehs gehs ohn epoiehsen kyrios o theos kai eipen o ophis teh gynaiki ti oti eipen o theos oy meh phagehte apo pantos xyloy toy en toh paradeisoh 3.2  kai eipen eh gyneh toh ophei apo karpoy xyloy toy paradeisoy phagometha 3.3  apo de karpoy toy xyloy o estin en mesoh toy paradeisoy eipen o theos oy phagesthe ap' aytoy oyde meh apsehsthe aytoy ina meh apothanehte 3.4  kai eipen o ophis teh gynaiki oy thanatoh apothaneisthe 3.5  ehdei gar o theos oti en eh an ehmera phagehte ap' aytoy dianoichthehsontai ymohn oi ophthalmoi kai esesthe ohs theoi ginohskontes kalon kai ponehron 3.6  kai eiden eh gyneh oti kalon to xylon eis brohsin kai oti areston tois ophthalmois idein kai ohraion estin toy katanoehsai kai laboysa toy karpoy aytoy ephagen kai edohken kai toh andri aytehs met' aytehs kai ephagon 3.7  kai diehnoichthehsan oi ophthalmoi tohn dyo kai egnohsan oti gymnoi ehsan kai errapsan phylla sykehs kai epoiehsan eaytois perizohmata 3.8  kai ehkoysan tehn phohnehn kyrioy toy theoy peripatoyntos en toh paradeisoh to deilinon kai ekrybehsan o te adam kai eh gyneh aytoy apo prosohpoy kyrioy toy theoy en mesoh toy xyloy toy paradeisoy 3.9  kai ekalesen kyrios o theos ton adam kai eipen aytoh adam poy ei 3.10  kai eipen aytoh tehn phohnehn soy ehkoysa peripatoyntos en toh paradeisoh kai ephobehthehn oti gymnos eimi kai ekrybehn 3.11  kai eipen aytoh tis anehggeilen soi oti gymnos ei meh apo toy xyloy oy eneteilamehn soi toytoy monoy meh phagein ap' aytoy ephages 3.12  kai eipen o adam eh gyneh ehn edohkas met' emoy ayteh moi edohken apo toy xyloy kai ephagon 3.13  kai eipen kyrios o theos teh gynaiki ti toyto epoiehsas kai eipen eh gyneh o ophis ehpatehsen me kai ephagon 3.14  kai eipen kyrios o theos toh ophei oti epoiehsas toyto epikataratos sy apo pantohn tohn ktehnohn kai apo pantohn tohn thehriohn tehs gehs epi toh stehthei soy kai teh koilia poreyseh kai gehn phageh pasas tas ehmeras tehs zohehs soy 3.15  kai echthran thehsoh ana meson soy kai ana meson tehs gynaikos kai ana meson toy spermatos soy kai ana meson toy spermatos aytehs aytos soy tehrehsei kephalehn kai sy tehrehseis aytoy pternan 3.16  kai teh gynaiki eipen plehthynohn plehthynoh tas lypas soy kai ton stenagmon soy en lypais texeh tekna kai pros ton andra soy eh apostropheh soy kai aytos soy kyrieysei 3.17  toh de adam eipen oti ehkoysas tehs phohnehs tehs gynaikos soy kai ephages apo toy xyloy oy eneteilamehn soi toytoy monoy meh phagein ap' aytoy epikataratos eh geh en tois ergois soy en lypais phageh aytehn pasas tas ehmeras tehs zohehs soy 3.18  akanthas kai triboloys anatelei soi kai phageh ton chorton toy agroy 3.19  en idrohti toy prosohpoy soy phageh ton arton soy eohs toy apostrepsai se eis tehn gehn ex ehs elehmphthehs oti geh ei kai eis gehn apeleyseh 3.20  kai ekalesen adam to onoma tehs gynaikos aytoy zoheh oti ayteh mehtehr pantohn tohn zohntohn 3.21  kai epoiehsen kyrios o theos toh adam kai teh gynaiki aytoy chitohnas dermatinoys kai enedysen aytoys 3.22  kai eipen o theos idoy adam gegonen ohs eis ex ehmohn toy ginohskein kalon kai ponehron kai nyn mehpote ekteineh tehn cheira kai labeh toy xyloy tehs zohehs kai phageh kai zehsetai eis ton aiohna 3.23  kai exapesteilen ayton kyrios o theos ek toy paradeisoy tehs tryphehs ergazesthai tehn gehn ex ehs elehmphtheh 3.24  kai exebalen ton adam kai katohkisen ayton apenanti toy paradeisoy tehs tryphehs kai etaxen ta cheroybim kai tehn phloginehn romphaian tehn strephomenehn phylassein tehn odon toy xyloy tehs zohehs

3.1  וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃ 3.2  וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ־הַגָּן נֹאכֵל׃ 3.3  וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בֹּו פֶּן־תְּמֻתוּן׃ 3.4  וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל־הָאִשָּׁה לֹא־מֹות תְּמֻתוּן׃ 3.5  כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיֹום אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טֹוב וָרָע׃ 3.6  וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טֹוב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיֹו וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל׃ 3.7  וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת׃ 3.8  וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קֹול יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיֹּום וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתֹּו מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתֹוךְ עֵץ הַגָּן׃ 3.9  וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם וַיֹּאמֶר לֹו אַיֶּכָּה׃ 3.10  וַיֹּאמֶר אֶת־קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי־עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא׃ 3.11  וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל־מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ׃ 3.12  וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה־לִּי מִן־הָעֵץ וָאֹכֵל׃ 3.13  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה־זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל׃ 3.14  וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים ׀ אֶל־הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ׃ 3.15  וְאֵיבָה ׀ אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׃ ס 3.16  אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבֹונֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ׃ ס 3.17  וּלְאָדָם אָמַר כִּי־שָׁמַעְתָּ לְקֹול אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבֹון תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ 3.18  וְקֹוץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה׃ 3.19  בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב׃ 3.20  וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתֹּו חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל־חָי׃ 3.21  וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתֹּו כָּתְנֹות עֹור וַיַּלְבִּשֵׁם׃ פ 3.22  וַיֹּאמֶר ׀ יְהוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טֹוב וָרָע וְעַתָּה ׀ פֶּן־יִשְׁלַח יָדֹו וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׃ 3.23  וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן־עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם׃ 3.24  וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׃ ס

3.1  wHanaahaaxx HaajaaH Oaarwm mikol hajat HaxaadaeH Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHijm wajoAmaer Aael-HaaAixxaaH Aap kij-Aaamar AaeloHijm loA toAklw mikol Oec Hagaan׃ 3.2  watoAmaer HaaAixxaaH Aael-Hanaahaaxx miprij Oec-Hagaan noAkel׃ 3.3  wmiprij HaaOec Aaxxaer btowk-Hagaan Aaamar AaeloHijm loA toAklw mimaenw wloA tigOw bow paen-tmutwn׃ 3.4  wajoAmaer Hanaahaaxx Aael-HaaAixxaaH loA-mowt tmutwn׃ 3.5  kij jodeOa AaeloHijm kij bjowm Aakaalkaem mimaenw wnipqhw Oejnejkaem wiHjijtaem keAloHijm jodOej Towb waaraaO׃ 3.6  wateraeA HaaAixxaaH kij Towb HaaOec lmaAakaal wkij taAawaaH-HwA laaOejnajim wnaehmaad HaaOec lHaxkijl watiqah mipirjow watoAkal watiten gam-lAijxxaaH OimaaH wajoAkal׃ 3.7  watipaaqahnaaH Oejnej xxnejHaem wajedOw kij Oejrumim Hem wajitprw OaleH tAenaaH wajaOaxw laaHaem hagorot׃ 3.8  wajixxmOw Aaet-qowl jHwaaH AaeloHijm mitHalek bagaan lrwha Hajowm wajithabeA HaaAaadaam wAixxtow mipnej jHwaaH AaeloHijm btowk Oec Hagaan׃ 3.9  wajiqraaA jHwaaH AaeloHijm Aael-HaaAaadaam wajoAmaer low AajaekaaH׃ 3.10  wajoAmaer Aaet-qolkaa xxaamaOtij bagaan waaAijraaA kij-Oejrom Aaanokij waaAehaabeA׃ 3.11  wajoAmaer mij Higijd lkaa kij Oejrom AaataaH Hamin-HaaOec Aaxxaer ciwijtijkaa lbiltij Aakaal-mimaenw Aaakaaltaa׃ 3.12  wajoAmaer HaaAaadaam HaaAixxaaH Aaxxaer naatataaH Oimaadij HiwA naatnaaH-lij min-HaaOec waaAokel׃ 3.13  wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm laaAixxaaH maH-zoAt Oaaxijt watoAmaer HaaAixxaaH Hanaahaaxx HixxijAanij waaAokel׃ 3.14  wajoAmaer jHowaaH AaeloHijm Aael-Hanaahaaxx kij Oaaxijtaa zoAt Aaarwr AataaH mikaal-HabHemaaH wmikol hajat HaxaadaeH Oal-ghonkaa telek wOaapaar toAkal kaal-jmej hajaejkaa׃ 3.15  wAejbaaH Aaaxxijt bejnkaa wbejn HaaAixxaaH wbejn zarOakaa wbejn zarOaaH HwA jxxwpkaa roAxx wAataaH txxwpaenw Oaaqeb׃ s 3.16  Aael-HaaAixxaaH Aaamar HarbaaH AarbaeH Oicbownek wHeronek bOaecaeb teldij baanijm wAael-Aijxxek txxwqaatek wHwA jimxxaal-baak׃ s 3.17  wlAaadaam Aaamar kij-xxaamaOtaa lqowl Aixxtaekaa watoAkal min-HaaOec Aaxxaer ciwijtijkaa leAmor loA toAkal mimaenw AarwraaH HaaAadaamaaH baOabwraekaa bOicaabown toAkalaenaaH kol jmej hajaejkaa׃ 3.18  wqowc wdardar tacmijha laak wAaakaltaa Aaet-Oexaeb HaxaadaeH׃ 3.19  bzeOat Aapaejkaa toAkal laehaem Oad xxwbkaa Aael-HaaAadaamaaH kij mimaenaaH luqaahtaa kij-Oaapaar AataaH wAael-Oaapaar taaxxwb׃ 3.20  wajiqraaA HaaAaadaam xxem Aixxtow hawaaH kij HiwA HaajtaaH Aem kaal-haaj׃ 3.21  wajaOax jHwaaH AaeloHijm lAaadaam wlAixxtow kaatnowt Oowr wajalbixxem׃ p 3.22  wajoAmaer jHwaaH AaeloHijm Hen HaaAaadaam HaajaaH kAahad mimaenw laadaOat Towb waaraaO wOataaH paen-jixxlah jaadow wlaaqah gam meOec Hahajijm wAaakal waahaj lOolaam׃ 3.23  wajxxalheHw jHwaaH AaeloHijm migan-Oedaen laOabod Aaet-HaaAadaamaaH Aaxxaer luqah mixxaam׃ 3.24  wajgaaraexx Aaet-HaaAaadaam wajaxxken miqaedaem lgan-Oedaen Aaet-Hakrubijm wAet laHaT Hahaeraeb HamitHapaekaet lixxmor Aaet-daeraek Oec Hahajijm׃ s

3.1  והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל־האשה אף כי־אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ 3.2  ותאמר האשה אל־הנחש מפרי עץ־הגן נאכל׃ 3.3  ומפרי העץ אשר בתוך־הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן־תמתון׃ 3.4  ויאמר הנחש אל־האשה לא־מות תמתון׃ 3.5  כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ 3.6  ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה־הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם־לאישה עמה ויאכל׃ 3.7  ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃ 3.8  וישמעו את־קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ 3.9  ויקרא יהוה אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה׃ 3.10  ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא׃ 3.11  ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן־העץ אשר צויתיך לבלתי אכל־ממנו אכלת׃ 3.12  ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה־לי מן־העץ ואכל׃ 3.13  ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ 3.14  ויאמר יהוה אלהים ׀ אל־הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל־הבהמה ומכל חית השדה על־גחנך תלך ועפר תאכל כל־ימי חייך׃ 3.15  ואיבה ׀ אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃ ס 3.16  אל־האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל־אישך תשוקתך והוא ימשל־בך׃ ס 3.17  ולאדם אמר כי־שמעת לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ 3.18  וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את־עשב השדה׃ 3.19  בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל־האדמה כי ממנה לקחת כי־עפר אתה ואל־עפר תשוב׃ 3.20  ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל־חי׃ 3.21  ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ פ 3.22  ויאמר ׀ יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה ׀ פן־ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ 3.23  וישלחהו יהוה אלהים מגן־עדן לעבד את־האדמה אשר לקח משם׃ 3.24  ויגרש את־האדם וישכן מקדם לגן־עדן את־הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את־דרך עץ החיים׃ ס

3.1  wHnhx HjH Orwm mkl hjt HxdH Axr OxH jHwH AlHjm wjAmr Al-HAxH Ap kj-Amr AlHjm lA tAklw mkl Oc Hgn׃ 3.2  wtAmr HAxH Al-Hnhx mprj Oc-Hgn nAkl׃ 3.3  wmprj HOc Axr btwk-Hgn Amr AlHjm lA tAklw mmnw wlA tgOw bw pn-tmtwn׃ 3.4  wjAmr Hnhx Al-HAxH lA-mwt tmtwn׃ 3.5  kj jdO AlHjm kj bjwm Aklkm mmnw wnpqhw Ojnjkm wHjjtm kAlHjm jdOj Twb wrO׃ 3.6  wtrA HAxH kj Twb HOc lmAkl wkj tAwH-HwA lOjnjm wnhmd HOc lHxkjl wtqh mprjw wtAkl wttn gm-lAjxH OmH wjAkl׃ 3.7  wtpqhnH Ojnj xnjHm wjdOw kj Ojrmm Hm wjtprw OlH tAnH wjOxw lHm hgrt׃ 3.8  wjxmOw At-qwl jHwH AlHjm mtHlk bgn lrwh Hjwm wjthbA HAdm wAxtw mpnj jHwH AlHjm btwk Oc Hgn׃ 3.9  wjqrA jHwH AlHjm Al-HAdm wjAmr lw AjkH׃ 3.10  wjAmr At-qlk xmOtj bgn wAjrA kj-Ojrm Ankj wAhbA׃ 3.11  wjAmr mj Hgjd lk kj Ojrm AtH Hmn-HOc Axr cwjtjk lbltj Akl-mmnw Aklt׃ 3.12  wjAmr HAdm HAxH Axr nttH Omdj HwA ntnH-lj mn-HOc wAkl׃ 3.13  wjAmr jHwH AlHjm lAxH mH-zAt Oxjt wtAmr HAxH Hnhx HxjAnj wAkl׃ 3.14  wjAmr jHwH AlHjm Al-Hnhx kj Oxjt zAt Arwr AtH mkl-HbHmH wmkl hjt HxdH Ol-ghnk tlk wOpr tAkl kl-jmj hjjk׃ 3.15  wAjbH Axjt bjnk wbjn HAxH wbjn zrOk wbjn zrOH HwA jxwpk rAx wAtH txwpnw Oqb׃ s 3.16  Al-HAxH Amr HrbH ArbH Ocbwnk wHrnk bOcb tldj bnjm wAl-Ajxk txwqtk wHwA jmxl-bk׃ s 3.17  wlAdm Amr kj-xmOt lqwl Axtk wtAkl mn-HOc Axr cwjtjk lAmr lA tAkl mmnw ArwrH HAdmH bObwrk bOcbwn tAklnH kl jmj hjjk׃ 3.18  wqwc wdrdr tcmjh lk wAklt At-Oxb HxdH׃ 3.19  bzOt Apjk tAkl lhm Od xwbk Al-HAdmH kj mmnH lqht kj-Opr AtH wAl-Opr txwb׃ 3.20  wjqrA HAdm xm Axtw hwH kj HwA HjtH Am kl-hj׃ 3.21  wjOx jHwH AlHjm lAdm wlAxtw ktnwt Owr wjlbxm׃ p 3.22  wjAmr jHwH AlHjm Hn HAdm HjH kAhd mmnw ldOt Twb wrO wOtH pn-jxlh jdw wlqh gm mOc Hhjjm wAkl whj lOlm׃ 3.23  wjxlhHw jHwH AlHjm mgn-Odn lObd At-HAdmH Axr lqh mxm׃ 3.24  wjgrx At-HAdm wjxkn mqdm lgn-Odn At-Hkrbjm wAt lHT Hhrb HmtHpkt lxmr At-drk Oc Hhjjm׃ s

3.1  Et serpens erat callidior cunctis animantibus agri, quae fecerat Dominus Deus. Qui dixit ad mulierem: “Verene praecepit vobis Deus, ut non comederetis de omni ligno paradisi?”. 3.2  Cui respondit mulier: “De fructu lignorum, quae sunt in paradiso, vescimur; 3.3  de fructu vero ligni, quod est in medio paradisi, praecepit nobis Deus, ne comederemus et ne tangeremus illud, ne moriamur”. 3.4  Dixit autem serpens ad mulierem: “Nequaquam morte moriemini! 3.5  Scit enim Deus quod in quocumque die comederitis ex eo, aperientur oculi vestri, et eritis sicut Deus scientes bonum et malum”. 3.6  Vidit igitur mulier quod bonum esset lignum ad vescendum et pulchrum oculis et desiderabile esset lignum ad intellegendum; et tulit de fructu illius et comedit deditque etiam viro suo secum, qui comedit. 3.7  Et aperti sunt oculi amborum. Cumque cognovissent esse se nudos, consuerunt folia ficus et fecerunt sibi perizomata. 3.8  Et cum audissent vocem Domini Dei deambulantis in paradiso ad auram post meridiem, abscondit se Adam et uxor eius a facie Domini Dei in medio ligni paradisi. 3.9  Vocavitque Dominus Deus Adam et dixit ei: “Ubi es?”. 3.10  Qui ait: “Vocem tuam audivi in paradiso et timui eo quod nudus essem et abscondi me”. 3.11  Cui dixit: “Quis enim indicavit tibi quod nudus esses, nisi quod ex ligno, de quo tibi praeceperam, ne comederes, comedisti?”. 3.12  Dixitque Adam: “Mulier, quam dedisti sociam mihi, ipsa dedit mihi de ligno, et comedi”. 3.13  Et dixit Dominus Deus ad mulierem: “Quid hoc fecisti?”. Quae respondit: “Serpens decepit me, et comedi”. 3.14  Et ait Dominus Deus ad serpentem: “Quia fecisti hoc, maledictus es inter omnia pecora et omnes bestias agri! Super pectus tuum gradieris et pulverem comedes cunctis diebus vitae tuae. 3.15  Inimicitias ponam inter te et mulierem et semen tuum et semen illius; ipsum conteret caput tuum, et tu conteres calcaneum eius”. 3.16  Mulieri dixit: “Multiplicabo aerumnas tuas et conceptus tuos: in dolore paries filios, et ad virum tuum erit appetitus tuus, ipse autem dominabitur tui”. 3.17  Adae vero dixit: “Quia audisti vocem uxoris tuae et comedisti de ligno, ex quo praeceperam tibi, ne comederes, maledicta humus propter te! In laboribus comedes ex ea cunctis diebus vitae tuae. 3.18  Spinas et tribulos germinabit tibi, et comedes herbas terrae; 3.19  in sudore vultus tui vesceris pane, donec revertaris ad humum, de qua sumptus es, quia pulvis es et in pulverem reverteris”. 3.20  Et vocavit Adam nomen uxoris suae Eva, eo quod mater esset cunctorum viventium. 3.21  Fecit quoque Dominus Deus Adae et uxori eius tunicas pelliceas et induit eos. 3.22  Et ait Dominus Deus: “Ecce homo factus est quasi unus ex nobis, ut sciat bonum et malum; nunc ergo, ne mittat manum suam et sumat etiam de ligno vitae et comedat et vivat in aeternum!”. 3.23  Emisit eum Dominus Deus de paradiso Eden, ut operaretur humum, de qua sumptus est. 3.24  Eiecitque hominem et collocavit ad orientem paradisi Eden cherubim et flammeum gladium atque versatilem ad custodiendam viam ligni vitae.

4.1  Und Adam erkannte sein Weib Eva; sie aber empfing und gebar den Kain. Und sie sprach: Ich habe einen Mann bekommen mit der Hilfe des HERRN! 4.2  Und weiter gebar sie seinen Bruder Abel. Und Abel ward ein Schäfer, Kain aber ein Ackersmann. 4.3  Es begab sich aber nach Verfluß von Jahren, daß Kain dem HERRN ein Opfer brachte von den Früchten der Erde. 4.4  Und Abel, auch er brachte dar von den Erstgebornen seiner Schafe und von ihren Fettesten. 4.5  Und der HERR sah an Abel und sein Opfer; aber Kain und sein Opfer sah er gar nicht an. Da ergrimmte Kain sehr und ließ den Kopf hängen. 4.6  Da sprach der HERR zu Kain: Warum bist du so zornig und lässest den Kopf hängen? Ist's nicht also: Wenn du gut bist, so darfst du dein Haupt erheben? 4.7  Bist du aber nicht gut, so lauert die Sünde vor der Tür, und ihre Begierde ist auf dich gerichtet; du aber herrsche über sie! 4.8  Da redete Kain mit seinem Bruder Abel. Es begab sich aber, als sie auf dem Felde waren, da erhob sich Kain wider seinen Bruder Abel und schlug ihn tot. 4.9  Da sprach der HERR zu Kain: Wo ist dein Bruder Abel? Er sprach: Ich weiß es nicht! Soll ich meines Bruders Hüter sein? 4.10  Er aber sprach: Was hast du getan? Die Stimme des Blutes deines Bruders schreit zu mir von der Erde! 4.11  Und nun sollst du verbannt sein aus dem Land, das seinen Mund aufgetan hat, das Blut deines Bruders zu empfangen von deiner Hand! 4.12  Wenn du das Land bebaust, soll es dir fortan sein Vermögen nicht mehr geben; unstet und flüchtig sollst du sein auf Erden! 4.13  Kain sprach zum HERRN: Meine Schuld ist zu groß zum Tragen! 4.14  Siehe, du treibst mich heute aus dem Lande, und ich muß mich vor deinem Angesicht verbergen und unstet und flüchtig sein auf Erden. Und es wird geschehen, daß mich totschlägt, wer mich findet. 4.15  Da sprach der HERR: Fürwahr, wer Kain totschlägt, zieht sich siebenfache Rache zu! Und der Herr gab dem Kain ein Zeichen, daß ihn niemand erschlüge, der ihn fände. 4.16  Und Kain ging aus von dem Angesicht des HERRN und wohnte im Lande Nod, östlich von Eden. 4.17  Und Kain erkannte sein Weib; die empfing und gebar den Hanoch. Und da er eben eine Stadt baute, so nannte er sie nach seines Sohnes Namen Hanoch. 4.18  Dem Hanoch aber ward Irad geboren, und Irad zeugte Mehujael; Mehujael zeugte Metusael, Metusael zeugte Lamech. 4.19  Lamech aber nahm sich zwei Weiber: die eine hieß Ada, die andere Zilla. 4.20  Und Ada gebar Jabal; derselbe wurde der Vater der Zeltbewohner und Herdenbesitzer. 4.21  Und sein Bruder hieß Jubal; derselbe wurde der Vater aller Harfen und Flötenspieler. 4.22  Und Zilla, auch sie gebar den Tubal-Kain, den Meister in allerlei Erz und Eisenwerk. Und die Schwester Tubal-Kains war Naama. 4.23  Und Lamech sprach zu seinen Weibern: «Ada und Zilla, hört meine Stimme, ihr Weiber Lamechs, vernehmt meinen Spruch! Einen Mann erschlug ich, weil er mich verwundet, einen Jüngling, weil er mich geschlagen hat; 4.24  denn Kain soll siebenfach gerächt werden, Lamech aber siebenundsiebzigfach!» 4.25  Und Adam erkannte sein Weib abermal; die gebar einen Sohn und nannte ihn Seth; denn Gott hat mir für Abel einen andern Samen gesetzt, weil Kain ihn umgebracht hat. 4.26  Und auch dem Seth ward ein Sohn geboren, den hieß er Enosch. Damals fing man an, den Namen des HERRN anzurufen.

4.1  αδαμ δὲ ἔγνω ευαν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν τὸν καιν καὶ εἶπεν ἐκτησάμην ἄνθρωπον διὰ τοῦ θεοῦ 4.2  καὶ προσέθηκεν τεκεῖν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τὸν αβελ καὶ ἐγένετο αβελ ποιμὴν προβάτων καιν δὲ ἦν ἐργαζόμενος τὴν γῆν 4.3  καὶ ἐγένετο μεθ' ἡμέρας ἤνεγκεν καιν ἀπὸ τῶν καρπῶν τῆς γῆς θυσίαν τῷ κυρίῳ 4.4  καὶ αβελ ἤνεγκεν καὶ αὐτὸς ἀπὸ τῶν πρωτοτόκων τῶν προβάτων αὐτοῦ καὶ ἀπὸ τῶν στεάτων αὐτῶν καὶ ἐπεῖδεν ὁ θεὸς ἐπὶ αβελ καὶ ἐπὶ τοῖς δώροις αὐτοῦ 4.5  ἐπὶ δὲ καιν καὶ ἐπὶ ταῖς θυσίαις αὐτοῦ οὐ προσέσχεν καὶ ἐλύπησεν τὸν καιν λίαν καὶ συνέπεσεν τῷ προσώπῳ 4.6  καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ καιν ἵνα τί περίλυπος ἐγένου καὶ ἵνα τί συνέπεσεν τὸ πρόσωπόν σου 4.7  οὐκ ἐὰν ὀρθῶς προσενέγκῃς ὀρθῶς δὲ μὴ διέλῃς ἥμαρτες ἡσύχασον πρὸς σὲ ἡ ἀποστροφὴ αὐτοῦ καὶ σὺ ἄρξεις αὐτοῦ 4.8  καὶ εἶπεν καιν πρὸς αβελ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ διέλθωμεν εἰς τὸ πεδίον καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτοὺς ἐν τῷ πεδίῳ καὶ ἀνέστη καιν ἐπὶ αβελ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ ἀπέκτεινεν αὐτόν 4.9  καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς καιν ποῦ ἐστιν αβελ ὁ ἀδελφός σου ὁ δὲ εἶπεν οὐ γινώσκω μὴ φύλαξ τοῦ ἀδελφοῦ μού εἰμι ἐγώ 4.10  καὶ εἶπεν ὁ θεός τί ἐποίησας φωνὴ αἵματος τοῦ ἀδελφοῦ σου βοᾷ πρός με ἐκ τῆς γῆς 4.11  καὶ νῦν ἐπικατάρατος σὺ ἀπὸ τῆς γῆς ἣ ἔχανεν τὸ στόμα αὐτῆς δέξασθαι τὸ αἷμα τοῦ ἀδελφοῦ σου ἐκ τῆς χειρός σου 4.12  ὅτι ἐργᾷ τὴν γῆν καὶ οὐ προσθήσει τὴν ἰσχὺν αὐτῆς δοῦναί σοι στένων καὶ τρέμων ἔσῃ ἐπὶ τῆς γῆς 4.13  καὶ εἶπεν καιν πρὸς τὸν κύριον μείζων ἡ αἰτία μου τοῦ ἀφεθῆναί με 4.14  εἰ ἐκβάλλεις με σήμερον ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς καὶ ἀπὸ τοῦ προσώπου σου κρυβήσομαι καὶ ἔσομαι στένων καὶ τρέμων ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἔσται πᾶς ὁ εὑρίσκων με ἀποκτενεῖ με 4.15  καὶ εἶπεν αὐτῷ κύριος ὁ θεός οὐχ οὕτως πᾶς ὁ ἀποκτείνας καιν ἑπτὰ ἐκδικούμενα παραλύσει καὶ ἔθετο κύριος ὁ θεὸς σημεῖον τῷ καιν τοῦ μὴ ἀνελεῖν αὐτὸν πάντα τὸν εὑρίσκοντα αὐτόν 4.16  ἐξῆλθεν δὲ καιν ἀπὸ προσώπου τοῦ θεοῦ καὶ ὤ|κησεν ἐν γῇ ναιδ κατέναντι εδεμ 4.17  καὶ ἔγνω καιν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν τὸν ενωχ καὶ ἦν οἰκοδομῶν πόλιν καὶ ἐπωνόμασεν τὴν πόλιν ἐπὶ τῷ ὀνόματι τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ ενωχ 4.18  ἐγενήθη δὲ τῷ ενωχ γαιδαδ καὶ γαιδαδ ἐγέννησεν τὸν μαιηλ καὶ μαιηλ ἐγέννησεν τὸν μαθουσαλα καὶ μαθουσαλα ἐγέννησεν τὸν λαμεχ 4.19  καὶ ἔλαβεν ἑαυτῷ λαμεχ δύο γυναῖκας ὄνομα τῇ μιᾷ αδα καὶ ὄνομα τῇ δευτέρᾳ σελλα 4.20  καὶ ἔτεκεν αδα τὸν ιωβελ οὗτος ἦν ὁ πατὴρ οἰκούντων ἐν σκηναῖς κτηνοτρόφων 4.21  καὶ ὄνομα τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ ιουβαλ οὗτος ἦν ὁ καταδείξας ψαλτήριον καὶ κιθάραν 4.22  σελλα δὲ ἔτεκεν καὶ αὐτὴ τὸν θοβελ καὶ ἦν σφυροκόπος χαλκεὺς χαλκοῦ καὶ σιδήρου ἀδελφὴ δὲ θοβελ νοεμα 4.23  εἶπεν δὲ λαμεχ ταῖς ἑαυτοῦ γυναιξίν αδα καὶ σελλα ἀκούσατέ μου τῆς φωνῆς γυναῖκες λαμεχ ἐνωτίσασθέ μου τοὺς λόγους ὅτι ἄνδρα ἀπέκτεινα εἰς τραῦμα ἐμοὶ καὶ νεανίσκον εἰς μώλωπα ἐμοί 4.24  ὅτι ἑπτάκις ἐκδεδίκηται ἐκ καιν ἐκ δὲ λαμεχ ἑβδομηκοντάκις ἑπτά 4.25  ἔγνω δὲ αδαμ ευαν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ συλλαβοῦσα ἔτεκεν υἱὸν καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σηθ λέγουσα ἐξανέστησεν γάρ μοι ὁ θεὸς σπέρμα ἕτερον ἀντὶ αβελ ὃν ἀπέκτεινεν καιν 4.26  καὶ τῷ σηθ ἐγένετο υἱός ἐπωνόμασεν δὲ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ενως οὗτος ἤλπισεν ἐπικαλεῖσθαι τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ

4.1  adam de egnoh eyan tehn gynaika aytoy kai syllaboysa eteken ton kain kai eipen ektehsamehn anthrohpon dia toy theoy 4.2  kai prosethehken tekein ton adelphon aytoy ton abel kai egeneto abel poimehn probatohn kain de ehn ergazomenos tehn gehn 4.3  kai egeneto meth' ehmeras ehnegken kain apo tohn karpohn tehs gehs thysian toh kyrioh 4.4  kai abel ehnegken kai aytos apo tohn prohtotokohn tohn probatohn aytoy kai apo tohn steatohn aytohn kai epeiden o theos epi abel kai epi tois dohrois aytoy 4.5  epi de kain kai epi tais thysiais aytoy oy proseschen kai elypehsen ton kain lian kai synepesen toh prosohpoh 4.6  kai eipen kyrios o theos toh kain ina ti perilypos egenoy kai ina ti synepesen to prosohpon soy 4.7  oyk ean orthohs prosenegkehs orthohs de meh dielehs ehmartes ehsychason pros se eh apostropheh aytoy kai sy arxeis aytoy 4.8  kai eipen kain pros abel ton adelphon aytoy dielthohmen eis to pedion kai egeneto en toh einai aytoys en toh pedioh kai anesteh kain epi abel ton adelphon aytoy kai apekteinen ayton 4.9  kai eipen o theos pros kain poy estin abel o adelphos soy o de eipen oy ginohskoh meh phylax toy adelphoy moy eimi egoh 4.10  kai eipen o theos ti epoiehsas phohneh aimatos toy adelphoy soy boa pros me ek tehs gehs 4.11  kai nyn epikataratos sy apo tehs gehs eh echanen to stoma aytehs dexasthai to aima toy adelphoy soy ek tehs cheiros soy 4.12  oti erga tehn gehn kai oy prosthehsei tehn ischyn aytehs doynai soi stenohn kai tremohn eseh epi tehs gehs 4.13  kai eipen kain pros ton kyrion meizohn eh aitia moy toy aphethehnai me 4.14  ei ekballeis me sehmeron apo prosohpoy tehs gehs kai apo toy prosohpoy soy krybehsomai kai esomai stenohn kai tremohn epi tehs gehs kai estai pas o eyriskohn me apoktenei me 4.15  kai eipen aytoh kyrios o theos oych oytohs pas o apokteinas kain epta ekdikoymena paralysei kai etheto kyrios o theos sehmeion toh kain toy meh anelein ayton panta ton eyriskonta ayton 4.16  exehlthen de kain apo prosohpoy toy theoy kai ohkehsen en geh naid katenanti edem 4.17  kai egnoh kain tehn gynaika aytoy kai syllaboysa eteken ton enohch kai ehn oikodomohn polin kai epohnomasen tehn polin epi toh onomati toy yioy aytoy enohch 4.18  egenehtheh de toh enohch gaidad kai gaidad egennehsen ton maiehl kai maiehl egennehsen ton mathoysala kai mathoysala egennehsen ton lamech 4.19  kai elaben eaytoh lamech dyo gynaikas onoma teh mia ada kai onoma teh deytera sella 4.20  kai eteken ada ton iohbel oytos ehn o patehr oikoyntohn en skehnais ktehnotrophohn 4.21  kai onoma toh adelphoh aytoy ioybal oytos ehn o katadeixas psaltehrion kai kitharan 4.22  sella de eteken kai ayteh ton thobel kai ehn sphyrokopos chalkeys chalkoy kai sidehroy adelpheh de thobel noema 4.23  eipen de lamech tais eaytoy gynaixin ada kai sella akoysate moy tehs phohnehs gynaikes lamech enohtisasthe moy toys logoys oti andra apekteina eis trayma emoi kai neaniskon eis mohlohpa emoi 4.24  oti eptakis ekdedikehtai ek kain ek de lamech ebdomehkontakis epta 4.25  egnoh de adam eyan tehn gynaika aytoy kai syllaboysa eteken yion kai epohnomasen to onoma aytoy sehth legoysa exanestehsen gar moi o theos sperma eteron anti abel on apekteinen kain 4.26  kai toh sehth egeneto yios epohnomasen de to onoma aytoy enohs oytos ehlpisen epikaleisthai to onoma kyrioy toy theoy

4.1  וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתֹּו וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְהוָה׃ 4.2  וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת־אָחִיו אֶת־הָבֶל וַיְהִי־הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה׃ 4.3  וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה׃ 4.4  וְהֶבֶל הֵבִיא גַם־הוּא מִבְּכֹרֹות צֹאנֹו וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתֹו׃ 4.5  וְאֶל־קַיִן וְאֶל־מִנְחָתֹו לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו׃ 4.6  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ׃ 4.7  הֲלֹוא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתֹו וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בֹּו׃ 4.8  וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיֹותָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ׃ 4.9  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי׃ 4.10  וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קֹול דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן־הָאֲדָמָה׃ 4.11  וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת־פִּיהָ לָקַחַת אֶת־דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ׃ 4.12  כִּי תַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה לֹא־תֹסֵף תֵּת־כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ׃ 4.13  וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־יְהוָה גָּדֹול עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא׃ 4.14  הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיֹּום מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל־מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי׃ 4.15  וַיֹּאמֶר לֹו יְהוָה לָכֵן כָּל־הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אֹות לְבִלְתִּי הַכֹּות־אֹתֹו כָּל־מֹצְאֹו׃ 4.16  וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־נֹוד קִדְמַת־עֵדֶן׃ 4.17  וַיֵּדַע קַיִן אֶת־אִשְׁתֹּו וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־חֲנֹוךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנֹו חֲנֹוךְ׃ 4.18  וַיִּוָּלֵד לַחֲנֹוךְ אֶת־עִירָד וְעִירָד יָלַד אֶת־מְחוּיָאֵל וּמְחִיּיָאֵל יָלַד אֶת־מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת־לָמֶךְ׃ 4.19  וַיִּקַּח־לֹו לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה׃ 4.20  וַתֵּלֶד עָדָה אֶת־יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה׃ 4.21  וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל־תֹּפֵשׂ כִּנֹּור וְעוּגָב׃ 4.22  וְצִלָּה גַם־הִוא יָלְדָה אֶת־תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל־חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחֹות תּוּבַל־קַיִן נַעֲמָה׃ 4.23  וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קֹולִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי׃ 4.24  כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם־קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה׃ 4.25  וַיֵּדַע אָדָם עֹוד אֶת־אִשְׁתֹּו וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שֵׁת כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגֹו קָיִן׃ 4.26  וּלְשֵׁת גַּם־הוּא יֻלַּד־בֵּן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו אֱנֹושׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה׃ פ

4.1  wHaaAaadaam jaadaO Aaet-hawaaH Aixxtow wataHar watelaed Aaet-qajin watoAmaer qaanijtij Aijxx Aaet-jHwaaH׃ 4.2  watosaep laalaedaet Aaet-Aaahijw Aaet-Haabael wajHij-Haebael roOeH coAn wqajin HaajaaH Oobed AadaamaaH׃ 4.3  wajHij miqec jaamijm wajaabeA qajin miprij HaaAadaamaaH minhaaH lajHwaaH׃ 4.4  wHaebael HebijA gam-HwA mibkorowt coAnow wmehaelbeHaen wajixxaO jHwaaH Aael-Haebael wAael-minhaatow׃ 4.5  wAael-qajin wAael-minhaatow loA xxaaOaaH wajihar lqajin mAod wajiplw paanaajw׃ 4.6  wajoAmaer jHwaaH Aael-qaajin laamaaH haaraaH laak wlaamaaH naaplw paanaejkaa׃ 4.7  HalowA Aim-tejTijb xAet wAim loA tejTijb lapaetah haTaaAt robec wAelaejkaa txxwqaatow wAataaH timxxaal-bow׃ 4.8  wajoAmaer qajin Aael-Haebael Aaahijw wajHij biHjowtaam baxaadaeH wajaaqaam qajin Aael-Haebael Aaahijw wajaHargeHw׃ 4.9  wajoAmaer jHwaaH Aael-qajin Aej Haebael Aaahijkaa wajoAmaer loA jaadaOtij Haxxomer Aaahij Aaanokij׃ 4.10  wajoAmaer maeH Oaaxijtaa qowl dmej Aaahijkaa coOaqijm Aelaj min-HaaAadaamaaH׃ 4.11  wOataaH Aaarwr AaataaH min-HaaAadaamaaH Aaxxaer paactaaH Aaet-pijHaa laaqahat Aaet-dmej Aaahijkaa mijaadaekaa׃ 4.12  kij taOabod Aaet-HaaAadaamaaH loA-tosep tet-kohaaH laak naaO waanaad tiHjaeH baaAaaraec׃ 4.13  wajoAmaer qajin Aael-jHwaaH gaadowl Oawonij minxoA׃ 4.14  Hen geraxxtaa Aotij Hajowm meOal pnej HaaAadaamaaH wmipaanaejkaa Aaesaater wHaajijtij naaO waanaad baaAaaraec wHaajaaH kaal-mocAij jaHargenij׃ 4.15  wajoAmaer low jHwaaH laaken kaal-Horeg qajin xxibOaatajim juqaam wajaaxaem jHwaaH lqajin Aowt lbiltij Hakowt-Aotow kaal-mocAow׃ 4.16  wajeceA qajin milipnej jHwaaH wajexxaeb bAaeraec-nowd qidmat-Oedaen׃ 4.17  wajedaO qajin Aaet-Aixxtow wataHar watelaed Aaet-hanowk wajHij bonaeH Oijr wajiqraaA xxem HaaOijr kxxem bnow hanowk׃ 4.18  wajiwaaled lahanowk Aaet-Oijraad wOijraad jaalad Aaet-mhwjaaAel wmhijjaaAel jaalad Aaet-mtwxxaaAel wmtwxxaaAel jaalad Aaet-laamaek׃ 4.19  wajiqah-low laemaek xxtej naaxxijm xxem HaaAahat OaadaaH wxxem Haxxenijt cilaaH׃ 4.20  watelaed OaadaaH Aaet-jaabaal HwA HaajaaH Aabij joxxeb AoHael wmiqnaeH׃ 4.21  wxxem Aaahijw jwbaal HwA HaajaaH Aabij kaal-topex kinowr wOwgaab׃ 4.22  wcilaaH gam-HiwA jaaldaaH Aaet-twbal qajin loTexx kaal-horexx nhoxxaet wbarzael waAahowt twbal-qajin naOamaaH׃ 4.23  wajoAmaer laemaek lnaaxxaajw OaadaaH wcilaaH xxmaOan qowlij nxxej laemaek HaAzenaaH Aimraatij kij Aijxx Haaragtij lpicOij wjaelaed lhaburaatij׃ 4.24  kij xxibOaatajim juqam-qaajin wlaemaek xxibOijm wxxibOaaH׃ 4.25  wajedaO Aaadaam Oowd Aaet-Aixxtow watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxet kij xxaat-lij AaeloHijm zaeraO Aaher tahat Haebael kij Haraagow qaajin׃ 4.26  wlxxet gam-HwA julad-ben wajiqraaA Aaet-xxmow Aaenowxx Aaaz Hwhal liqroA bxxem jHwaaH׃ p

4.1  והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃ 4.2  ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ 4.3  ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ 4.4  והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃ 4.5  ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ 4.6  ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ 4.7  הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃ 4.8  ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃ 4.9  ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ 4.10  ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃ 4.11  ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃ 4.12  כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ 4.13  ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃ 4.14  הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃ 4.15  ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃ 4.16  ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃ 4.17  וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃ 4.18  ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃ 4.19  ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃ 4.20  ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃ 4.21  ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃ 4.22  וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃ 4.23  ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃ 4.24  כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃ 4.25  וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ 4.26  ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ פ

4.1  wHAdm jdO At-hwH Axtw wtHr wtld At-qjn wtAmr qnjtj Ajx At-jHwH׃ 4.2  wtsp lldt At-Ahjw At-Hbl wjHj-Hbl rOH cAn wqjn HjH Obd AdmH׃ 4.3  wjHj mqc jmjm wjbA qjn mprj HAdmH mnhH ljHwH׃ 4.4  wHbl HbjA gm-HwA mbkrwt cAnw wmhlbHn wjxO jHwH Al-Hbl wAl-mnhtw׃ 4.5  wAl-qjn wAl-mnhtw lA xOH wjhr lqjn mAd wjplw pnjw׃ 4.6  wjAmr jHwH Al-qjn lmH hrH lk wlmH nplw pnjk׃ 4.7  HlwA Am-tjTjb xAt wAm lA tjTjb lpth hTAt rbc wAljk txwqtw wAtH tmxl-bw׃ 4.8  wjAmr qjn Al-Hbl Ahjw wjHj bHjwtm bxdH wjqm qjn Al-Hbl Ahjw wjHrgHw׃ 4.9  wjAmr jHwH Al-qjn Aj Hbl Ahjk wjAmr lA jdOtj Hxmr Ahj Ankj׃ 4.10  wjAmr mH Oxjt qwl dmj Ahjk cOqjm Alj mn-HAdmH׃ 4.11  wOtH Arwr AtH mn-HAdmH Axr pctH At-pjH lqht At-dmj Ahjk mjdk׃ 4.12  kj tObd At-HAdmH lA-tsp tt-khH lk nO wnd tHjH bArc׃ 4.13  wjAmr qjn Al-jHwH gdwl Ownj mnxA׃ 4.14  Hn grxt Atj Hjwm mOl pnj HAdmH wmpnjk Astr wHjjtj nO wnd bArc wHjH kl-mcAj jHrgnj׃ 4.15  wjAmr lw jHwH lkn kl-Hrg qjn xbOtjm jqm wjxm jHwH lqjn Awt lbltj Hkwt-Atw kl-mcAw׃ 4.16  wjcA qjn mlpnj jHwH wjxb bArc-nwd qdmt-Odn׃ 4.17  wjdO qjn At-Axtw wtHr wtld At-hnwk wjHj bnH Ojr wjqrA xm HOjr kxm bnw hnwk׃ 4.18  wjwld lhnwk At-Ojrd wOjrd jld At-mhwjAl wmhjjAl jld At-mtwxAl wmtwxAl jld At-lmk׃ 4.19  wjqh-lw lmk xtj nxjm xm HAht OdH wxm Hxnjt clH׃ 4.20  wtld OdH At-jbl HwA HjH Abj jxb AHl wmqnH׃ 4.21  wxm Ahjw jwbl HwA HjH Abj kl-tpx knwr wOwgb׃ 4.22  wclH gm-HwA jldH At-twbl qjn lTx kl-hrx nhxt wbrzl wAhwt twbl-qjn nOmH׃ 4.23  wjAmr lmk lnxjw OdH wclH xmOn qwlj nxj lmk HAznH Amrtj kj Ajx Hrgtj lpcOj wjld lhbrtj׃ 4.24  kj xbOtjm jqm-qjn wlmk xbOjm wxbOH׃ 4.25  wjdO Adm Owd At-Axtw wtld bn wtqrA At-xmw xt kj xt-lj AlHjm zrO Ahr tht Hbl kj Hrgw qjn׃ 4.26  wlxt gm-HwA jld-bn wjqrA At-xmw Anwx Az Hwhl lqrA bxm jHwH׃ p

4.1  Adam vero cognovit Evam uxo rem suam, quae concepit et peperit Cain dicens: “Acquisivi virum per Dominum”. 4.2  Rursusque peperit fratrem eius Abel. Et fuit Abel pastor ovium et Cain agricola. 4.3  Factum est autem post aliquot dies ut offerret Cain de fructibus agri munus Domino. 4.4  Abel quoque obtulit de primogenitis gregis sui et de adipibus eorum. Et respexit Dominus ad Abel et ad munus eius, 4.5  ad Cain vero et ad munus illius non respexit. Iratusque est Cain vehementer, et concidit vultus eius. 4.6  Dixitque Dominus ad eum: “Quare iratus es, et cur concidit facies tua? 4.7  Nonne si bene egeris, vultum attolles? Sin autem male, in foribus peccatum insidiabitur, et ad te erit appetitus eius, tu autem dominaberis illius”. 4.8  Dixitque Cain ad Abel fratrem suum: “Egrediamur foras”. Cumque essent in agro, consurrexit Cain adversus Abel fratrem suum et interfecit eum. 4.9  Et ait Dominus ad Cain: “Ubi est Abel frater tuus?”. Qui respondit: “Nescio. Num custos fratris mei sum ego?”. 4.10  Dixitque ad eum: “Quid fecisti? Vox sanguinis fratris tui clamat ad me de agro. 4.11  Nunc igitur maledictus eris procul ab agro, qui aperuit os suum et suscepit sanguinem fratris tui de manu tua! 4.12  Cum operatus fueris eum, amplius non dabit tibi fructus suos; vagus et profugus eris super terram”. 4.13  Dixitque Cain ad Dominum: “Maior est poena mea quam ut portem eam. 4.14  Ecce eicis me hodie a facie agri, et a facie tua abscondar et ero vagus et profugus in terra; omnis igitur, qui invenerit me, occidet me”. 4.15  Dixitque ei Dominus: “Nequaquam ita fiet, sed omnis qui occiderit Cain, septuplum punietur!”. Posuitque Dominus Cain signum, ut non eum interficeret omnis qui invenisset eum. 4.16  Egressusque Cain a facie Domini habitavit in terra Nod ad orientalem plagam Eden. 4.17  Cognovit autem Cain uxorem suam, quae concepit et peperit Henoch. Et aedificavit civitatem vocavitque nomen eius ex nomine filii sui Henoch. 4.18  Porro Henoch genuit Irad, et Irad genuit Maviael, et Maviael genuit Mathusael, et Mathusael genuit Lamech. 4.19  Qui accepit uxores duas: nomen uni Ada et nomen alteri Sella. 4.20  Genuitque Ada Iabel, qui fuit pater habitantium in tentoriis atque pastorum. 4.21  Et nomen fratris eius Iubal; ipse fuit pater omnium canentium cithara et organo. 4.22  Sella quoque genuit Tubalcain, qui fuit malleator et faber in cuncta opera aeris et ferri. Soror vero Tubalcain Noema. 4.23  Dixitque Lamech uxoribus suis: “Ada et Sella, audite vocem meam; uxores Lamech, auscultate sermonem meum: occidi virum pro vulnere meo et adulescentulum pro livore meo; 4.24  septuplum ultio dabitur de Cain, de Lamech vero septuagies septies”. 4.25  Cognovit quoque Adam uxorem suam, et peperit filium vocavitque nomen eius Seth dicens: “Posuit mihi Deus semen aliud pro Abel, quem occidit Cain”. 4.26  Sed et Seth natus est filius, quem vocavit Enos. Tunc coeperunt invocare nomen Domini.

5.1  Dies ist das Buch von Adams Geschlecht: Am Tage, da Gott den Menschen schuf, machte er ihn Gott ähnlich; 5.2  männlich und weiblich schuf er sie und segnete sie und nannte ihren Namen Adam, am Tage, da er sie schuf. 5.3  Und Adam war 130 Jahre alt, als er einen Sohn zeugte, ihm selbst gleich, nach seinem Bilde, und nannte ihn Seth. 5.4  Und nachdem er den Seth gezeugt, lebte Adam noch 800 Jahre und zeugte Söhne und Töchter; 5.5  also daß Adams ganzes Alter 930 Jahre betrug, als er starb. 5.6  Seth war 105 Jahre alt, als er den Enosch zeugte; 5.7  und Seth, nachdem er den Enosch gezeugt, lebte 807 Jahre und zeugte Söhne und Töchter; 5.8  also daß Seths ganzes Alter 912 Jahre betrug, als er starb. 5.9  Enosch war 90 Jahre alt, als er den Kenan zeugte; 5.10  und Enosch, nachdem er den Kenan gezeugt, lebte 815 Jahre und zeugte Söhne und Töchter; 5.11  also daß Enoschs ganzes Alter 905 Jahre betrug, als er starb. 5.12  Kenan war 70 Jahre alt, als er den Mahalaleel zeugte; 5.13  und Kenan, nachdem er den Mahalaleel gezeugt, lebte 840 Jahre und zeugte Söhne und Töchter; 5.14  also daß Kenans ganzes Alter 910 Jahre betrug, da er starb. 5.15  Mahalaleel war 65 Jahre alt, als er den Jared zeugte; 5.16  und Mahalaleel, nachdem er den Jared gezeugt, lebte 830 Jahre und hat Söhne und Töchter gezeugt; 5.17  also daß Mahalaleels ganzes Alter 895 Jahre betrug, als er starb. 5.18  Jared war 162 Jahre alt, als er den Henoch zeugte; 5.19  und Jared, nachdem er den Henoch gezeugt, lebte 800 Jahre und zeugte Söhne und Töchter; 5.20  also daß Jareds ganzes Alter 962 Jahre betrug, da er starb. 5.21  Henoch war 65 Jahre alt, als er den Methusalah zeugte; 5.22  und Henoch, nachdem er den Methusalah gezeugt, wandelte er mit Gott 300 Jahre lang und zeugte Söhne und Töchter; 5.23  also daß Henochs ganzes Alter 365 Jahre betrug. 5.24  Und Henoch wandelte mit Gott und war nicht mehr, weil Gott ihn zu sich genommen hatte. 5.25  Methusalah war 187 Jahre alt, als er den Lamech zeugte; 5.26  und Methusalah, nachdem er den Lamech gezeugt, lebte 782 Jahre und zeugte Söhne und Töchter; 5.27  also daß Methusalahs ganzes Alter 969 Jahre betrug, da er starb. 5.28  Lamech war 182 Jahre alt, als er einen Sohn zeugte; 5.29  den nannte er Noah, indem er sprach: Der wird uns trösten ob unserer Hände Arbeit und Mühe, die herrührt von dem Erdboden, den der HERR verflucht hat! 5.30  Und Lamech, nachdem er den Noah gezeugt, lebte 590 Jahre lang und zeugte Söhne und Töchter; 5.31  also daß Lamechs ganzes Alter 772 Jahre betrug, da er starb. 5.32  Und Noah war 500 Jahre alt, da er den Sem, Ham und Japhet zeugte.

5.1  αὕτη ἡ βίβλος γενέσεως ἀνθρώπων ᾗ ἡμέρᾳ ἐποίησεν ὁ θεὸς τὸν αδαμ κατ' εἰκόνα θεοῦ ἐποίησεν αὐτόν 5.2  ἄρσεν καὶ θῆλυ ἐποίησεν αὐτοὺς καὶ εὐλόγησεν αὐτούς καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτῶν αδαμ ᾗ ἡμέρᾳ ἐποίησεν αὐτούς 5.3  ἔζησεν δὲ αδαμ διακόσια καὶ τριάκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν κατὰ τὴν ἰδέαν αὐτοῦ καὶ κατὰ τὴν εἰκόνα αὐτοῦ καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σηθ 5.4  ἐγένοντο δὲ αἱ ἡμέραι αδαμ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν σηθ ἑπτακόσια ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.5  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι αδαμ ἃς ἔζησεν ἐννακόσια καὶ τριάκοντα ἔτη καὶ ἀπέθανεν 5.6  ἔζησεν δὲ σηθ διακόσια καὶ πέντε ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν ενως 5.7  καὶ ἔζησεν σηθ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν ενως ἑπτακόσια καὶ ἑπτὰ ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.8  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι σηθ ἐννακόσια καὶ δώδεκα ἔτη καὶ ἀπέθανεν 5.9  καὶ ἔζησεν ενως ἑκατὸν ἐνενήκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν καιναν 5.10  καὶ ἔζησεν ενως μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν καιναν ἑπτακόσια καὶ δέκα πέντε ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.11  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι ενως ἐννακόσια καὶ πέντε ἔτη καὶ ἀπέθανεν 5.12  καὶ ἔζησεν καιναν ἑκατὸν ἑβδομήκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν μαλελεηλ 5.13  καὶ ἔζησεν καιναν μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν μαλελεηλ ἑπτακόσια καὶ τεσσαράκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.14  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι καιναν ἐννακόσια καὶ δέκα ἔτη καὶ ἀπέθανεν 5.15  καὶ ἔζησεν μαλελεηλ ἑκατὸν καὶ ἑξήκοντα πέντε ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν ιαρεδ 5.16  καὶ ἔζησεν μαλελεηλ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν ιαρεδ ἑπτακόσια καὶ τριάκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.17  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι μαλελεηλ ὀκτακόσια καὶ ἐνενήκοντα πέντε ἔτη καὶ ἀπέθανεν 5.18  καὶ ἔζησεν ιαρεδ ἑκατὸν καὶ ἑξήκοντα δύο ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν ενωχ 5.19  καὶ ἔζησεν ιαρεδ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν ενωχ ὀκτακόσια ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.20  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι ιαρεδ ἐννακόσια καὶ ἑξήκοντα δύο ἔτη καὶ ἀπέθανεν 5.21  καὶ ἔζησεν ενωχ ἑκατὸν καὶ ἑξήκοντα πέντε ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν μαθουσαλα 5.22  εὐηρέστησεν δὲ ενωχ τῷ θεῷ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν μαθουσαλα διακόσια ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.23  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι ενωχ τριακόσια ἑξήκοντα πέντε ἔτη 5.24  καὶ εὐηρέστησεν ενωχ τῷ θεῷ καὶ οὐχ ηὑρίσκετο ὅτι μετέθηκεν αὐτὸν ὁ θεός 5.25  καὶ ἔζησεν μαθουσαλα ἑκατὸν καὶ ἑξήκοντα ἑπτὰ ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν λαμεχ 5.26  καὶ ἔζησεν μαθουσαλα μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν λαμεχ ὀκτακόσια δύο ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.27  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι μαθουσαλα ἃς ἔζησεν ἐννακόσια καὶ ἑξήκοντα ἐννέα ἔτη καὶ ἀπέθανεν 5.28  καὶ ἔζησεν λαμεχ ἑκατὸν ὀγδοήκοντα ὀκτὼ ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱὸν 5.29  καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ νωε λέγων οὗτος διαναπαύσει ἡμᾶς ἀπὸ τῶν ἔργων ἡμῶν καὶ ἀπὸ τῶν λυπῶν τῶν χειρῶν ἡμῶν καὶ ἀπὸ τῆς γῆς ἧς κατηράσατο κύριος ὁ θεός 5.30  καὶ ἔζησεν λαμεχ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν νωε πεντακόσια καὶ ἑξήκοντα πέντε ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας 5.31  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι λαμεχ ἑπτακόσια καὶ πεντήκοντα τρία ἔτη καὶ ἀπέθανεν 5.32  καὶ ἦν νωε ἐτῶν πεντακοσίων καὶ ἐγέννησεν νωε τρεῖς υἱούς τὸν σημ τὸν χαμ τὸν ιαφεθ

5.1  ayteh eh biblos geneseohs anthrohpohn eh ehmera epoiehsen o theos ton adam kat' eikona theoy epoiehsen ayton 5.2  arsen kai thehly epoiehsen aytoys kai eylogehsen aytoys kai epohnomasen to onoma aytohn adam eh ehmera epoiehsen aytoys 5.3  ezehsen de adam diakosia kai triakonta eteh kai egennehsen kata tehn idean aytoy kai kata tehn eikona aytoy kai epohnomasen to onoma aytoy sehth 5.4  egenonto de ai ehmerai adam meta to gennehsai ayton ton sehth eptakosia eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.5  kai egenonto pasai ai ehmerai adam as ezehsen ennakosia kai triakonta eteh kai apethanen 5.6  ezehsen de sehth diakosia kai pente eteh kai egennehsen ton enohs 5.7  kai ezehsen sehth meta to gennehsai ayton ton enohs eptakosia kai epta eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.8  kai egenonto pasai ai ehmerai sehth ennakosia kai dohdeka eteh kai apethanen 5.9  kai ezehsen enohs ekaton enenehkonta eteh kai egennehsen ton kainan 5.10  kai ezehsen enohs meta to gennehsai ayton ton kainan eptakosia kai deka pente eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.11  kai egenonto pasai ai ehmerai enohs ennakosia kai pente eteh kai apethanen 5.12  kai ezehsen kainan ekaton ebdomehkonta eteh kai egennehsen ton maleleehl 5.13  kai ezehsen kainan meta to gennehsai ayton ton maleleehl eptakosia kai tessarakonta eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.14  kai egenonto pasai ai ehmerai kainan ennakosia kai deka eteh kai apethanen 5.15  kai ezehsen maleleehl ekaton kai exehkonta pente eteh kai egennehsen ton iared 5.16  kai ezehsen maleleehl meta to gennehsai ayton ton iared eptakosia kai triakonta eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.17  kai egenonto pasai ai ehmerai maleleehl oktakosia kai enenehkonta pente eteh kai apethanen 5.18  kai ezehsen iared ekaton kai exehkonta dyo eteh kai egennehsen ton enohch 5.19  kai ezehsen iared meta to gennehsai ayton ton enohch oktakosia eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.20  kai egenonto pasai ai ehmerai iared ennakosia kai exehkonta dyo eteh kai apethanen 5.21  kai ezehsen enohch ekaton kai exehkonta pente eteh kai egennehsen ton mathoysala 5.22  eyehrestehsen de enohch toh theoh meta to gennehsai ayton ton mathoysala diakosia eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.23  kai egenonto pasai ai ehmerai enohch triakosia exehkonta pente eteh 5.24  kai eyehrestehsen enohch toh theoh kai oych ehyrisketo oti metethehken ayton o theos 5.25  kai ezehsen mathoysala ekaton kai exehkonta epta eteh kai egennehsen ton lamech 5.26  kai ezehsen mathoysala meta to gennehsai ayton ton lamech oktakosia dyo eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.27  kai egenonto pasai ai ehmerai mathoysala as ezehsen ennakosia kai exehkonta ennea eteh kai apethanen 5.28  kai ezehsen lamech ekaton ogdoehkonta oktoh eteh kai egennehsen yion 5.29  kai epohnomasen to onoma aytoy nohe legohn oytos dianapaysei ehmas apo tohn ergohn ehmohn kai apo tohn lypohn tohn cheirohn ehmohn kai apo tehs gehs ehs katehrasato kyrios o theos 5.30  kai ezehsen lamech meta to gennehsai ayton ton nohe pentakosia kai exehkonta pente eteh kai egennehsen yioys kai thygateras 5.31  kai egenonto pasai ai ehmerai lamech eptakosia kai pentehkonta tria eteh kai apethanen 5.32  kai ehn nohe etohn pentakosiohn kai egennehsen nohe treis yioys ton sehm ton cham ton iapheth

5.1  זֶה סֵפֶר תֹּולְדֹת אָדָם בְּיֹום בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתֹו׃ 5.2  זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָם אָדָם בְּיֹום הִבָּרְאָם׃ ס 5.3  וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בִּדְמוּתֹו כְּצַלְמֹו וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שֵׁת׃ 5.4  וַיִּהְיוּ יְמֵי־אָדָם אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־שֵׁת שְׁמֹנֶה מֵאֹת שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.5  וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר־חַי תְּשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס 5.6  וַיְחִי־שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־אֱנֹושׁ׃ 5.7  וַיְחִי־שֵׁת אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־אֱנֹושׁ שֶׁבַע שָׁנִים וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.8  וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־שֵׁת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס 5.9  וַיְחִי אֱנֹושׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־קֵינָן׃ 5.10  וַיְחִי אֱנֹושׁ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־קֵינָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.11  וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי אֱנֹושׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס 5.12  וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־מַהֲלַלְאֵל׃ 5.13  וַיְחִי קֵינָן אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־מַהֲלַלְאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.14  וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי קֵינָן עֶשֶׂר שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס 5.15  וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־יָרֶד׃ 5.16  וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־יֶרֶד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.17  וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס 5.18  וַיְחִי־יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־חֲנֹוךְ׃ 5.19  וַיְחִי־יֶרֶד אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־חֲנֹוךְ שְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.20  וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ פ 5.21  וַיְחִי חֲנֹוךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־מְתוּשָׁלַח׃ 5.22  וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.23  וַיְהִי כָּל־יְמֵי חֲנֹוךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה׃ 5.24  וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתֹו אֱלֹהִים׃ פ 5.25  וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־לָמֶךְ׃ 5.26  וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹונִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.27  וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ פ 5.28  וַיְחִי־לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בֵּן׃ 5.29  וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבֹון יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה׃ 5.30  וַיְחִי־לֶמֶךְ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־נֹחַ חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וַחֲמֵשׁ מֵאֹת שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ 5.31  וַיְהִי כָּל־יְמֵי־לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס 5.32  וַיְהִי־נֹחַ בֶּן־חֲמֵשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד נֹחַ אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת׃

5.1  zaeH sepaer towldot Aaadaam bjowm broA AaeloHijm Aaadaam bidmwt AaeloHijm OaaxaaH Aotow׃ 5.2  zaakaar wnqebaaH braaAaam wajbaaraek Aotaam wajiqraaA Aaet-xxmaam Aaadaam bjowm HibaarAaam׃ s 5.3  wajhij Aaadaam xxloxxijm wmAat xxaanaaH wajowlaed bidmwtow kcalmow wajiqraaA Aaet-xxmow xxet׃ 5.4  wajiHjw jmej-Aaadaam Aaharej Howlijdow Aaet-xxet xxmonaeH meAot xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.5  wajiHjw kaal-jmej Aaadaam Aaxxaer-haj txxaO meAowt xxaanaaH wxxloxxijm xxaanaaH wajaamot׃ s 5.6  wajhij-xxet haamexx xxaanijm wmAat xxaanaaH wajowlaed Aaet-Aaenowxx׃ 5.7  wajhij-xxet Aaharej Howlijdow Aaet-Aaenowxx xxaebaO xxaanijm wxxmonaeH meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.8  wajiHjw kaal-jmej-xxet xxtejm OaexreH xxaanaaH wtxxaO meAowt xxaanaaH wajaamot׃ s 5.9  wajhij Aaenowxx tixxOijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-qejnaan׃ 5.10  wajhij Aaenowxx Aaharej Howlijdow Aaet-qejnaan hamexx OaexreH xxaanaaH wxxmonaeH meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.11  wajiHjw kaal-jmej Aaenowxx haamexx xxaanijm wtxxaO meAowt xxaanaaH wajaamot׃ s 5.12  wajhij qejnaan xxibOijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-maHalalAel׃ 5.13  wajhij qejnaan Aaharej Howlijdow Aaet-maHalalAel AarbaaOijm xxaanaaH wxxmonaeH meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.14  wajiHjw kaal-jmej qejnaan Oaexaer xxaanijm wtxxaO meAowt xxaanaaH wajaamot׃ s 5.15  wajhij maHalalAel haamexx xxaanijm wxxixxijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-jaaraed׃ 5.16  wajhij maHalalAel Aaharej Howlijdow Aaet-jaeraed xxloxxijm xxaanaaH wxxmonaeH meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.17  wajiHjw kaal-jmej maHalalAel haamexx wtixxOijm xxaanaaH wxxmonaeH meAowt xxaanaaH wajaamot׃ s 5.18  wajhij-jaeraed xxtajim wxxixxijm xxaanaaH wmAat xxaanaaH wajowlaed Aaet-hanowk׃ 5.19  wajhij-jaeraed Aaharej Howlijdow Aaet-hanowk xxmonaeH meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.20  wajiHjw kaal-jmej-jaeraed xxtajim wxxixxijm xxaanaaH wtxxaO meAowt xxaanaaH wajaamot׃ p 5.21  wajhij hanowk haamexx wxxixxijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-mtwxxaalah׃ 5.22  wajitHalek hanowk Aaet-HaaAaeloHijm Aaharej Howlijdow Aaet-mtwxxaelah xxloxx meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.23  wajHij kaal-jmej hanowk haamexx wxxixxijm xxaanaaH wxxloxx meAowt xxaanaaH׃ 5.24  wajitHalek hanowk Aaet-HaaAaeloHijm wAejnaenw kij-laaqah Aotow AaeloHijm׃ p 5.25  wajhij mtwxxaelah xxaebaO wxxmonijm xxaanaaH wmAat xxaanaaH wajowlaed Aaet-laamaek׃ 5.26  wajhij mtwxxaelah Aaharej Howlijdow Aaet-laemaek xxtajim wxxmownijm xxaanaaH wxxbaO meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.27  wajiHjw kaal-jmej mtwxxaelah texxaO wxxixxijm xxaanaaH wtxxaO meAowt xxaanaaH wajaamot׃ p 5.28  wajhij-laemaek xxtajim wxxmonijm xxaanaaH wmAat xxaanaaH wajowlaed ben׃ 5.29  wajiqraaA Aaet-xxmow noha leAmor zaeH jnahamenw mimaOaxenw wmeOicbown jaadejnw min-HaaAadaamaaH Aaxxaer AerraaH jHwaaH׃ 5.30  wajhij-laemaek Aaharej Howlijdow Aaet-noha haamexx wtixxOijm xxaanaaH wahamexx meAot xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ 5.31  wajHij kaal-jmej-laemaek xxaebaO wxxibOijm xxaanaaH wxxbaO meAowt xxaanaaH wajaamot׃ s 5.32  wajHij-noha baen-hamexx meAowt xxaanaaH wajowlaed noha Aaet-xxem Aaet-haam wAaet-jaapaet׃

5.1  זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ 5.2  זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את־שמם אדם ביום הבראם׃ ס 5.3  ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את־שמו שת׃ 5.4  ויהיו ימי־אדם אחרי הולידו את־שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.5  ויהיו כל־ימי אדם אשר־חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת׃ ס 5.6  ויחי־שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את־אנוש׃ 5.7  ויחי־שת אחרי הולידו את־אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.8  ויהיו כל־ימי־שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת׃ ס 5.9  ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את־קינן׃ 5.10  ויחי אנוש אחרי הולידו את־קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.11  ויהיו כל־ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת׃ ס 5.12  ויחי קינן שבעים שנה ויולד את־מהללאל׃ 5.13  ויחי קינן אחרי הולידו את־מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.14  ויהיו כל־ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת׃ ס 5.15  ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את־ירד׃ 5.16  ויחי מהללאל אחרי הולידו את־ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.17  ויהיו כל־ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת׃ ס 5.18  ויחי־ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את־חנוך׃ 5.19  ויחי־ירד אחרי הולידו את־חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.20  ויהיו כל־ימי־ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ פ 5.21  ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את־מתושלח׃ 5.22  ויתהלך חנוך את־האלהים אחרי הולידו את־מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.23  ויהי כל־ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה׃ 5.24  ויתהלך חנוך את־האלהים ואיננו כי־לקח אתו אלהים׃ פ 5.25  ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את־למך׃ 5.26  ויחי מתושלח אחרי הולידו את־למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.27  ויהיו כל־ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ פ 5.28  ויחי־למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן׃ 5.29  ויקרא את־שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן־האדמה אשר אררה יהוה׃ 5.30  ויחי־למך אחרי הולידו את־נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 5.31  ויהי כל־ימי־למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת׃ ס 5.32  ויהי־נח בן־חמש מאות שנה ויולד נח את־שם את־חם ואת־יפת׃

5.1  zH spr twldt Adm bjwm brA AlHjm Adm bdmwt AlHjm OxH Atw׃ 5.2  zkr wnqbH brAm wjbrk Atm wjqrA At-xmm Adm bjwm HbrAm׃ s 5.3  wjhj Adm xlxjm wmAt xnH wjwld bdmwtw kclmw wjqrA At-xmw xt׃ 5.4  wjHjw jmj-Adm Ahrj Hwljdw At-xt xmnH mAt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.5  wjHjw kl-jmj Adm Axr-hj txO mAwt xnH wxlxjm xnH wjmt׃ s 5.6  wjhj-xt hmx xnjm wmAt xnH wjwld At-Anwx׃ 5.7  wjhj-xt Ahrj Hwljdw At-Anwx xbO xnjm wxmnH mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.8  wjHjw kl-jmj-xt xtjm OxrH xnH wtxO mAwt xnH wjmt׃ s 5.9  wjhj Anwx txOjm xnH wjwld At-qjnn׃ 5.10  wjhj Anwx Ahrj Hwljdw At-qjnn hmx OxrH xnH wxmnH mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.11  wjHjw kl-jmj Anwx hmx xnjm wtxO mAwt xnH wjmt׃ s 5.12  wjhj qjnn xbOjm xnH wjwld At-mHllAl׃ 5.13  wjhj qjnn Ahrj Hwljdw At-mHllAl ArbOjm xnH wxmnH mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.14  wjHjw kl-jmj qjnn Oxr xnjm wtxO mAwt xnH wjmt׃ s 5.15  wjhj mHllAl hmx xnjm wxxjm xnH wjwld At-jrd׃ 5.16  wjhj mHllAl Ahrj Hwljdw At-jrd xlxjm xnH wxmnH mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.17  wjHjw kl-jmj mHllAl hmx wtxOjm xnH wxmnH mAwt xnH wjmt׃ s 5.18  wjhj-jrd xtjm wxxjm xnH wmAt xnH wjwld At-hnwk׃ 5.19  wjhj-jrd Ahrj Hwljdw At-hnwk xmnH mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.20  wjHjw kl-jmj-jrd xtjm wxxjm xnH wtxO mAwt xnH wjmt׃ p 5.21  wjhj hnwk hmx wxxjm xnH wjwld At-mtwxlh׃ 5.22  wjtHlk hnwk At-HAlHjm Ahrj Hwljdw At-mtwxlh xlx mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.23  wjHj kl-jmj hnwk hmx wxxjm xnH wxlx mAwt xnH׃ 5.24  wjtHlk hnwk At-HAlHjm wAjnnw kj-lqh Atw AlHjm׃ p 5.25  wjhj mtwxlh xbO wxmnjm xnH wmAt xnH wjwld At-lmk׃ 5.26  wjhj mtwxlh Ahrj Hwljdw At-lmk xtjm wxmwnjm xnH wxbO mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.27  wjHjw kl-jmj mtwxlh txO wxxjm xnH wtxO mAwt xnH wjmt׃ p 5.28  wjhj-lmk xtjm wxmnjm xnH wmAt xnH wjwld bn׃ 5.29  wjqrA At-xmw nh lAmr zH jnhmnw mmOxnw wmOcbwn jdjnw mn-HAdmH Axr ArrH jHwH׃ 5.30  wjhj-lmk Ahrj Hwljdw At-nh hmx wtxOjm xnH whmx mAt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ 5.31  wjHj kl-jmj-lmk xbO wxbOjm xnH wxbO mAwt xnH wjmt׃ s 5.32  wjHj-nh bn-hmx mAwt xnH wjwld nh At-xm At-hm wAt-jpt׃

5.1  Hic est liber generationis Adam. In die qua creavit Deus homi nem, ad similitudinem Dei fecit illum. 5.2  Masculum et feminam creavit eos et benedixit illis; et vocavit nomen eorum Adam in die, quo creati sunt. 5.3  Vixit autem Adam centum triginta annis et genuit ad similitudinem et imaginem suam vocavitque nomen eius Seth. 5.4  Et facti sunt dies Adam, postquam genuit Seth, octingenti anni, genuitque filios et filias. 5.5  Et factum est omne tempus, quod vixit Adam, anni nongenti triginta, et mortuus est. 5.6  Vixit quoque Seth centum quinque annos et genuit Enos. 5.7  Vixitque Seth, postquam genuit Enos, octingentis septem annis genuitque filios et filias. 5.8  Et facti sunt omnes dies Seth nongentorum duodecim annorum, et mortuus est. 5.9  Vixit vero Enos nonaginta annis et genuit Cainan. 5.10  Et vixit Enos, postquam genuit Cainan, octingentis quindecim annis et genuit filios et filias. 5.11  Factique sunt omnes dies Enos nongentorum quinque annorum, et mortuus est. 5.12  Vixit quoque Cainan septuaginta annis et genuit Malaleel. 5.13  Et vixit Cainan, postquam genuit Malaleel, octingentos quadraginta annos genuitque filios et filias. 5.14  Et facti sunt omnes dies Cainan nongenti decem anni, et mortuus est. 5.15  Vixit autem Malaleel sexaginta quinque annos et genuit Iared. 5.16  Et vixit Malaleel, postquam genuit Iared, octingentis triginta annis et genuit filios et filias. 5.17  Et facti sunt omnes dies Malaleel octingenti nonaginta quinque anni, et mortuus est. 5.18  Vixitque Iared centum sexaginta duobus annis et genuit Henoch. 5.19  Et vixit Iared, postquam genuit Henoch, octingentos annos et genuit filios et filias. 5.20  Et facti sunt omnes dies Iared nongenti sexaginta duo anni, et mortuus est. 5.21  Porro Henoch vixit sexaginta quinque annis et genuit Mathusalam. 5.22  Et ambulavit Henoch cum Deo, postquam genuit Mathusalam, trecentis annis et genuit filios et filias. 5.23  Et facti sunt omnes dies Henoch trecenti sexaginta quinque anni, 5.24  ambulavitque cum Deo et non apparuit, quia tulit eum Deus. 5.25  Vixit quoque Mathusala centum octoginta septem annos et genuit Lamech. 5.26  Et vixit Mathusala, postquam genuit Lamech, septingentos octoginta duos annos et genuit filios et filias. 5.27  Et facti sunt omnes dies Mathusalae nongenti sexaginta novem anni, et mortuus est. 5.28  Vixit autem Lamech centum octoginta duobus annis et genuit filium 5.29  vocavitque nomen eius Noe dicens: “Iste consolabitur nos ab operibus nostris et labore manuum nostrarum in agro, cui maledixit Dominus”. 5.30  Vixitque Lamech, postquam genuit Noe, quingentos nonaginta quinque annos et genuit filios et filias. 5.31  Et facti sunt omnes dies Lamech septingenti septuaginta septem anni, et mortuus est. 5.32  Noe vero, cum quingentorum esset annorum, genuit Sem, Cham et Iapheth.

6.1  Als sich aber die Menschen zu mehren begannen auf Erden und ihnen Töchter geboren wurden, 6.2  sahen die Söhne Gottes, daß die Töchter der Menschen schön waren und nahmen sich von allen diejenigen zu Weibern, welche ihnen gefielen. 6.3  Da sprach der HERR: Mein Geist soll den Menschen nicht ewig darum strafen, daß auch er Fleisch ist, sondern seine Tage sollen hundertundzwanzig Jahre betragen! 6.4  Die Riesen waren auf Erden in jenen Tagen, und zwar daraufhin, daß die Söhne Gottes zu den Töchtern der Menschen kamen und diese ihnen gebaren. Das sind die Helden, die von alters her berühmt gewesen sind. 6.5  Als aber der HERR sah, daß des Menschen Bosheit sehr groß war auf Erden und alles Gebilde der Gedanken seines Herzens nur böse allezeit, 6.6  da reute es den HERRN, daß er den Menschen gemacht hatte auf Erden, und es bekümmerte ihn in seinem Herzen. 6.7  Und der HERR sprach: Ich will den Menschen, den ich erschaffen habe, vom Erdboden vertilgen, vom Menschen an bis auf das Vieh und bis auf das Gewürm und bis auf die Vögel des Himmels; denn es reut mich, daß ich sie gemacht habe! 6.8  Noah aber fand Gnade vor dem HERRN. 6.9  Dies ist die Geschichte Noahs: Noah, ein gerechter Mann, war untadelig unter seinen Zeitgenossen; mit Gott wandelte Noah. 6.10  Und Noah hatte drei Söhne gezeugt: Sem, Ham und Japhet. 6.11  Aber die Erde war verderbt vor Gott und mit Frevel erfüllt. 6.12  Und Gott sah die Erde, und siehe, sie war verderbt; denn alles Fleisch hatte seinen Weg auf Erden verderbt. 6.13  Da sprach Gott zu Noah: Alles Fleisches Ende ist vor mich gekommen; denn die Erde ist durch sie mit Frevel erfüllt, und siehe, ich will sie samt der Erde vertilgen. 6.14  Mache dir eine Arche von Tannenholz; in Räume sollst du die Arche teilen und sie innen und außen mit Pech verpichen. 6.15  Und du sollst sie also machen: Dreihundert Ellen lang, fünfzig Ellen breit, dreißig Ellen hoch. 6.16  Ein Fenster sollst du der Arche machen; bis zu einer Elle unterhalb des Daches darf es reichen; aber die Tür der Arche sollst du an ihre Seite setzen. Du sollst ihr ein unterstes, mittleres und oberstes Stockwerk machen. 6.17  Denn siehe, ich will eine Wasserflut über die Erde bringen, um alles Fleisch, das lebendigen Odem in sich hat, unter dem ganzen Himmel zu vertilgen; alles, was auf Erden ist, soll untergehen. 6.18  Aber mit dir will ich meinen Bund aufrichten, und du sollst in die Arche gehen, du und deine Söhne und dein Weib und deiner Söhne Weiber mit dir. 6.19  Und von allem, was da lebt, von allem Fleisch, sollst du je zwei in die Arche führen, daß sie mit dir am Leben bleiben, und zwar sollen es ein Männchen und ein Weibchen sein; 6.20  aller Art Vögel und aller Art Vieh und von allem, was auf Erden kriecht, sollen je zwei von jeder Art zu dir kommen, damit sie am Leben bleiben. 6.21  Du aber nimm dir von allerlei Speise, die man zu essen pflegt, und sammle sie bei dir an, daß sie dir und ihnen zur Nahrung diene! 6.22  Und Noah tat es; er machte alles genau so, wie ihm Gott befahl.

6.1  καὶ ἐγένετο ἡνίκα ἤρξαντο οἱ ἄνθρωποι πολλοὶ γίνεσθαι ἐπὶ τῆς γῆς καὶ θυγατέρες ἐγενήθησαν αὐτοῖς 6.2  ἰδόντες δὲ οἱ υἱοὶ τοῦ θεοῦ τὰς θυγατέρας τῶν ἀνθρώπων ὅτι καλαί εἰσιν ἔλαβον ἑαυτοῖς γυναῖκας ἀπὸ πασῶν ὧν ἐξελέξαντο 6.3  καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεός οὐ μὴ καταμείνῃ τὸ πνεῦμά μου ἐν τοῖς ἀνθρώποις τούτοις εἰς τὸν αἰῶνα διὰ τὸ εἶναι αὐτοὺς σάρκας ἔσονται δὲ αἱ ἡμέραι αὐτῶν ἑκατὸν εἴκοσι ἔτη 6.4  οἱ δὲ γίγαντες ἦσαν ἐπὶ τῆς γῆς ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ μετ' ἐκεῖνο ὡς ἂν εἰσεπορεύοντο οἱ υἱοὶ τοῦ θεοῦ πρὸς τὰς θυγατέρας τῶν ἀνθρώπων καὶ ἐγεννῶσαν ἑαυτοῖς ἐκεῖνοι ἦσαν οἱ γίγαντες οἱ ἀπ' αἰῶνος οἱ ἄνθρωποι οἱ ὀνομαστοί 6.5  ἰδὼν δὲ κύριος ὁ θεὸς ὅτι ἐπληθύνθησαν αἱ κακίαι τῶν ἀνθρώπων ἐπὶ τῆς γῆς καὶ πᾶς τις διανοεῖται ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ ἐπιμελῶς ἐπὶ τὰ πονηρὰ πάσας τὰς ἡμέρας 6.6  καὶ ἐνεθυμήθη ὁ θεὸς ὅτι ἐποίησεν τὸν ἄνθρωπον ἐπὶ τῆς γῆς καὶ διενοήθη 6.7  καὶ εἶπεν ὁ θεός ἀπαλείψω τὸν ἄνθρωπον ὃν ἐποίησα ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους καὶ ἀπὸ ἑρπετῶν ἕως τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ ὅτι ἐθυμώθην ὅτι ἐποίησα αὐτούς 6.8  νωε δὲ εὗρεν χάριν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ 6.9  αὗται δὲ αἱ γενέσεις νωε νωε ἄνθρωπος δίκαιος τέλειος ὢν ἐν τῇ γενεᾷ αὐτοῦ τῷ θεῷ εὐηρέστησεν νωε 6.10  ἐγέννησεν δὲ νωε τρεῖς υἱούς τὸν σημ τὸν χαμ τὸν ιαφεθ 6.11  ἐφθάρη δὲ ἡ γῆ ἐναντίον τοῦ θεοῦ καὶ ἐπλήσθη ἡ γῆ ἀδικίας 6.12  καὶ εἶδεν κύριος ὁ θεὸς τὴν γῆν καὶ ἦν κατεφθαρμένη ὅτι κατέφθειρεν πᾶσα σὰρξ τὴν ὁδὸν αὐτοῦ ἐπὶ τῆς γῆς 6.13  καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς νωε καιρὸς παντὸς ἀνθρώπου ἥκει ἐναντίον μου ὅτι ἐπλήσθη ἡ γῆ ἀδικίας ἀπ' αὐτῶν καὶ ἰδοὺ ἐγὼ καταφθείρω αὐτοὺς καὶ τὴν γῆν 6.14  ποίησον οὖν σεαυτῷ κιβωτὸν ἐκ ξύλων τετραγώνων νοσσιὰς ποιήσεις τὴν κιβωτὸν καὶ ἀσφαλτώσεις αὐτὴν ἔσωθεν καὶ ἔξωθεν τῇ ἀσφάλτῳ 6.15  καὶ οὕτως ποιήσεις τὴν κιβωτόν τριακοσίων πήχεων τὸ μῆκος τῆς κιβωτοῦ καὶ πεντήκοντα πήχεων τὸ πλάτος καὶ τριάκοντα πήχεων τὸ ὕψος αὐτῆς 6.16  ἐπισυνάγων ποιήσεις τὴν κιβωτὸν καὶ εἰς πῆχυν συντελέσεις αὐτὴν ἄνωθεν τὴν δὲ θύραν τῆς κιβωτοῦ ποιήσεις ἐκ πλαγίων κατάγαια διώροφα καὶ τριώροφα ποιήσεις αὐτήν 6.17  ἐγὼ δὲ ἰδοὺ ἐπάγω τὸν κατακλυσμὸν ὕδωρ ἐπὶ τὴν γῆν καταφθεῖραι πᾶσαν σάρκα ἐν ᾗ ἐστιν πνεῦμα ζωῆς ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ καὶ ὅσα ἐὰν ᾖ ἐπὶ τῆς γῆς τελευτήσει 6.18  καὶ στήσω τὴν διαθήκην μου πρὸς σέ εἰσελεύσῃ δὲ εἰς τὴν κιβωτόν σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ ἡ γυνή σου καὶ αἱ γυναῖκες τῶν υἱῶν σου μετὰ σοῦ 6.19  καὶ ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν ἑρπετῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν θηρίων καὶ ἀπὸ πάσης σαρκός δύο δύο ἀπὸ πάντων εἰσάξεις εἰς τὴν κιβωτόν ἵνα τρέφῃς μετὰ σεαυτοῦ ἄρσεν καὶ θῆλυ ἔσονται 6.20  ἀπὸ πάντων τῶν ὀρνέων τῶν πετεινῶν κατὰ γένος καὶ ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν κατὰ γένος καὶ ἀπὸ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἑρπόντων ἐπὶ τῆς γῆς κατὰ γένος αὐτῶν δύο δύο ἀπὸ πάντων εἰσελεύσονται πρὸς σὲ τρέφεσθαι μετὰ σοῦ ἄρσεν καὶ θῆλυ 6.21  σὺ δὲ λήμψῃ σεαυτῷ ἀπὸ πάντων τῶν βρωμάτων ἃ ἔδεσθε καὶ συνάξεις πρὸς σεαυτόν καὶ ἔσται σοὶ καὶ ἐκείνοις φαγεῖν 6.22  καὶ ἐποίησεν νωε πάντα ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος ὁ θεός οὕτως ἐποίησεν

6.1  kai egeneto ehnika ehrxanto oi anthrohpoi polloi ginesthai epi tehs gehs kai thygateres egenehthehsan aytois 6.2  idontes de oi yioi toy theoy tas thygateras tohn anthrohpohn oti kalai eisin elabon eaytois gynaikas apo pasohn ohn exelexanto 6.3  kai eipen kyrios o theos oy meh katameineh to pneyma moy en tois anthrohpois toytois eis ton aiohna dia to einai aytoys sarkas esontai de ai ehmerai aytohn ekaton eikosi eteh 6.4  oi de gigantes ehsan epi tehs gehs en tais ehmerais ekeinais kai met' ekeino ohs an eiseporeyonto oi yioi toy theoy pros tas thygateras tohn anthrohpohn kai egennohsan eaytois ekeinoi ehsan oi gigantes oi ap' aiohnos oi anthrohpoi oi onomastoi 6.5  idohn de kyrios o theos oti eplehthynthehsan ai kakiai tohn anthrohpohn epi tehs gehs kai pas tis dianoeitai en teh kardia aytoy epimelohs epi ta ponehra pasas tas ehmeras 6.6  kai enethymehtheh o theos oti epoiehsen ton anthrohpon epi tehs gehs kai dienoehtheh 6.7  kai eipen o theos apaleipsoh ton anthrohpon on epoiehsa apo prosohpoy tehs gehs apo anthrohpoy eohs ktehnoys kai apo erpetohn eohs tohn peteinohn toy oyranoy oti ethymohthehn oti epoiehsa aytoys 6.8  nohe de eyren charin enantion kyrioy toy theoy 6.9  aytai de ai geneseis nohe nohe anthrohpos dikaios teleios ohn en teh genea aytoy toh theoh eyehrestehsen nohe 6.10  egennehsen de nohe treis yioys ton sehm ton cham ton iapheth 6.11  ephthareh de eh geh enantion toy theoy kai eplehstheh eh geh adikias 6.12  kai eiden kyrios o theos tehn gehn kai ehn katephtharmeneh oti katephtheiren pasa sarx tehn odon aytoy epi tehs gehs 6.13  kai eipen o theos pros nohe kairos pantos anthrohpoy ehkei enantion moy oti eplehstheh eh geh adikias ap' aytohn kai idoy egoh kataphtheiroh aytoys kai tehn gehn 6.14  poiehson oyn seaytoh kibohton ek xylohn tetragohnohn nossias poiehseis tehn kibohton kai asphaltohseis aytehn esohthen kai exohthen teh asphaltoh 6.15  kai oytohs poiehseis tehn kibohton triakosiohn pehcheohn to mehkos tehs kibohtoy kai pentehkonta pehcheohn to platos kai triakonta pehcheohn to ypsos aytehs 6.16  episynagohn poiehseis tehn kibohton kai eis pehchyn synteleseis aytehn anohthen tehn de thyran tehs kibohtoy poiehseis ek plagiohn katagaia diohropha kai triohropha poiehseis aytehn 6.17  egoh de idoy epagoh ton kataklysmon ydohr epi tehn gehn kataphtheirai pasan sarka en eh estin pneyma zohehs ypokatoh toy oyranoy kai osa ean eh epi tehs gehs teleytehsei 6.18  kai stehsoh tehn diathehkehn moy pros se eiseleyseh de eis tehn kibohton sy kai oi yioi soy kai eh gyneh soy kai ai gynaikes tohn yiohn soy meta soy 6.19  kai apo pantohn tohn ktehnohn kai apo pantohn tohn erpetohn kai apo pantohn tohn thehriohn kai apo pasehs sarkos dyo dyo apo pantohn eisaxeis eis tehn kibohton ina trephehs meta seaytoy arsen kai thehly esontai 6.20  apo pantohn tohn orneohn tohn peteinohn kata genos kai apo pantohn tohn ktehnohn kata genos kai apo pantohn tohn erpetohn tohn erpontohn epi tehs gehs kata genos aytohn dyo dyo apo pantohn eiseleysontai pros se trephesthai meta soy arsen kai thehly 6.21  sy de lehmpseh seaytoh apo pantohn tohn brohmatohn a edesthe kai synaxeis pros seayton kai estai soi kai ekeinois phagein 6.22  kai epoiehsen nohe panta osa eneteilato aytoh kyrios o theos oytohs epoiehsen

6.1  וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנֹות יֻלְּדוּ לָהֶם׃ 6.2  וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנֹות הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ 6.3  וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא־יָדֹון רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ 6.4  הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי־כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנֹות הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעֹולָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃ פ 6.5  וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבֹּו רַק רַע כָּל־הַיֹּום׃ 6.6  וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי־עָשָׂה אֶת־הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבֹּו׃ 6.7  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עֹוף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם׃ 6.8  וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה׃ פ 6.9  אֵלֶּה תֹּולְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ׃ 6.10  וַיֹּולֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת׃ 6.11  וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס׃ 6.12  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכֹּו עַל־הָאָרֶץ׃ ס 6.13  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ׃ 6.14  עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר׃ 6.15  וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאֹות אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קֹומָתָהּ׃ 6.16  צֹהַר ׀ תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ׃ 6.17  וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת־הַמַּבּוּל מַיִם עַל־הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר־בֹּו רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ יִגְוָע׃ 6.18  וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל־הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי־בָנֶיךָ אִתָּךְ׃ 6.19  וּמִכָּל־הָחַי מִכָּל־בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל־הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ׃ 6.20  מֵהָעֹוף לְמִינֵהוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיֹות׃ 6.21  וְאַתָּה קַח־לְךָ מִכָּל־מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה׃ 6.22  וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה׃ ס

6.1  wajHij kij-Hehel HaaAaadaam laarob Oal-pnej HaaAadaamaaH wbaanowt juldw laaHaem׃ 6.2  wajirAw bnej-HaaAaeloHijm Aaet-bnowt HaaAaadaam kij Tobot HenaaH wajiqhw laaHaem naaxxijm mikol Aaxxaer baahaarw׃ 6.3  wajoAmaer jHwaaH loA-jaadown rwhij baaAaadaam lOolaam bxxagam HwA baaxaar wHaajw jaamaajw meAaaH wOaexrijm xxaanaaH׃ 6.4  Hanpilijm Haajw baaAaaraec bajaamijm HaaHem wgam Aaharej-ken Aaxxaer jaaboAw bnej HaaAaeloHijm Aael-bnowt HaaAaadaam wjaaldw laaHaem HemaaH Hagiborijm Aaxxaer meOowlaam Aanxxej Haxxem׃ p 6.5  wajarA jHwaaH kij rabaaH raaOat HaaAaadaam baaAaaraec wkaal-jecaer mahxxbot libow raq raO kaal-Hajowm׃ 6.6  wajinaahaem jHwaaH kij-OaaxaaH Aaet-HaaAaadaam baaAaaraec wajitOaceb Aael-libow׃ 6.7  wajoAmaer jHwaaH AaemhaeH Aaet-HaaAaadaam Aaxxaer-baaraaAtij meOal pnej HaaAadaamaaH meAaadaam Oad-bHemaaH Oad-raemaex wOad-Oowp Haxxaamaajim kij nihamtij kij Oaxijtim׃ 6.8  wnoha maacaaA hen bOejnej jHwaaH׃ p 6.9  AelaeH towldot noha noha Aijxx cadijq taamijm HaajaaH bdorotaajw Aaet-HaaAaeloHijm HitHalaek-noha׃ 6.10  wajowlaed noha xxloxxaaH baanijm Aaet-xxem Aaet-haam wAaet-jaapaet׃ 6.11  watixxaahet HaaAaaraec lipnej HaaAaeloHijm watimaaleA HaaAaaraec haamaas׃ 6.12  wajarA AaeloHijm Aaet-HaaAaaraec wHineH nixxhaataaH kij-Hixxhijt kaal-baaxaar Aaet-darkow Oal-HaaAaaraec׃ s 6.13  wajoAmaer AaeloHijm lnoha qec kaal-baaxaar baaA lpaanaj kij-maalAaaH HaaAaaraec haamaas mipnejHaem wHinnij maxxhijtaam Aaet-HaaAaaraec׃ 6.14  OaxeH lkaa tebat Oacej-gopaer qinijm taOaxaeH Aaet-HatebaaH wkaapartaa AotaaH mibajit wmihwc bakopaer׃ 6.15  wzaeH Aaxxaer taOaxaeH AotaaH xxloxx meAowt AamaaH Aoraek HatebaaH hamixxijm AamaaH raahbaaH wxxloxxijm AamaaH qowmaataaH׃ 6.16  coHar taOaxaeH latebaaH wAael-AamaaH tkalaenaaH milmaOlaaH wpaetah HatebaaH bcidaaH taaxijm tahtijim xxnijim wxxlixxijm taOaxaeHaa׃ 6.17  waAanij Hinnij mebijA Aaet-Hamabwl majim Oal-HaaAaaraec lxxahet kaal-baaxaar Aaxxaer-bow rwha hajijm mitahat Haxxaamaajim kol Aaxxaer-baaAaaraec jigwaaO׃ 6.18  waHaqimotij Aaet-brijtij Aitaak wbaaAtaa Aael-HatebaaH AataaH wbaanaejkaa wAixxtkaa wnxxej-baanaejkaa Aitaak׃ 6.19  wmikaal-Haahaj mikaal-baaxaar xxnajim mikol taabijA Aael-HatebaaH lHahajot Aitaak zaakaar wnqebaaH jiHjw׃ 6.20  meHaaOowp lmijneHw wmin-HabHemaaH lmijnaaH mikol raemaex HaaAadaamaaH lmijneHw xxnajim mikol jaaboAw Aelaejkaa lHahajowt׃ 6.21  wAataaH qah-lkaa mikaal-maAakaal Aaxxaer jeAaakel wAaasaptaa Aelaejkaa wHaajaaH lkaa wlaaHaem lAaaklaaH׃ 6.22  wajaOax noha kkol Aaxxaer ciwaaH Aotow AaeloHijm ken OaaxaaH׃ s

6.1  ויהי כי־החל האדם לרב על־פני האדמה ובנות ילדו להם׃ 6.2  ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ 6.3  ויאמר יהוה לא־ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃ 6.4  הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ פ 6.5  וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל־יצר מחשבת לבו רק רע כל־היום׃ 6.6  וינחם יהוה כי־עשה את־האדם בארץ ויתעצב אל־לבו׃ 6.7  ויאמר יהוה אמחה את־האדם אשר־בראתי מעל פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃ 6.8  ונח מצא חן בעיני יהוה׃ פ 6.9  אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח׃ 6.10  ויולד נח שלשה בנים את־שם את־חם ואת־יפת׃ 6.11  ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ 6.12  וירא אלהים את־הארץ והנה נשחתה כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ׃ ס 6.13  ויאמר אלהים לנח קץ כל־בשר בא לפני כי־מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את־הארץ׃ 6.14  עשה לך תבת עצי־גפר קנים תעשה את־התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃ 6.15  וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃ 6.16  צהר ׀ תעשה לתבה ואל־אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃ 6.17  ואני הנני מביא את־המבול מים על־הארץ לשחת כל־בשר אשר־בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר־בארץ יגוע׃ 6.18  והקמתי את־בריתי אתך ובאת אל־התבה אתה ובניך ואשתך ונשי־בניך אתך׃ 6.19  ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃ 6.20  מהעוף למינהו ומן־הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃ 6.21  ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃ 6.22  ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃ ס

6.1  wjHj kj-Hhl HAdm lrb Ol-pnj HAdmH wbnwt jldw lHm׃ 6.2  wjrAw bnj-HAlHjm At-bnwt HAdm kj Tbt HnH wjqhw lHm nxjm mkl Axr bhrw׃ 6.3  wjAmr jHwH lA-jdwn rwhj bAdm lOlm bxgm HwA bxr wHjw jmjw mAH wOxrjm xnH׃ 6.4  Hnpljm Hjw bArc bjmjm HHm wgm Ahrj-kn Axr jbAw bnj HAlHjm Al-bnwt HAdm wjldw lHm HmH Hgbrjm Axr mOwlm Anxj Hxm׃ p 6.5  wjrA jHwH kj rbH rOt HAdm bArc wkl-jcr mhxbt lbw rq rO kl-Hjwm׃ 6.6  wjnhm jHwH kj-OxH At-HAdm bArc wjtOcb Al-lbw׃ 6.7  wjAmr jHwH AmhH At-HAdm Axr-brAtj mOl pnj HAdmH mAdm Od-bHmH Od-rmx wOd-Owp Hxmjm kj nhmtj kj Oxjtm׃ 6.8  wnh mcA hn bOjnj jHwH׃ p 6.9  AlH twldt nh nh Ajx cdjq tmjm HjH bdrtjw At-HAlHjm HtHlk-nh׃ 6.10  wjwld nh xlxH bnjm At-xm At-hm wAt-jpt׃ 6.11  wtxht HArc lpnj HAlHjm wtmlA HArc hms׃ 6.12  wjrA AlHjm At-HArc wHnH nxhtH kj-Hxhjt kl-bxr At-drkw Ol-HArc׃ s 6.13  wjAmr AlHjm lnh qc kl-bxr bA lpnj kj-mlAH HArc hms mpnjHm wHnnj mxhjtm At-HArc׃ 6.14  OxH lk tbt Ocj-gpr qnjm tOxH At-HtbH wkprt AtH mbjt wmhwc bkpr׃ 6.15  wzH Axr tOxH AtH xlx mAwt AmH Ark HtbH hmxjm AmH rhbH wxlxjm AmH qwmtH׃ 6.16  cHr tOxH ltbH wAl-AmH tklnH mlmOlH wpth HtbH bcdH txjm thtjm xnjm wxlxjm tOxH׃ 6.17  wAnj Hnnj mbjA At-Hmbwl mjm Ol-HArc lxht kl-bxr Axr-bw rwh hjjm mtht Hxmjm kl Axr-bArc jgwO׃ 6.18  wHqmtj At-brjtj Atk wbAt Al-HtbH AtH wbnjk wAxtk wnxj-bnjk Atk׃ 6.19  wmkl-Hhj mkl-bxr xnjm mkl tbjA Al-HtbH lHhjt Atk zkr wnqbH jHjw׃ 6.20  mHOwp lmjnHw wmn-HbHmH lmjnH mkl rmx HAdmH lmjnHw xnjm mkl jbAw Aljk lHhjwt׃ 6.21  wAtH qh-lk mkl-mAkl Axr jAkl wAspt Aljk wHjH lk wlHm lAklH׃ 6.22  wjOx nh kkl Axr cwH Atw AlHjm kn OxH׃ s

6.1  Cumque coepissent homines multiplicari super terram et fi lias procreassent, 6.2  videntes filii Dei filias hominum quod essent pulchrae, acceperunt sibi uxores ex omnibus, quas elegerant. 6.3  Dixitque Deus: “Non permanebit spiritus meus in homine in aeternum, quia caro est; eruntque dies illius centum viginti annorum”. 6.4  Gigantes erant super terram in diebus illis et etiam postquam ingressi sunt filii Dei ad filias hominum, illaeque eis genuerunt: isti sunt potentes a saeculo viri famosi. 6.5  Videns autem Dominus quod multa malitia hominum esset in terra, et cuncta cogitatio cordis eorum non intenta esset nisi ad malum omni tempore, 6.6  paenituit Dominum quod hominem fecisset in terra. Et tactus dolore cordis intrinsecus: 6.7  “Delebo, inquit, hominem, quem creavi, a facie terrae, ab homine usque ad pecus, usque ad reptile et usque ad volucres caeli; paenitet enim me fecisse eos”. 6.8  Noe vero invenit gratiam coram Domino. 6.9  Hae sunt generationes Noe: Noe vir iustus atque perfectus fuit in generatione sua; cum Deo ambulavit. 6.10  Et genuit tres filios: Sem, Cham et Iapheth. 6.11  Corrupta est autem terra coram Deo et repleta est iniquitate. 6.12  Cumque vidisset Deus terram esse corruptam omnis quippe caro corruperat viam suam super terram 6.13  dixit ad Noe: “Finis universae carnis venit coram me; repleta est enim terra iniquitate a facie eorum, et ecce ego disperdam eos de terra. 6.14  Fac tibi arcam de lignis cupressinis; mansiunculas in arca facies et bitumine linies eam intrinsecus et extrinsecus. 6.15  Et sic facies eam: trecentorum cubitorum erit longitudo arcae, quinquaginta cubitorum latitudo et triginta cubitorum altitudo illius. 6.16  Fenestram in arca facies et cubito consummabis summitatem eius. Ostium autem arcae pones ex latere; tabulatum inferius, medium et superius facies in ea. 6.17  Ecce ego adducam diluvii aquas super terram, ut interficiam omnem carnem, in qua spiritus vitae est subter caelum: universa, quae in terra sunt, consumentur. 6.18  Ponamque foedus meum tecum; et ingredieris arcam tu et filii tui, uxor tua et uxores filiorum tuorum tecum. 6.19  Et ex cunctis animantibus universae carnis bina induces in arcam, ut vivant tecum, masculini sexus et feminini. 6.20  De volucribus iuxta genus suum et de iumentis in genere suo et ex omni reptili terrae secundum genus suum: bina de omnibus ingredientur ad te, ut possint vivere. 6.21  Tu autem tolle tecum ex omnibus escis, quae mandi possunt, et comportabis apud te; et erunt tam tibi quam illis in cibum”. 6.22  Fecit ergo Noe omnia, quae praeceperat illi Deus; sic fecit.

7.1  Und der HERR sprach zu Noah: Geh in die Arche, du und dein ganzes Haus! Denn dich habe ich gerecht ersehen unter diesem Geschlecht. 7.2  Nimm von allem reinen Vieh zu dir je sieben und sieben, das Männchen und sein Weibchen; von dem unreinen Vieh aber je ein Paar, das Männchen und sein Weibchen; 7.3  auch von den Vögeln des Himmels je sieben und sieben, Männchen und Weibchen, um auf dem ganzen Erdboden Samen am Leben zu erhalten. 7.4  Denn es sind nur noch sieben Tage, so will ich auf Erden regnen lassen vierzig Tage lang und alles Bestehende von dem Erdboden vertilgen. 7.5  Und Noah machte alles, wie ihm der HERR gebot. 7.6  Und Noah war sechshundert Jahre alt, da die Wasser der Sündflut auf die Erde kamen. 7.7  Er ging aber samt seinen Söhnen, seinem Weib und seiner Söhne Weibern in die Arche vor dem Gewässer der Sündflut. 7.8  Von dem reinen Vieh und von dem Vieh, das nicht rein war, und von den Vögeln und von allem, was auf der Erde kriecht, 7.9  gingen paarweise in die Arche, Männchen und Weibchen, wie Gott dem Noah geboten hatte. 7.10  Und es begab sich nach den sieben Tagen, daß die Wasser der Sündflut auf die Erde kamen. 7.11  Im sechshundertsten Lebensjahre Noahs, am siebzehnten Tage des zweiten Monats, an dem Tage brachen alle Quellen der großen Tiefe auf, und die Fenster des Himmels öffneten sich. 7.12  Und es regnete auf die Erde vierzig Tage und vierzig Nächte lang. 7.13  An ebendemselben Tage war Noah in die Arche gegangen mit Sem, Ham und Japhet, seinen Söhnen, und seinem Weibe und den drei Weibern seiner Söhne; 7.14  sie und alle Arten der Tiere und des Viehs und allerlei Kriechendes, was auf Erden kriecht, von jeglicher Art, auch aller Art Geflügel, Vögel und Federvieh; 7.15  die kamen zu Noah in die Arche, je zwei und zwei, von allem Fleisch, das lebendigen Odem in sich hatte. 7.16  Und die hineingingen, Männchen und Weibchen von allem Fleisch, kamen herbei, wie Gott ihm geboten hatte; und der HERR schloß hinter ihm zu. 7.17  Da sich aber die Sündflut vierzig Tage auf die Erde ergoß, wuchsen die Wasser und hoben die Arche, daß sie über der Erde schwebte. 7.18  Und die Wasser wurden so groß und nahmen so sehr zu, daß die Arche auf dem Wasserspiegel dahinfuhr. 7.19  Ja, das Gewässer nahm so sehr überhand, daß alle hohen Berge unter dem ganzen Himmel bedeckt wurden; 7.20  fünfzehn Ellen höher stieg das Wasser, nachdem die Berge schon zugedeckt waren. 7.21  Da ging alles Fleisch zugrunde, das auf Erden sich bewegte, Vögel, Vieh und wilde Tiere und alles, was sich auf Erden regte, samt allen Menschen; 7.22  und es starb alles, was auf dem trockenen Lande einen lebendigen Odem in der Nase hatte. 7.23  Er vertilgte alles Bestehende auf dem Erdboden, vom Menschen an bis auf das Vieh, bis auf das Kriechende und bis auf die Vögel des Himmels; es ward alles von der Erde vertilgt; nur Noah blieb übrig und was mit ihm in der Arche war. 7.24  Und das Wasser blieb hoch über der Erde, hundertundfünfzig Tage lang.

7.1  καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς πρὸς νωε εἴσελθε σὺ καὶ πᾶς ὁ οἶκός σου εἰς τὴν κιβωτόν ὅτι σὲ εἶδον δίκαιον ἐναντίον μου ἐν τῇ γενεᾷ ταύτῃ 7.2  ἀπὸ δὲ τῶν κτηνῶν τῶν καθαρῶν εἰσάγαγε πρὸς σὲ ἑπτὰ ἑπτά ἄρσεν καὶ θῆλυ ἀπὸ δὲ τῶν κτηνῶν τῶν μὴ καθαρῶν δύο δύο ἄρσεν καὶ θῆλυ 7.3  καὶ ἀπὸ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ τῶν καθαρῶν ἑπτὰ ἑπτά ἄρσεν καὶ θῆλυ καὶ ἀπὸ τῶν πετεινῶν τῶν μὴ καθαρῶν δύο δύο ἄρσεν καὶ θῆλυ διαθρέψαι σπέρμα ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν 7.4  ἔτι γὰρ ἡμερῶν ἑπτὰ ἐγὼ ἐπάγω ὑετὸν ἐπὶ τὴν γῆν τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας καὶ ἐξαλείψω πᾶσαν τὴν ἐξανάστασιν ἣν ἐποίησα ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς 7.5  καὶ ἐποίησεν νωε πάντα ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος ὁ θεός 7.6  νωε δὲ ἦν ἐτῶν ἑξακοσίων καὶ ὁ κατακλυσμὸς ἐγένετο ὕδατος ἐπὶ τῆς γῆς 7.7  εἰσῆλθεν δὲ νωε καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ καὶ αἱ γυναῖκες τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ εἰς τὴν κιβωτὸν διὰ τὸ ὕδωρ τοῦ κατακλυσμοῦ 7.8  καὶ ἀπὸ τῶν πετεινῶν καὶ ἀπὸ τῶν κτηνῶν τῶν καθαρῶν καὶ ἀπὸ τῶν κτηνῶν τῶν μὴ καθαρῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἐπὶ τῆς γῆς 7.9  δύο δύο εἰσῆλθον πρὸς νωε εἰς τὴν κιβωτόν ἄρσεν καὶ θῆλυ καθὰ ἐνετείλατο αὐτῷ ὁ θεός 7.10  καὶ ἐγένετο μετὰ τὰς ἑπτὰ ἡμέρας καὶ τὸ ὕδωρ τοῦ κατακλυσμοῦ ἐγένετο ἐπὶ τῆς γῆς 7.11  ἐν τῷ ἑξακοσιοστῷ ἔτει ἐν τῇ ζωῇ τοῦ νωε τοῦ δευτέρου μηνός ἑβδόμῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνός τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἐρράγησαν πᾶσαι αἱ πηγαὶ τῆς ἀβύσσου καὶ οἱ καταρράκται τοῦ οὐρανοῦ ἠνεῴχθησαν 7.12  καὶ ἐγένετο ὁ ὑετὸς ἐπὶ τῆς γῆς τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας 7.13  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ εἰσῆλθεν νωε σημ χαμ ιαφεθ υἱοὶ νωε καὶ ἡ γυνὴ νωε καὶ αἱ τρεῖς γυναῖκες τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ εἰς τὴν κιβωτόν 7.14  καὶ πάντα τὰ θηρία κατὰ γένος καὶ πάντα τὰ κτήνη κατὰ γένος καὶ πᾶν ἑρπετὸν κινούμενον ἐπὶ τῆς γῆς κατὰ γένος καὶ πᾶν πετεινὸν κατὰ γένος 7.15  εἰσῆλθον πρὸς νωε εἰς τὴν κιβωτόν δύο δύο ἀπὸ πάσης σαρκός ἐν ᾧ ἐστιν πνεῦμα ζωῆς 7.16  καὶ τὰ εἰσπορευόμενα ἄρσεν καὶ θῆλυ ἀπὸ πάσης σαρκὸς εἰσῆλθεν καθὰ ἐνετείλατο ὁ θεὸς τῷ νωε καὶ ἔκλεισεν κύριος ὁ θεὸς ἔξωθεν αὐτοῦ τὴν κιβωτόν 7.17  καὶ ἐγένετο ὁ κατακλυσμὸς τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐπληθύνθη τὸ ὕδωρ καὶ ἐπῆρεν τὴν κιβωτόν καὶ ὑψώθη ἀπὸ τῆς γῆς 7.18  καὶ ἐπεκράτει τὸ ὕδωρ καὶ ἐπληθύνετο σφόδρα ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐπεφέρετο ἡ κιβωτὸς ἐπάνω τοῦ ὕδατος 7.19  τὸ δὲ ὕδωρ ἐπεκράτει σφόδρα σφοδρῶς ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐπεκάλυψεν πάντα τὰ ὄρη τὰ ὑψηλά ἃ ἦν ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ 7.20  δέκα πέντε πήχεις ἐπάνω ὑψώθη τὸ ὕδωρ καὶ ἐπεκάλυψεν πάντα τὰ ὄρη τὰ ὑψηλά 7.21  καὶ ἀπέθανεν πᾶσα σὰρξ κινουμένη ἐπὶ τῆς γῆς τῶν πετεινῶν καὶ τῶν κτηνῶν καὶ τῶν θηρίων καὶ πᾶν ἑρπετὸν κινούμενον ἐπὶ τῆς γῆς καὶ πᾶς ἄνθρωπος 7.22  καὶ πάντα ὅσα ἔχει πνοὴν ζωῆς καὶ πᾶς ὃς ἦν ἐπὶ τῆς ξηρᾶς ἀπέθανεν 7.23  καὶ ἐξήλειψεν πᾶν τὸ ἀνάστημα ὃ ἦν ἐπὶ προσώπου πάσης τῆς γῆς ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους καὶ ἑρπετῶν καὶ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐξηλείφθησαν ἀπὸ τῆς γῆς καὶ κατελείφθη μόνος νωε καὶ οἱ μετ' αὐτοῦ ἐν τῇ κιβωτῷ 7.24  καὶ ὑψώθη τὸ ὕδωρ ἐπὶ τῆς γῆς ἡμέρας ἑκατὸν πεντήκοντα

7.1  kai eipen kyrios o theos pros nohe eiselthe sy kai pas o oikos soy eis tehn kibohton oti se eidon dikaion enantion moy en teh genea tayteh 7.2  apo de tohn ktehnohn tohn katharohn eisagage pros se epta epta arsen kai thehly apo de tohn ktehnohn tohn meh katharohn dyo dyo arsen kai thehly 7.3  kai apo tohn peteinohn toy oyranoy tohn katharohn epta epta arsen kai thehly kai apo tohn peteinohn tohn meh katharohn dyo dyo arsen kai thehly diathrepsai sperma epi pasan tehn gehn 7.4  eti gar ehmerohn epta egoh epagoh yeton epi tehn gehn tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas kai exaleipsoh pasan tehn exanastasin ehn epoiehsa apo prosohpoy tehs gehs 7.5  kai epoiehsen nohe panta osa eneteilato aytoh kyrios o theos 7.6  nohe de ehn etohn exakosiohn kai o kataklysmos egeneto ydatos epi tehs gehs 7.7  eisehlthen de nohe kai oi yioi aytoy kai eh gyneh aytoy kai ai gynaikes tohn yiohn aytoy met' aytoy eis tehn kibohton dia to ydohr toy kataklysmoy 7.8  kai apo tohn peteinohn kai apo tohn ktehnohn tohn katharohn kai apo tohn ktehnohn tohn meh katharohn kai apo pantohn tohn erpetohn tohn epi tehs gehs 7.9  dyo dyo eisehlthon pros nohe eis tehn kibohton arsen kai thehly katha eneteilato aytoh o theos 7.10  kai egeneto meta tas epta ehmeras kai to ydohr toy kataklysmoy egeneto epi tehs gehs 7.11  en toh exakosiostoh etei en teh zoheh toy nohe toy deyteroy mehnos ebdomeh kai eikadi toy mehnos teh ehmera tayteh erragehsan pasai ai pehgai tehs abyssoy kai oi katarraktai toy oyranoy ehneohchthehsan 7.12  kai egeneto o yetos epi tehs gehs tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas 7.13  en teh ehmera tayteh eisehlthen nohe sehm cham iapheth yioi nohe kai eh gyneh nohe kai ai treis gynaikes tohn yiohn aytoy met' aytoy eis tehn kibohton 7.14  kai panta ta thehria kata genos kai panta ta ktehneh kata genos kai pan erpeton kinoymenon epi tehs gehs kata genos kai pan peteinon kata genos 7.15  eisehlthon pros nohe eis tehn kibohton dyo dyo apo pasehs sarkos en oh estin pneyma zohehs 7.16  kai ta eisporeyomena arsen kai thehly apo pasehs sarkos eisehlthen katha eneteilato o theos toh nohe kai ekleisen kyrios o theos exohthen aytoy tehn kibohton 7.17  kai egeneto o kataklysmos tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas epi tehs gehs kai eplehthyntheh to ydohr kai epehren tehn kibohton kai ypsohtheh apo tehs gehs 7.18  kai epekratei to ydohr kai eplehthyneto sphodra epi tehs gehs kai epephereto eh kibohtos epanoh toy ydatos 7.19  to de ydohr epekratei sphodra sphodrohs epi tehs gehs kai epekalypsen panta ta oreh ta ypsehla a ehn ypokatoh toy oyranoy 7.20  deka pente pehcheis epanoh ypsohtheh to ydohr kai epekalypsen panta ta oreh ta ypsehla 7.21  kai apethanen pasa sarx kinoymeneh epi tehs gehs tohn peteinohn kai tohn ktehnohn kai tohn thehriohn kai pan erpeton kinoymenon epi tehs gehs kai pas anthrohpos 7.22  kai panta osa echei pnoehn zohehs kai pas os ehn epi tehs xehras apethanen 7.23  kai exehleipsen pan to anastehma o ehn epi prosohpoy pasehs tehs gehs apo anthrohpoy eohs ktehnoys kai erpetohn kai tohn peteinohn toy oyranoy kai exehleiphthehsan apo tehs gehs kai kateleiphtheh monos nohe kai oi met' aytoy en teh kibohtoh 7.24  kai ypsohtheh to ydohr epi tehs gehs ehmeras ekaton pentehkonta

7.1  וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ בֹּא־אַתָּה וְכָל־בֵּיתְךָ אֶל־הַתֵּבָה כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדֹּור הַזֶּה׃ 7.2  מִכֹּל ׀ הַבְּהֵמָה הַטְּהֹורָה תִּקַּח־לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתֹּו וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתֹּו׃ 7.3  גַּם מֵעֹוף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיֹּות זֶרַע עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ׃ 7.4  כִּי לְיָמִים עֹוד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל־הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת־כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ 7.5  וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יְהוָה׃ 7.6  וְנֹחַ בֶּן־שֵׁשׁ מֵאֹות שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל־הָאָרֶץ׃ 7.7  וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתֹּו וּנְשֵׁי־בָנָיו אִתֹּו אֶל־הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל׃ 7.8  מִן־הַבְּהֵמָה הַטְּהֹורָה וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן־הָעֹוף וְכֹל אֲשֶׁר־רֹמֵשׂ עַל־הָאֲדָמָה׃ 7.9  שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ׃ 7.10  וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל־הָאָרֶץ׃ 7.11  בִּשְׁנַת שֵׁשׁ־מֵאֹות שָׁנָה לְחַיֵּי־נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ בַּיֹּום הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל־מַעְיְנֹת תְּהֹום רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ׃ 7.12  וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל־הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃ 7.13  בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם־וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי־נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי־בָנָיו אִתָּם אֶל־הַתֵּבָה׃ 7.14  הֵמָּה וְכָל־הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל־הָעֹוף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפֹּור כָּל־כָּנָף׃ 7.15  וַיָּבֹאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל־הַבָּשָׂר אֲשֶׁר־בֹּו רוּחַ חַיִּים׃ 7.16  וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל־בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתֹו אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדֹו׃ 7.17  וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יֹום עַל־הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׃ 7.18  וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ 7.19  וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר־תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם׃ 7.20  חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים׃ 7.21  וַיִּגְוַע כָּל־בָּשָׂר ׀ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ בָּעֹוף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם׃ 7.22  כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת־רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ׃ 7.23  וַיִּמַח אֶת־כָּל־הַיְקוּם ׀ אֲשֶׁר ׀ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עֹוף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן־הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ־נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתֹּו בַּתֵּבָה׃ 7.24  וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל־הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יֹום׃

7.1  wajoAmaer jHwaaH lnoha boA-AataaH wkaal-bejtkaa Aael-HatebaaH kij-Aotkaa raaAijtij cadijq lpaanaj badowr HazaeH׃ 7.2  mikol HabHemaaH HaTHowraaH tiqah-lkaa xxibOaaH xxibOaaH Aijxx wAixxtow wmin-HabHemaaH Aaxxaer loA THoraaH HiwA xxnajim Aijxx wAixxtow׃ 7.3  gam meOowp Haxxaamajim xxibOaaH xxibOaaH zaakaar wnqebaaH lhajowt zaeraO Oal-pnej kaal-HaaAaaraec׃ 7.4  kij ljaamijm Oowd xxibOaaH Aaanokij mamTijr Oal-HaaAaaraec AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm laajlaaH wmaahijtij Aaet-kaal-Hajqwm Aaxxaer Oaaxijtij meOal pnej HaaAadaamaaH׃ 7.5  wajaOax noha kkol Aaxxaer-ciwaaHw jHwaaH׃ 7.6  wnoha baen-xxexx meAowt xxaanaaH wHamabwl HaajaaH majim Oal-HaaAaaraec׃ 7.7  wajaaboA noha wbaanaajw wAixxtow wnxxej-baanaajw Aitow Aael-HatebaaH mipnej mej Hamabwl׃ 7.8  min-HabHemaaH HaTHowraaH wmin-HabHemaaH Aaxxaer AejnaenaaH THoraaH wmin-HaaOowp wkol Aaxxaer-romex Oal-HaaAadaamaaH׃ 7.9  xxnajim xxnajim baaAw Aael-noha Aael-HatebaaH zaakaar wnqebaaH kaAaxxaer ciwaaH AaeloHijm Aaet-noha׃ 7.10  wajHij lxxibOat Hajaamijm wmej Hamabwl Haajw Oal-HaaAaaraec׃ 7.11  bixxnat xxexx-meAowt xxaanaaH lhajej-noha bahodaexx Haxxenij bxxibOaaH-Oaaxaar jowm lahodaexx bajowm HazaeH nibqOw kaal-maOjnot tHowm rabaaH waAarubot Haxxaamajim niptaahw׃ 7.12  wajHij Hagaexxaem Oal-HaaAaaraec AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm laajlaaH׃ 7.13  bOaecaem Hajowm HazaeH baaA noha wxxem-whaam waajaepaet bnej-noha wAexxaet noha wxxloxxaet nxxej-baanaajw Aitaam Aael-HatebaaH׃ 7.14  HemaaH wkaal-HahajaaH lmijnaaH wkaal-HabHemaaH lmijnaaH wkaal-Haaraemaex Haaromex Oal-HaaAaaraec lmijneHw wkaal-HaaOowp lmijneHw kol cipowr kaal-kaanaap׃ 7.15  wajaaboAw Aael-noha Aael-HatebaaH xxnajim xxnajim mikaal-Habaaxaar Aaxxaer-bow rwha hajijm׃ 7.16  wHabaaAijm zaakaar wnqebaaH mikaal-baaxaar baaAw kaAaxxaer ciwaaH Aotow AaeloHijm wajisgor jHwaaH baOadow׃ 7.17  wajHij Hamabwl AarbaaOijm jowm Oal-HaaAaaraec wajirbw Hamajim wajixAw Aaet-HatebaaH wataaraam meOal HaaAaaraec׃ 7.18  wajigbrw Hamajim wajirbw mAod Oal-HaaAaaraec watelaek HatebaaH Oal-pnej Hamaajim׃ 7.19  wHamajim gaabrw mAod mAod Oal-HaaAaaraec wajkusw kaal-HaeHaarijm HagboHijm Aaxxaer-tahat kaal-Haxxaamaajim׃ 7.20  hamexx OaexreH AamaaH milmaOlaaH gaabrw Hamaajim wajkusw HaeHaarijm׃ 7.21  wajigwaO kaal-baaxaar Haaromex Oal-HaaAaaraec baaOowp wbabHemaaH wbahajaaH wbkaal-Haxxaeraec Haxxorec Oal-HaaAaaraec wkol HaaAaadaam׃ 7.22  kol Aaxxaer nixxmat-rwha hajijm bAapaajw mikol Aaxxaer baehaaraabaaH metw׃ 7.23  wajimah Aaet-kaal-Hajqwm Aaxxaer Oal-pnej HaaAadaamaaH meAaadaam Oad-bHemaaH Oad-raemaex wOad-Oowp Haxxaamajim wajimaahw min-HaaAaaraec wajixxaaAaer Aak-noha waAaxxaer Aitow batebaaH׃ 7.24  wajigbrw Hamajim Oal-HaaAaaraec hamixxijm wmAat jowm׃

7.1  ויאמר יהוה לנח בא־אתה וכל־ביתך אל־התבה כי־אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃ 7.2  מכל ׀ הבהמה הטהורה תקח־לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן־הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃ 7.3  גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על־פני כל־הארץ׃ 7.4  כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את־כל־היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃ 7.5  ויעש נח ככל אשר־צוהו יהוה׃ 7.6  ונח בן־שש מאות שנה והמבול היה מים על־הארץ׃ 7.7  ויבא נח ובניו ואשתו ונשי־בניו אתו אל־התבה מפני מי המבול׃ 7.8  מן־הבהמה הטהורה ומן־הבהמה אשר איננה טהרה ומן־העוף וכל אשר־רמש על־האדמה׃ 7.9  שנים שנים באו אל־נח אל־התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את־נח׃ 7.10  ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על־הארץ׃ 7.11  בשנת שש־מאות שנה לחיי־נח בחדש השני בשבעה־עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל־מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃ 7.12  ויהי הגשם על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃ 7.13  בעצם היום הזה בא נח ושם־וחם ויפת בני־נח ואשת נח ושלשת נשי־בניו אתם אל־התבה׃ 7.14  המה וכל־החיה למינה וכל־הבהמה למינה וכל־הרמש הרמש על־הארץ למינהו וכל־העוף למינהו כל צפור כל־כנף׃ 7.15  ויבאו אל־נח אל־התבה שנים שנים מכל־הבשר אשר־בו רוח חיים׃ 7.16  והבאים זכר ונקבה מכל־בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃ 7.17  ויהי המבול ארבעים יום על־הארץ וירבו המים וישאו את־התבה ותרם מעל הארץ׃ 7.18  ויגברו המים וירבו מאד על־הארץ ותלך התבה על־פני המים׃ 7.19  והמים גברו מאד מאד על־הארץ ויכסו כל־ההרים הגבהים אשר־תחת כל־השמים׃ 7.20  חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃ 7.21  ויגוע כל־בשר ׀ הרמש על־הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל־השרץ השרץ על־הארץ וכל האדם׃ 7.22  כל אשר נשמת־רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃ 7.23  וימח את־כל־היקום ׀ אשר ׀ על־פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים וימחו מן־הארץ וישאר אך־נח ואשר אתו בתבה׃ 7.24  ויגברו המים על־הארץ חמשים ומאת יום׃

7.1  wjAmr jHwH lnh bA-AtH wkl-bjtk Al-HtbH kj-Atk rAjtj cdjq lpnj bdwr HzH׃ 7.2  mkl HbHmH HTHwrH tqh-lk xbOH xbOH Ajx wAxtw wmn-HbHmH Axr lA THrH HwA xnjm Ajx wAxtw׃ 7.3  gm mOwp Hxmjm xbOH xbOH zkr wnqbH lhjwt zrO Ol-pnj kl-HArc׃ 7.4  kj ljmjm Owd xbOH Ankj mmTjr Ol-HArc ArbOjm jwm wArbOjm ljlH wmhjtj At-kl-Hjqwm Axr Oxjtj mOl pnj HAdmH׃ 7.5  wjOx nh kkl Axr-cwHw jHwH׃ 7.6  wnh bn-xx mAwt xnH wHmbwl HjH mjm Ol-HArc׃ 7.7  wjbA nh wbnjw wAxtw wnxj-bnjw Atw Al-HtbH mpnj mj Hmbwl׃ 7.8  mn-HbHmH HTHwrH wmn-HbHmH Axr AjnnH THrH wmn-HOwp wkl Axr-rmx Ol-HAdmH׃ 7.9  xnjm xnjm bAw Al-nh Al-HtbH zkr wnqbH kAxr cwH AlHjm At-nh׃ 7.10  wjHj lxbOt Hjmjm wmj Hmbwl Hjw Ol-HArc׃ 7.11  bxnt xx-mAwt xnH lhjj-nh bhdx Hxnj bxbOH-Oxr jwm lhdx bjwm HzH nbqOw kl-mOjnt tHwm rbH wArbt Hxmjm npthw׃ 7.12  wjHj Hgxm Ol-HArc ArbOjm jwm wArbOjm ljlH׃ 7.13  bOcm Hjwm HzH bA nh wxm-whm wjpt bnj-nh wAxt nh wxlxt nxj-bnjw Atm Al-HtbH׃ 7.14  HmH wkl-HhjH lmjnH wkl-HbHmH lmjnH wkl-Hrmx Hrmx Ol-HArc lmjnHw wkl-HOwp lmjnHw kl cpwr kl-knp׃ 7.15  wjbAw Al-nh Al-HtbH xnjm xnjm mkl-Hbxr Axr-bw rwh hjjm׃ 7.16  wHbAjm zkr wnqbH mkl-bxr bAw kAxr cwH Atw AlHjm wjsgr jHwH bOdw׃ 7.17  wjHj Hmbwl ArbOjm jwm Ol-HArc wjrbw Hmjm wjxAw At-HtbH wtrm mOl HArc׃ 7.18  wjgbrw Hmjm wjrbw mAd Ol-HArc wtlk HtbH Ol-pnj Hmjm׃ 7.19  wHmjm gbrw mAd mAd Ol-HArc wjksw kl-HHrjm HgbHjm Axr-tht kl-Hxmjm׃ 7.20  hmx OxrH AmH mlmOlH gbrw Hmjm wjksw HHrjm׃ 7.21  wjgwO kl-bxr Hrmx Ol-HArc bOwp wbbHmH wbhjH wbkl-Hxrc Hxrc Ol-HArc wkl HAdm׃ 7.22  kl Axr nxmt-rwh hjjm bApjw mkl Axr bhrbH mtw׃ 7.23  wjmh At-kl-Hjqwm Axr Ol-pnj HAdmH mAdm Od-bHmH Od-rmx wOd-Owp Hxmjm wjmhw mn-HArc wjxAr Ak-nh wAxr Atw btbH׃ 7.24  wjgbrw Hmjm Ol-HArc hmxjm wmAt jwm׃

7.1  Dixitque Dominus ad Noe: “Ingredere tu et omnis domus tua arcam; te enim vidi iustum coram me in generatione hac. 7.2  Ex omnibus pecoribus mundis tolle septena septena, masculum et feminam; de pecoribus vero non mundis duo duo, masculum et feminam. 7.3  Sed et de volatilibus caeli septena septena, masculum et feminam, ut salvetur semen super faciem universae terrae. 7.4  Adhuc enim et post dies septem ego pluam super terram quadraginta diebus et quadraginta noctibus et delebo omnem substantiam, quam feci, de superficie terrae”. 7.5  Fecit ergo Noe omnia, quae mandaverat ei Dominus. 7.6  Eratque Noe sescentorum annorum, quando diluvii aquae inundaverunt super terram. 7.7  Et ingressus est Noe et filii eius, uxor eius et uxores filiorum eius cum eo in arcam propter aquas diluvii. 7.8  De pecoribus mundis et immundis et de volucribus et ex omni, quod movetur super terram, 7.9  duo et duo ingressa sunt ad Noe in arcam, masculus et femina, sicut praeceperat Deus Noe. 7.10  Cumque transissent septem dies, aquae diluvii inundaverunt super terram. 7.11  Anno sescentesimo vitae Noe, mense secundo, septimo decimo die mensis rupti sunt omnes fontes abyssi magnae, et cataractae caeli apertae sunt; 7.12  et facta est pluvia super terram quadraginta diebus et quadraginta noctibus. 7.13  In articulo diei illius ingressus est Noe et Sem et Cham et Iapheth filii eius, uxor illius et tres uxores filiorum eius cum eis in arcam. 7.14  Ipsi et omne animal secundum genus suum, universaque iumenta in genere suo, et omne reptile, quod movetur super terram in genere suo, cunctumque volatile secundum genus suum, universae aves omnesque volucres 7.15  ingressae sunt ad Noe in arcam, bina et bina ex omni carne, in qua erat spiritus vitae. 7.16  Et quae ingressa sunt, masculus et femina ex omni carne introierunt, sicut praeceperat ei Deus; et inclusit eum Dominus de foris. 7.17  Factumque est diluvium quadraginta diebus super terram, et multiplicatae sunt aquae et elevaverunt arcam in sublime a terra. 7.18  Vehementer enim inundaverunt et omnia repleverunt in superficie terrae; porro arca ferebatur super aquas. 7.19  Et aquae praevaluerunt nimis super terram, opertique sunt omnes montes excelsi sub universo caelo. 7.20  Quindecim cubitis altior fuit aqua super montes, quos operuerat. 7.21  Consumptaque est omnis caro, quae movebatur super terram, volucrum, pecorum, bestiarum omniumque reptilium, quae reptant super terram, et universi homines: 7.22  cuncta, in quibus spiraculum vitae in terra, mortua sunt. 7.23  Et delevit omnem substantiam, quae erat super terram, ab homine usque ad pecus, usque ad reptile et usque ad volucres caeli; et deleta sunt de terra. Remansit autem solus Noe et qui cum eo erant in arca. 7.24  Obtinueruntque aquae terram centum quinquaginta diebus.

8.1  Da gedachte Gott an Noah und an alle Tiere und an alles Vieh, das bei ihm in der Arche war; und Gott ließ einen Wind über die Erde wehen, daß die Wasser fielen. 8.2  Und die Brunnen der Tiefe wurden verstopft samt den Fenstern des Himmels, und dem Regen vom Himmel ward gewehrt. 8.3  Und die Wasser über der Erde nahmen mehr und mehr ab, so daß sie nach hundertundfünfzig Tagen sich vermindert hatten. 8.4  Und die Arche ließ sich am siebzehnten Tage des siebenten Monats auf dem Gebirge Ararat nieder. 8.5  Und das Gewässer nahm immerfort ab bis zum zehnten Monat; am ersten Tage des zehnten Monats konnte man die Spitzen der Berge sehen. 8.6  Und es geschah nach Verfluß von vierzig Tagen, daß Noah das Fenster öffnete an der Arche, das er gemacht hatte. 8.7  Und er sandte den Raben aus; der flog hin und her, bis das Wasser auf Erden vertrocknet war. 8.8  Darnach sandte er die Taube aus, daß er sähe, ob des Wassers auf Erden weniger geworden wäre. 8.9  Aber die Taube fand keinen Ort, da ihr Fuß ruhen konnte. Da kehrte sie zu ihm zur Arche zurück; denn es war noch Wasser auf der ganzen Erdoberfläche. Da streckte er seine Hand aus und ergriff sie und nahm sie wieder zu sich in die Arche. 8.10  Und er wartete noch weitere sieben Tage; dann sandte er die Taube wieder von der Arche aus. 8.11  Und die Taube kam zur Abendzeit wieder zu ihm und siehe, sie hatte ein frisches Ölblatt in ihrem Schnabel! Da merkte Noah, daß des Wassers auf Erden weniger geworden war. 8.12  Und nachdem er noch weitere sieben Tage gewartet hatte, sandte er die Taube wieder aus; da kam sie nicht mehr zu ihm zurück. 8.13  Im sechshundertundersten Jahre, am ersten Tage des ersten Monats, waren die Wasser auf Erden vertrocknet. Und Noah entfernte das Dach von der Arche und schaute, und siehe, der Erdboden war trocken! 8.14  Und im zweiten Monat, am siebenundzwanzigsten Tage des Monats, war die Erde ausgetrocknet. 8.15  Da redete Gott zu Noah und sprach: 8.16  Geh aus der Arche, du und dein Weib und deine Söhne und deiner Söhne Weiber mit dir! 8.17  Alle Tiere, die bei dir sind, von allem Fleisch: Vögel, Vieh und alles Kriechende, was auf Erden kriecht, sollen mit dir hinausgehen und sich regen auf Erden und sollen fruchtbar sein und sich mehren auf Erden! 8.18  Also ging Noah hinaus samt seinen Söhnen und seinem Weib und seiner Söhne Weibern. 8.19  Alle Tiere, alles, was kriecht und fliegt, alles, was sich auf Erden regt, nach seinen Gattungen, das verließ die Arche. 8.20  Noah aber baute dem HERRN einen Altar und nahm von allerlei reinem Vieh und von allerlei reinem Geflügel und opferte Brandopfer auf dem Altar. 8.21  Und der HERR roch den befriedigenden Geruch, und der HERR sprach zu seinem Herzen: Ich will fortan die Erde nicht mehr verfluchen um des Menschen willen, wiewohl das Dichten des menschlichen Herzens böse ist von seiner Jugend an; auch will ich fortan nicht mehr alles Lebendige schlagen, wie ich getan habe. 8.22  Solange die Erde steht, soll nicht aufhören Saat und Ernte, Frost und Hitze, Sommer und Winter, Tag und Nacht!

8.1  καὶ ἐμνήσθη ὁ θεὸς τοῦ νωε καὶ πάντων τῶν θηρίων καὶ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ πάντων τῶν πετεινῶν καὶ πάντων τῶν ἑρπετῶν ὅσα ἦν μετ' αὐτοῦ ἐν τῇ κιβωτῷ καὶ ἐπήγαγεν ὁ θεὸς πνεῦμα ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐκόπασεν τὸ ὕδωρ 8.2  καὶ ἐπεκαλύφθησαν αἱ πηγαὶ τῆς ἀβύσσου καὶ οἱ καταρράκται τοῦ οὐρανοῦ καὶ συνεσχέθη ὁ ὑετὸς ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ 8.3  καὶ ἐνεδίδου τὸ ὕδωρ πορευόμενον ἀπὸ τῆς γῆς ἐνεδίδου καὶ ἠλαττονοῦτο τὸ ὕδωρ μετὰ πεντήκοντα καὶ ἑκατὸν ἡμέρας 8.4  καὶ ἐκάθισεν ἡ κιβωτὸς ἐν μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ ἑβδόμῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνός ἐπὶ τὰ ὄρη τὰ αραρατ 8.5  τὸ δὲ ὕδωρ πορευόμενον ἠλαττονοῦτο ἕως τοῦ δεκάτου μηνός ἐν δὲ τῷ ἑνδεκάτῳ μηνί τῇ πρώτῃ τοῦ μηνός ὤφθησαν αἱ κεφαλαὶ τῶν ὀρέων 8.6  καὶ ἐγένετο μετὰ τεσσαράκοντα ἡμέρας ἠνέῳξεν νωε τὴν θυρίδα τῆς κιβωτοῦ ἣν ἐποίησεν 8.7  καὶ ἀπέστειλεν τὸν κόρακα τοῦ ἰδεῖν εἰ κεκόπακεν τὸ ὕδωρ καὶ ἐξελθὼν οὐχ ὑπέστρεψεν ἕως τοῦ ξηρανθῆναι τὸ ὕδωρ ἀπὸ τῆς γῆς 8.8  καὶ ἀπέστειλεν τὴν περιστερὰν ὀπίσω αὐτοῦ ἰδεῖν εἰ κεκόπακεν τὸ ὕδωρ ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς 8.9  καὶ οὐχ εὑροῦσα ἡ περιστερὰ ἀνάπαυσιν τοῖς ποσὶν αὐτῆς ὑπέστρεψεν πρὸς αὐτὸν εἰς τὴν κιβωτόν ὅτι ὕδωρ ἦν ἐπὶ παντὶ προσώπῳ πάσης τῆς γῆς καὶ ἐκτείνας τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἔλαβεν αὐτὴν καὶ εἰσήγαγεν αὐτὴν πρὸς ἑαυτὸν εἰς τὴν κιβωτόν 8.10  καὶ ἐπισχὼν ἔτι ἡμέρας ἑπτὰ ἑτέρας πάλιν ἐξαπέστειλεν τὴν περιστερὰν ἐκ τῆς κιβωτοῦ 8.11  καὶ ἀνέστρεψεν πρὸς αὐτὸν ἡ περιστερὰ τὸ πρὸς ἑσπέραν καὶ εἶχεν φύλλον ἐλαίας κάρφος ἐν τῷ στόματι αὐτῆς καὶ ἔγνω νωε ὅτι κεκόπακεν τὸ ὕδωρ ἀπὸ τῆς γῆς 8.12  καὶ ἐπισχὼν ἔτι ἡμέρας ἑπτὰ ἑτέρας πάλιν ἐξαπέστειλεν τὴν περιστεράν καὶ οὐ προσέθετο τοῦ ἐπιστρέψαι πρὸς αὐτὸν ἔτι 8.13  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἑνὶ καὶ ἑξακοσιοστῷ ἔτει ἐν τῇ ζωῇ τοῦ νωε τοῦ πρώτου μηνός μιᾷ τοῦ μηνός ἐξέλιπεν τὸ ὕδωρ ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἀπεκάλυψεν νωε τὴν στέγην τῆς κιβωτοῦ ἣν ἐποίησεν καὶ εἶδεν ὅτι ἐξέλιπεν τὸ ὕδωρ ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς 8.14  ἐν δὲ τῷ μηνὶ τῷ δευτέρῳ ἑβδόμῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνός ἐξηράνθη ἡ γῆ 8.15  καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ νωε λέγων 8.16  ἔξελθε ἐκ τῆς κιβωτοῦ σὺ καὶ ἡ γυνή σου καὶ οἱ υἱοί σου καὶ αἱ γυναῖκες τῶν υἱῶν σου μετὰ σοῦ 8.17  καὶ πάντα τὰ θηρία ὅσα ἐστὶν μετὰ σοῦ καὶ πᾶσα σὰρξ ἀπὸ πετεινῶν ἕως κτηνῶν καὶ πᾶν ἑρπετὸν κινούμενον ἐπὶ τῆς γῆς ἐξάγαγε μετὰ σεαυτοῦ καὶ αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε ἐπὶ τῆς γῆς 8.18  καὶ ἐξῆλθεν νωε καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ αἱ γυναῖκες τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ 8.19  καὶ πάντα τὰ θηρία καὶ πάντα τὰ κτήνη καὶ πᾶν πετεινὸν καὶ πᾶν ἑρπετὸν κινούμενον ἐπὶ τῆς γῆς κατὰ γένος αὐτῶν ἐξήλθοσαν ἐκ τῆς κιβωτοῦ 8.20  καὶ ᾠκοδόμησεν νωε θυσιαστήριον τῷ θεῷ καὶ ἔλαβεν ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν τῶν καθαρῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν πετεινῶν τῶν καθαρῶν καὶ ἀνήνεγκεν ὁλοκαρπώσεις ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον 8.21  καὶ ὠσφράνθη κύριος ὁ θεὸς ὀσμὴν εὐωδίας καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς διανοηθείς οὐ προσθήσω ἔτι τοῦ καταράσασθαι τὴν γῆν διὰ τὰ ἔργα τῶν ἀνθρώπων ὅτι ἔγκειται ἡ διάνοια τοῦ ἀνθρώπου ἐπιμελῶς ἐπὶ τὰ πονηρὰ ἐκ νεότητος οὐ προσθήσω οὖν ἔτι πατάξαι πᾶσαν σάρκα ζῶσαν καθὼς ἐποίησα 8.22  πάσας τὰς ἡμέρας τῆς γῆς σπέρμα καὶ θερισμός ψῦχος καὶ καῦμα θέρος καὶ ἔαρ ἡμέραν καὶ νύκτα οὐ καταπαύσουσιν

8.1  kai emnehstheh o theos toy nohe kai pantohn tohn thehriohn kai pantohn tohn ktehnohn kai pantohn tohn peteinohn kai pantohn tohn erpetohn osa ehn met' aytoy en teh kibohtoh kai epehgagen o theos pneyma epi tehn gehn kai ekopasen to ydohr 8.2  kai epekalyphthehsan ai pehgai tehs abyssoy kai oi katarraktai toy oyranoy kai syneschetheh o yetos apo toy oyranoy 8.3  kai enedidoy to ydohr poreyomenon apo tehs gehs enedidoy kai ehlattonoyto to ydohr meta pentehkonta kai ekaton ehmeras 8.4  kai ekathisen eh kibohtos en mehni toh ebdomoh ebdomeh kai eikadi toy mehnos epi ta oreh ta ararat 8.5  to de ydohr poreyomenon ehlattonoyto eohs toy dekatoy mehnos en de toh endekatoh mehni teh prohteh toy mehnos ohphthehsan ai kephalai tohn oreohn 8.6  kai egeneto meta tessarakonta ehmeras ehneohxen nohe tehn thyrida tehs kibohtoy ehn epoiehsen 8.7  kai apesteilen ton koraka toy idein ei kekopaken to ydohr kai exelthohn oych ypestrepsen eohs toy xehranthehnai to ydohr apo tehs gehs 8.8  kai apesteilen tehn peristeran opisoh aytoy idein ei kekopaken to ydohr apo prosohpoy tehs gehs 8.9  kai oych eyroysa eh peristera anapaysin tois posin aytehs ypestrepsen pros ayton eis tehn kibohton oti ydohr ehn epi panti prosohpoh pasehs tehs gehs kai ekteinas tehn cheira aytoy elaben aytehn kai eisehgagen aytehn pros eayton eis tehn kibohton 8.10  kai epischohn eti ehmeras epta eteras palin exapesteilen tehn peristeran ek tehs kibohtoy 8.11  kai anestrepsen pros ayton eh peristera to pros esperan kai eichen phyllon elaias karphos en toh stomati aytehs kai egnoh nohe oti kekopaken to ydohr apo tehs gehs 8.12  kai epischohn eti ehmeras epta eteras palin exapesteilen tehn peristeran kai oy prosetheto toy epistrepsai pros ayton eti 8.13  kai egeneto en toh eni kai exakosiostoh etei en teh zoheh toy nohe toy prohtoy mehnos mia toy mehnos exelipen to ydohr apo tehs gehs kai apekalypsen nohe tehn stegehn tehs kibohtoy ehn epoiehsen kai eiden oti exelipen to ydohr apo prosohpoy tehs gehs 8.14  en de toh mehni toh deyteroh ebdomeh kai eikadi toy mehnos exehrantheh eh geh 8.15  kai eipen kyrios o theos toh nohe legohn 8.16  exelthe ek tehs kibohtoy sy kai eh gyneh soy kai oi yioi soy kai ai gynaikes tohn yiohn soy meta soy 8.17  kai panta ta thehria osa estin meta soy kai pasa sarx apo peteinohn eohs ktehnohn kai pan erpeton kinoymenon epi tehs gehs exagage meta seaytoy kai ayxanesthe kai plehthynesthe epi tehs gehs 8.18  kai exehlthen nohe kai eh gyneh aytoy kai oi yioi aytoy kai ai gynaikes tohn yiohn aytoy met' aytoy 8.19  kai panta ta thehria kai panta ta ktehneh kai pan peteinon kai pan erpeton kinoymenon epi tehs gehs kata genos aytohn exehlthosan ek tehs kibohtoy 8.20  kai ohkodomehsen nohe thysiastehrion toh theoh kai elaben apo pantohn tohn ktehnohn tohn katharohn kai apo pantohn tohn peteinohn tohn katharohn kai anehnegken olokarpohseis epi to thysiastehrion 8.21  kai ohsphrantheh kyrios o theos osmehn eyohdias kai eipen kyrios o theos dianoehtheis oy prosthehsoh eti toy katarasasthai tehn gehn dia ta erga tohn anthrohpohn oti egkeitai eh dianoia toy anthrohpoy epimelohs epi ta ponehra ek neotehtos oy prosthehsoh oyn eti pataxai pasan sarka zohsan kathohs epoiehsa 8.22  pasas tas ehmeras tehs gehs sperma kai therismos psychos kai kayma theros kai ear ehmeran kai nykta oy katapaysoysin

8.1  וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתֹּו בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃ 8.2  וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהֹום וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן־הַשָּׁמָיִם׃ 8.3  וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלֹוךְ וָשֹׁוב וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יֹום׃ 8.4  וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט׃ 8.5  וְהַמַּיִם הָיוּ הָלֹוךְ וְחָסֹור עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים׃ 8.6  וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יֹום וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת־חַלֹּון הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה׃ 8.7  וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצֹוא וָשֹׁוב עַד־יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ׃ 8.8  וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיֹּונָה מֵאִתֹּו לִרְאֹות הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ 8.9  וְלֹא־מָצְאָה הַיֹּונָה מָנֹוחַ לְכַף־רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה כִּי־מַיִם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדֹו וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה׃ 8.10  וַיָּחֶל עֹוד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת־הַיֹּונָה מִן־הַתֵּבָה׃ 8.11  וַתָּבֹא אֵלָיו הַיֹּונָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי־קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ׃ 8.12  וַיִּיָּחֶל עֹוד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיֹּונָה וְלֹא־יָסְפָה שׁוּב־אֵלָיו עֹוד׃ 8.13  וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ־מֵאֹות שָׁנָה בָּרִאשֹׁון בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת־מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ 8.14  וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יֹום לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ׃ ס 8.15  וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ לֵאמֹר׃ 8.16  צֵא מִן־הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי־בָנֶיךָ אִתָּךְ׃ 8.17  כָּל־הַחַיָּה אֲשֶׁר־אִתְּךָ מִכָּל־בָּשָׂר בָּעֹוף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ [הֹוצֵא כ] (הַיְצֵא ק) אִתָּךְ וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל־הָאָרֶץ׃ 8.18  וַיֵּצֵא־נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתֹּו וּנְשֵׁי־בָנָיו אִתֹּו׃ 8.19  כָּל־הַחַיָּה כָּל־הָרֶמֶשׂ וְכָל־הָעֹוף כֹּל רֹומֵשׂ עַל־הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן־הַתֵּבָה׃ 8.20  וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכֹּל ׀ הַבְּהֵמָה הַטְּהֹורָה וּמִכֹּל הָעֹוף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ׃ 8.21  וַיָּרַח יְהוָה אֶת־רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־לִבֹּו לֹא־אֹסִף לְקַלֵּל עֹוד אֶת־הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא־אֹסִף עֹוד לְהַכֹּות אֶת־כָּל־חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי׃ 8.22  עֹד כָּל־יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיֹום וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ׃

8.1  wajizkor AaeloHijm Aaet-noha wAet kaal-HahajaaH wAaet-kaal-HabHemaaH Aaxxaer Aitow batebaaH wajaOaber AaeloHijm rwha Oal-HaaAaaraec wajaaxxokw Hamaajim׃ 8.2  wajisaakrw maOjnot tHowm waAarubot Haxxaamaajim wajikaaleA Hagaexxaem min-Haxxaamaajim׃ 8.3  wajaaxxubw Hamajim meOal HaaAaaraec Haalowk waaxxowb wajahsrw Hamajim miqceH hamixxijm wmAat jowm׃ 8.4  wataanah HatebaaH bahodaexx HaxxbijOij bxxibOaaH-Oaaxaar jowm lahodaexx Oal Haarej AaraaraaT׃ 8.5  wHamajim Haajw Haalowk whaasowr Oad Hahodaexx HaaOaxijrij baaOaxijrij bAaehaad lahodaexx nirAw raaAxxej HaeHaarijm׃ 8.6  wajHij miqec AarbaaOijm jowm wajiptah noha Aaet-halown HatebaaH Aaxxaer OaaxaaH׃ 8.7  wajxxalah Aaet-HaaOoreb wajeceA jaacowA waaxxowb Oad-jboxxaet Hamajim meOal HaaAaaraec׃ 8.8  wajxxalah Aaet-HajownaaH meAitow lirAowt Haqalw Hamajim meOal pnej HaaAadaamaaH׃ 8.9  wloA-maacAaaH HajownaaH maanowha lkap-raglaaH wataaxxaab Aelaajw Aael-HatebaaH kij-majim Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wajixxlah jaadow wajiqaahaeHaa wajaabeA AotaaH Aelaajw Aael-HatebaaH׃ 8.10  wajaahael Oowd xxibOat jaamijm Aaherijm wajosaep xxalah Aaet-HajownaaH min-HatebaaH׃ 8.11  wataaboA Aelaajw HajownaaH lOet Oaeraeb wHineH OaleH-zajit Taaraap bpijHaa wajedaO noha kij-qalw Hamajim meOal HaaAaaraec׃ 8.12  wajijaahael Oowd xxibOat jaamijm Aaherijm wajxxalah Aaet-HajownaaH wloA-jaaspaaH xxwb-Aelaajw Oowd׃ 8.13  wajHij bAahat wxxexx-meAowt xxaanaaH baariAxxown bAaehaad lahodaexx haarbw Hamajim meOal HaaAaaraec wajaasar noha Aaet-mikseH HatebaaH wajarA wHineH haarbw pnej HaaAadaamaaH׃ 8.14  wbahodaexx Haxxenij bxxibOaaH wOaexrijm jowm lahodaexx jaabxxaaH HaaAaaraec׃ s 8.15  wajdaber AaeloHijm Aael-noha leAmor׃ 8.16  ceA min-HatebaaH AataaH wAixxtkaa wbaanaejkaa wnxxej-baanaejkaa Aitaak׃ 8.17  kaal-HahajaaH Aaxxaer-Aitkaa mikaal-baaxaar baaOowp wbabHemaaH wbkaal-Haaraemaex Haaromex Oal-HaaAaaraec [HowceA k] (HajceA q) Aitaak wxxaarcw baaAaaraec wpaarw wraabw Oal-HaaAaaraec׃ 8.18  wajeceA-noha wbaanaajw wAixxtow wnxxej-baanaajw Aitow׃ 8.19  kaal-HahajaaH kaal-Haaraemaex wkaal-HaaOowp kol rowmex Oal-HaaAaaraec lmixxphotejHaem jaacAw min-HatebaaH׃ 8.20  wajibaen noha mizbeha lajHwaaH wajiqah mikol HabHemaaH HaTHowraaH wmikol HaaOowp HaTaaHor wajaOal Oolot bamizbeha׃ 8.21  wajaarah jHwaaH Aaet-rejha Hanijhoha wajoAmaer jHwaaH Aael-libow loA-Aosip lqalel Oowd Aaet-HaaAadaamaaH baOabwr HaaAaadaam kij jecaer leb HaaAaadaam raO minOuraajw wloA-Aosip Oowd lHakowt Aaet-kaal-haj kaAaxxaer Oaaxijtij׃ 8.22  Ood kaal-jmej HaaAaaraec zaeraO wqaacijr wqor waahom wqajic waahoraep wjowm waalajlaaH loA jixxbotw׃

8.1  ויזכר אלהים את־נח ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על־הארץ וישכו המים׃ 8.2  ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן־השמים׃ 8.3  וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃ 8.4  ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה־עשר יום לחדש על הרי אררט׃ 8.5  והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃ 8.6  ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את־חלון התבה אשר עשה׃ 8.7  וישלח את־הערב ויצא יצוא ושוב עד־יבשת המים מעל הארץ׃ 8.8  וישלח את־היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃ 8.9  ולא־מצאה היונה מנוח לכף־רגלה ותשב אליו אל־התבה כי־מים על־פני כל־הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל־התבה׃ 8.10  ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את־היונה מן־התבה׃ 8.11  ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה־זית טרף בפיה וידע נח כי־קלו המים מעל הארץ׃ 8.12  וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את־היונה ולא־יספה שוב־אליו עוד׃ 8.13  ויהי באחת ושש־מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את־מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃ 8.14  ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ ס 8.15  וידבר אלהים אל־נח לאמר׃ 8.16  צא מן־התבה אתה ואשתך ובניך ונשי־בניך אתך׃ 8.17  כל־החיה אשר־אתך מכל־בשר בעוף ובבהמה ובכל־הרמש הרמש על־הארץ [הוצא כ] (היצא ק) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על־הארץ׃ 8.18  ויצא־נח ובניו ואשתו ונשי־בניו אתו׃ 8.19  כל־החיה כל־הרמש וכל־העוף כל רומש על־הארץ למשפחתיהם יצאו מן־התבה׃ 8.20  ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל ׀ הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ 8.21  וירח יהוה את־ריח הניחח ויאמר יהוה אל־לבו לא־אסף לקלל עוד את־האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא־אסף עוד להכות את־כל־חי כאשר עשיתי׃ 8.22  עד כל־ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃

8.1  wjzkr AlHjm At-nh wAt kl-HhjH wAt-kl-HbHmH Axr Atw btbH wjObr AlHjm rwh Ol-HArc wjxkw Hmjm׃ 8.2  wjskrw mOjnt tHwm wArbt Hxmjm wjklA Hgxm mn-Hxmjm׃ 8.3  wjxbw Hmjm mOl HArc Hlwk wxwb wjhsrw Hmjm mqcH hmxjm wmAt jwm׃ 8.4  wtnh HtbH bhdx HxbjOj bxbOH-Oxr jwm lhdx Ol Hrj ArrT׃ 8.5  wHmjm Hjw Hlwk whswr Od Hhdx HOxjrj bOxjrj bAhd lhdx nrAw rAxj HHrjm׃ 8.6  wjHj mqc ArbOjm jwm wjpth nh At-hlwn HtbH Axr OxH׃ 8.7  wjxlh At-HOrb wjcA jcwA wxwb Od-jbxt Hmjm mOl HArc׃ 8.8  wjxlh At-HjwnH mAtw lrAwt Hqlw Hmjm mOl pnj HAdmH׃ 8.9  wlA-mcAH HjwnH mnwh lkp-rglH wtxb Aljw Al-HtbH kj-mjm Ol-pnj kl-HArc wjxlh jdw wjqhH wjbA AtH Aljw Al-HtbH׃ 8.10  wjhl Owd xbOt jmjm Ahrjm wjsp xlh At-HjwnH mn-HtbH׃ 8.11  wtbA Aljw HjwnH lOt Orb wHnH OlH-zjt Trp bpjH wjdO nh kj-qlw Hmjm mOl HArc׃ 8.12  wjjhl Owd xbOt jmjm Ahrjm wjxlh At-HjwnH wlA-jspH xwb-Aljw Owd׃ 8.13  wjHj bAht wxx-mAwt xnH brAxwn bAhd lhdx hrbw Hmjm mOl HArc wjsr nh At-mksH HtbH wjrA wHnH hrbw pnj HAdmH׃ 8.14  wbhdx Hxnj bxbOH wOxrjm jwm lhdx jbxH HArc׃ s 8.15  wjdbr AlHjm Al-nh lAmr׃ 8.16  cA mn-HtbH AtH wAxtk wbnjk wnxj-bnjk Atk׃ 8.17  kl-HhjH Axr-Atk mkl-bxr bOwp wbbHmH wbkl-Hrmx Hrmx Ol-HArc [HwcA k] (HjcA q) Atk wxrcw bArc wprw wrbw Ol-HArc׃ 8.18  wjcA-nh wbnjw wAxtw wnxj-bnjw Atw׃ 8.19  kl-HhjH kl-Hrmx wkl-HOwp kl rwmx Ol-HArc lmxphtjHm jcAw mn-HtbH׃ 8.20  wjbn nh mzbh ljHwH wjqh mkl HbHmH HTHwrH wmkl HOwp HTHr wjOl Olt bmzbh׃ 8.21  wjrh jHwH At-rjh Hnjhh wjAmr jHwH Al-lbw lA-Asp lqll Owd At-HAdmH bObwr HAdm kj jcr lb HAdm rO mnOrjw wlA-Asp Owd lHkwt At-kl-hj kAxr Oxjtj׃ 8.22  Od kl-jmj HArc zrO wqcjr wqr whm wqjc whrp wjwm wljlH lA jxbtw׃

8.1  Recordatus autem Deus Noe cunctorumque animantium et omnium iumentorum, quae erant cum eo in arca, adduxit spiritum super terram, et imminutae sunt aquae. 8.2  Et clausi sunt fontes abyssi et cataractae caeli, et prohibitae sunt pluviae de caelo. 8.3  Reversaeque sunt aquae de terra euntes et redeuntes et coeperunt minui post centum quinquaginta dies. 8.4  Requievitque arca mense septimo, decima septima die mensis super montes Ararat. 8.5  At vero aquae ibant et decrescebant usque ad decimum mensem; decimo enim mense, prima die mensis, apparuerunt cacumina montium. 8.6  Cumque transissent quadraginta dies, aperiens Noe fenestram arcae, quam fecerat, dimisit corvum; 8.7  qui egrediebatur exiens et rediens, donec siccarentur aquae super terram. 8.8  Emisit quoque columbam a se, ut videret si iam cessassent aquae super faciem terrae. 8.9  Quae, cum non invenisset, ubi requiesceret pes eius, reversa est ad eum in arcam; aquae enim erant super universam terram. Extenditque manum et apprehensam intulit in arcam. 8.10  Exspectatis autem ultra septem diebus aliis, rursum dimisit columbam ex arca. 8.11  At illa venit ad eum ad vesperam portans ramum olivae virentibus foliis in ore suo. Intellexit ergo Noe quod cessassent aquae super terram. 8.12  Exspectavitque nihilominus septem alios dies; et emisit columbam, quae non est reversa ultra ad eum. 8.13  Igitur sescentesimo primo anno, primo mense, prima die mensis, siccatae sunt aquae super terram; et aperiens Noe tectum arcae, et ecce aspexit viditque quod exsiccata erat superficies terrae. 8.14  Mense secundo, septima et vicesima die mensis, arefacta est terra. 8.15  Locutus est autem Deus ad Noe dicens: 8.16  “Egredere de arca tu et uxor tua, filii tui et uxores filiorum tuorum tecum. 8.17  Cuncta animantia, quae sunt apud te ex omni carne, tam in volatilibus quam in pecoribus et in universis reptilibus, quae reptant super terram, educ tecum, ut pullulent super terram et crescant et multiplicentur super eam”. 8.18  Egressus est ergo Noe et filii eius, uxor illius et uxores filiorum eius cum eo. 8.19  Sed et omnia animantia, iumenta, volatilia et reptilia, quae reptant super terram, secundum genus suum egressa sunt de arca. 8.20  Aedificavit autem Noe altare Domino; et tollens de cunctis pecoribus mundis et volucribus mundis obtulit holocausta super altare. 8.21  Odoratusque est Dominus odorem suavitatis et locutus est Dominus ad cor suum: “Nequaquam ultra maledicam terrae propter homines, quia cogitatio humani cordis in malum prona est ab adulescentia sua. Non igitur ultra percutiam omnem animam viventem, sicut feci. 8.22  Cunctis diebus terrae, sementis et messis, frigus et aestus, aestas et hiems, dies et nox non requiescent”.

9.1  Und Gott segnete Noah und seine Söhne und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehret euch und erfüllet die Erde! 9.2  Furcht und Schrecken vor euch soll kommen über alle Tiere der Erde und über alle Vögel des Himmels, über alles, was auf Erden kriecht, und über alle Fische im Meer; in eure Hände seien sie gegeben! 9.3  Alles, was sich regt und lebt, soll euch zur Nahrung dienen; wie das grüne Kraut habe ich es euch alles gegeben. 9.4  Nur esset das Fleisch nicht, während seine Seele, sein Blut, noch in ihm ist! 9.5  Für euer Blut aber, für eure Seelen, will ich Rechenschaft fordern, von der Hand aller Tiere will ich sie fordern und von des Menschen Hand, von seines Bruders Hand will ich des Menschen Seele fordern. 9.6  Wer Menschenblut vergießt, des Blut soll auch durch Menschen vergossen werden; denn Gott hat den Menschen nach seinem Bild gemacht. 9.7  Ihr aber seid fruchtbar und mehret euch und reget euch auf Erden, daß euer viele werden darauf! 9.8  Und Gott sprach zu Noah und zu seinen Söhnen mit ihm: 9.9  Siehe, ich richte meinen Bund auf mit euch und mit euren Nachkommen, 9.10  auch mit allen lebendigen Wesen bei euch, mit Vögeln, Vieh und allen Tieren der Erde bei euch, mit allen, die aus der Arche gegangen sind, was für Tiere es seien auf Erden; 9.11  und zwar will ich meinen Bund mit euch dafür aufrichten, daß forthin nie mehr alles Fleisch von dem Wasser der Sündflut ausgerottet werden, und daß auch keine Sündflut mehr kommen soll, um die Erde zu verderben. 9.12  Und Gott sprach: Dies ist das Zeichen des Bundes, welchen ich stifte zwischen mir und euch und allen lebendigen Wesen, die bei euch sind, auf ewige Zeiten: 9.13  Meinen Bogen setze ich in die Wolken, der soll ein Zeichen des Bundes sein zwischen mir und der Erde. 9.14  Wenn es nun geschieht, daß ich Wolken über der Erde sammle, und der Bogen in den Wolken erscheint, 9.15  dann will ich an meinen Bund gedenken, welcher zwischen mir und euch und allen lebendigen Wesen von allem Fleisch besteht, daß forthin die Wasser nicht mehr zur Sündflut werden sollen, die alles Fleisch verderbe. 9.16  Darum soll der Bogen in den Wolken sein, daß ich ihn ansehe und gedenke an den ewigen Bund zwischen Gott und allen lebendigen Wesen von allem Fleisch, das auf Erden ist. 9.17  Und Gott sprach zu Noah: Das ist das Zeichen des Bundes, welchen ich aufgerichtet habe zwischen mir und allem Fleisch, das auf Erden ist! 9.18  Die drei Söhne Noahs aber, welche die Arche verließen, waren Sem, Ham und Japhet. Ham ist der Vater Kanaans. 9.19  Von diesen drei Söhnen Noahs ward die ganze Erde bevölkert. 9.20  Noah aber begann und legte als Landmann einen Weinberg an. 9.21  Da er aber von dem Weine trank, ward er betrunken und entblößte sich in seiner Hütte. 9.22  Da nun Ham, Kanaans Vater, die Blöße seines Vaters sah, verriet er es seinen beiden Brüdern draußen. 9.23  Da nahmen Sem und Japhet das Kleid und legten es auf ihre Schultern und gingen rücklings und deckten ihres Vaters Blöße zu und wandten ihre Angesichter ab, daß sie ihres Vaters Blöße nicht sahen. 9.24  Als nun Noah von dem Wein erwachte und erfuhr, was ihm sein jüngster Sohn getan, 9.25  da sprach er: Verflucht sei Kanaan! Er sei ein Knecht der Knechte seiner Brüder! 9.26  Und weiter sprach er: Gepriesen sei der HERR, der Gott Sems, und Kanaan sei sein Knecht! 9.27  Gott breite Japhet aus und lasse ihn wohnen in Sems Hütten, und Kanaan sei sein Knecht! 9.28  Noah aber lebte nach der Sündflut noch 350 Jahre lang, 9.29  also daß Noahs ganzes Alter 950 Jahre betrug, als er starb.

9.1  καὶ ηὐλόγησεν ὁ θεὸς τὸν νωε καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτοῖς αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὴν γῆν καὶ κατακυριεύσατε αὐτῆς 9.2  καὶ ὁ τρόμος ὑμῶν καὶ ὁ φόβος ἔσται ἐπὶ πᾶσιν τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ ἐπὶ πάντα τὰ ὄρνεα τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐπὶ πάντα τὰ κινούμενα ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐπὶ πάντας τοὺς ἰχθύας τῆς θαλάσσης ὑπὸ χεῖρας ὑμῖν δέδωκα 9.3  καὶ πᾶν ἑρπετόν ὅ ἐστιν ζῶν ὑμῖν ἔσται εἰς βρῶσιν ὡς λάχανα χόρτου δέδωκα ὑμῖν τὰ πάντα 9.4  πλὴν κρέας ἐν αἵματι ψυχῆς οὐ φάγεσθε 9.5  καὶ γὰρ τὸ ὑμέτερον αἷμα τῶν ψυχῶν ὑμῶν ἐκζητήσω ἐκ χειρὸς πάντων τῶν θηρίων ἐκζητήσω αὐτὸ καὶ ἐκ χειρὸς ἀνθρώπου ἀδελφοῦ ἐκζητήσω τὴν ψυχὴν τοῦ ἀνθρώπου 9.6  ὁ ἐκχέων αἷμα ἀνθρώπου ἀντὶ τοῦ αἵματος αὐτοῦ ἐκχυθήσεται ὅτι ἐν εἰκόνι θεοῦ ἐποίησα τὸν ἄνθρωπον 9.7  ὑμεῖς δὲ αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὴν γῆν καὶ πληθύνεσθε ἐπ' αὐτῆς 9.8  καὶ εἶπεν ὁ θεὸς τῷ νωε καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ λέγων 9.9  ἐγὼ ἰδοὺ ἀνίστημι τὴν διαθήκην μου ὑμῖν καὶ τῷ σπέρματι ὑμῶν μεθ' ὑμᾶς 9.10  καὶ πάσῃ ψυχῇ τῇ ζώσῃ μεθ' ὑμῶν ἀπὸ ὀρνέων καὶ ἀπὸ κτηνῶν καὶ πᾶσι τοῖς θηρίοις τῆς γῆς ὅσα μεθ' ὑμῶν ἀπὸ πάντων τῶν ἐξελθόντων ἐκ τῆς κιβωτοῦ 9.11  καὶ στήσω τὴν διαθήκην μου πρὸς ὑμᾶς καὶ οὐκ ἀποθανεῖται πᾶσα σὰρξ ἔτι ἀπὸ τοῦ ὕδατος τοῦ κατακλυσμοῦ καὶ οὐκ ἔσται ἔτι κατακλυσμὸς ὕδατος τοῦ καταφθεῖραι πᾶσαν τὴν γῆν 9.12  καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς πρὸς νωε τοῦτο τὸ σημεῖον τῆς διαθήκης ὃ ἐγὼ δίδωμι ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ὑμῶν καὶ ἀνὰ μέσον πάσης ψυχῆς ζώσης ἥ ἐστιν μεθ' ὑμῶν εἰς γενεὰς αἰωνίους 9.13  τὸ τόξον μου τίθημι ἐν τῇ νεφέλῃ καὶ ἔσται εἰς σημεῖον διαθήκης ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ τῆς γῆς 9.14  καὶ ἔσται ἐν τῷ συννεφεῖν με νεφέλας ἐπὶ τὴν γῆν ὀφθήσεται τὸ τόξον μου ἐν τῇ νεφέλῃ 9.15  καὶ μνησθήσομαι τῆς διαθήκης μου ἥ ἐστιν ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ὑμῶν καὶ ἀνὰ μέσον πάσης ψυχῆς ζώσης ἐν πάσῃ σαρκί καὶ οὐκ ἔσται ἔτι τὸ ὕδωρ εἰς κατακλυσμὸν ὥστε ἐξαλεῖψαι πᾶσαν σάρκα 9.16  καὶ ἔσται τὸ τόξον μου ἐν τῇ νεφέλῃ καὶ ὄψομαι τοῦ μνησθῆναι διαθήκην αἰώνιον ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον πάσης ψυχῆς ζώσης ἐν πάσῃ σαρκί ἥ ἐστιν ἐπὶ τῆς γῆς 9.17  καὶ εἶπεν ὁ θεὸς τῷ νωε τοῦτο τὸ σημεῖον τῆς διαθήκης ἧς διεθέμην ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον πάσης σαρκός ἥ ἐστιν ἐπὶ τῆς γῆς 9.18  ἦσαν δὲ οἱ υἱοὶ νωε οἱ ἐξελθόντες ἐκ τῆς κιβωτοῦ σημ χαμ ιαφεθ χαμ ἦν πατὴρ χανααν 9.19  τρεῖς οὗτοί εἰσιν οἱ υἱοὶ νωε ἀπὸ τούτων διεσπάρησαν ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν 9.20  καὶ ἤρξατο νωε ἄνθρωπος γεωργὸς γῆς καὶ ἐφύτευσεν ἀμπελῶνα 9.21  καὶ ἔπιεν ἐκ τοῦ οἴνου καὶ ἐμεθύσθη καὶ ἐγυμνώθη ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ 9.22  καὶ εἶδεν χαμ ὁ πατὴρ χανααν τὴν γύμνωσιν τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ ἐξελθὼν ἀνήγγειλεν τοῖς δυσὶν ἀδελφοῖς αὐτοῦ ἔξω 9.23  καὶ λαβόντες σημ καὶ ιαφεθ τὸ ἱμάτιον ἐπέθεντο ἐπὶ τὰ δύο νῶτα αὐτῶν καὶ ἐπορεύθησαν ὀπισθοφανῶς καὶ συνεκάλυψαν τὴν γύμνωσιν τοῦ πατρὸς αὐτῶν καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῶν ὀπισθοφανές καὶ τὴν γύμνωσιν τοῦ πατρὸς αὐτῶν οὐκ εἶδον 9.24  ἐξένηψεν δὲ νωε ἀπὸ τοῦ οἴνου καὶ ἔγνω ὅσα ἐποίησεν αὐτῷ ὁ υἱὸς αὐτοῦ ὁ νεώτερος 9.25  καὶ εἶπεν ἐπικατάρατος χανααν παῖς οἰκέτης ἔσται τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ 9.26  καὶ εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ σημ καὶ ἔσται χανααν παῖς αὐτοῦ 9.27  πλατύναι ὁ θεὸς τῷ ιαφεθ καὶ κατοικησάτω ἐν τοῖς οἴκοις τοῦ σημ καὶ γενηθήτω χανααν παῖς αὐτῶν 9.28  ἔζησεν δὲ νωε μετὰ τὸν κατακλυσμὸν τριακόσια πεντήκοντα ἔτη 9.29  καὶ ἐγένοντο πᾶσαι αἱ ἡμέραι νωε ἐννακόσια πεντήκοντα ἔτη καὶ ἀπέθανεν

9.1  kai ehylogehsen o theos ton nohe kai toys yioys aytoy kai eipen aytois ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate tehn gehn kai katakyrieysate aytehs 9.2  kai o tromos ymohn kai o phobos estai epi pasin tois thehriois tehs gehs kai epi panta ta ornea toy oyranoy kai epi panta ta kinoymena epi tehs gehs kai epi pantas toys ichthyas tehs thalassehs ypo cheiras ymin dedohka 9.3  kai pan erpeton o estin zohn ymin estai eis brohsin ohs lachana chortoy dedohka ymin ta panta 9.4  plehn kreas en aimati psychehs oy phagesthe 9.5  kai gar to ymeteron aima tohn psychohn ymohn ekzehtehsoh ek cheiros pantohn tohn thehriohn ekzehtehsoh ayto kai ek cheiros anthrohpoy adelphoy ekzehtehsoh tehn psychehn toy anthrohpoy 9.6  o ekcheohn aima anthrohpoy anti toy aimatos aytoy ekchythehsetai oti en eikoni theoy epoiehsa ton anthrohpon 9.7  ymeis de ayxanesthe kai plehthynesthe kai plehrohsate tehn gehn kai plehthynesthe ep' aytehs 9.8  kai eipen o theos toh nohe kai tois yiois aytoy met' aytoy legohn 9.9  egoh idoy anistehmi tehn diathehkehn moy ymin kai toh spermati ymohn meth' ymas 9.10  kai paseh psycheh teh zohseh meth' ymohn apo orneohn kai apo ktehnohn kai pasi tois thehriois tehs gehs osa meth' ymohn apo pantohn tohn exelthontohn ek tehs kibohtoy 9.11  kai stehsoh tehn diathehkehn moy pros ymas kai oyk apothaneitai pasa sarx eti apo toy ydatos toy kataklysmoy kai oyk estai eti kataklysmos ydatos toy kataphtheirai pasan tehn gehn 9.12  kai eipen kyrios o theos pros nohe toyto to sehmeion tehs diathehkehs o egoh didohmi ana meson emoy kai ymohn kai ana meson pasehs psychehs zohsehs eh estin meth' ymohn eis geneas aiohnioys 9.13  to toxon moy tithehmi en teh nepheleh kai estai eis sehmeion diathehkehs ana meson emoy kai tehs gehs 9.14  kai estai en toh synnephein me nephelas epi tehn gehn ophthehsetai to toxon moy en teh nepheleh 9.15  kai mnehsthehsomai tehs diathehkehs moy eh estin ana meson emoy kai ymohn kai ana meson pasehs psychehs zohsehs en paseh sarki kai oyk estai eti to ydohr eis kataklysmon ohste exaleipsai pasan sarka 9.16  kai estai to toxon moy en teh nepheleh kai opsomai toy mnehsthehnai diathehkehn aiohnion ana meson emoy kai ana meson pasehs psychehs zohsehs en paseh sarki eh estin epi tehs gehs 9.17  kai eipen o theos toh nohe toyto to sehmeion tehs diathehkehs ehs diethemehn ana meson emoy kai ana meson pasehs sarkos eh estin epi tehs gehs 9.18  ehsan de oi yioi nohe oi exelthontes ek tehs kibohtoy sehm cham iapheth cham ehn patehr chanaan 9.19  treis oytoi eisin oi yioi nohe apo toytohn diesparehsan epi pasan tehn gehn 9.20  kai ehrxato nohe anthrohpos geohrgos gehs kai ephyteysen ampelohna 9.21  kai epien ek toy oinoy kai emethystheh kai egymnohtheh en toh oikoh aytoy 9.22  kai eiden cham o patehr chanaan tehn gymnohsin toy patros aytoy kai exelthohn anehggeilen tois dysin adelphois aytoy exoh 9.23  kai labontes sehm kai iapheth to imation epethento epi ta dyo nohta aytohn kai eporeythehsan opisthophanohs kai synekalypsan tehn gymnohsin toy patros aytohn kai to prosohpon aytohn opisthophanes kai tehn gymnohsin toy patros aytohn oyk eidon 9.24  exenehpsen de nohe apo toy oinoy kai egnoh osa epoiehsen aytoh o yios aytoy o neohteros 9.25  kai eipen epikataratos chanaan pais oiketehs estai tois adelphois aytoy 9.26  kai eipen eylogehtos kyrios o theos toy sehm kai estai chanaan pais aytoy 9.27  platynai o theos toh iapheth kai katoikehsatoh en tois oikois toy sehm kai genehthehtoh chanaan pais aytohn 9.28  ezehsen de nohe meta ton kataklysmon triakosia pentehkonta eteh 9.29  kai egenonto pasai ai ehmerai nohe ennakosia pentehkonta eteh kai apethanen

9.1  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֶת־בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ׃ 9.2  וּמֹורַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל־חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל־עֹוף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל־דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ׃ 9.3  כָּל־רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא־חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל׃ 9.4  אַךְ־בָּשָׂר בְּנַפְשֹׁו דָמֹו לֹא תֹאכֵלוּ׃ 9.5  וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הָאָדָם׃ 9.6  שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמֹו יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃ 9.7  וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ־בָהּ׃ ס 9.8  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ וְאֶל־בָּנָיו אִתֹּו לֵאמֹר׃ 9.9  וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת־זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם׃ 9.10  וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעֹוף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ׃ 9.11  וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא־יִכָּרֵת כָּל־בָּשָׂר עֹוד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא־יִהְיֶה עֹוד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ׃ 9.12  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אֹות־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עֹולָם׃ 9.13  אֶת־קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאֹות בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ׃ 9.14  וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל־הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן׃ 9.15  וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר וְלֹא־יִהְיֶה עֹוד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר׃ 9.16  וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עֹולָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ 9.17  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ זֹאת אֹות־הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ פ 9.18  וַיִּהְיוּ בְנֵי־נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן־הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן׃ 9.19  שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי־נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל־הָאָרֶץ׃ 9.20  וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם׃ 9.21  וַיֵּשְׁתְּ מִן־הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתֹוךְ אָהֳלֹה ׃ 9.22  וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי־אֶחָיו בַּחוּץ׃ 9.23  וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת־הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ׃ 9.24  וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינֹו וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה־לֹו בְּנֹו הַקָּטָן׃ 9.25  וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו׃ 9.26  וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמֹו׃ 9.27  יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמֹו׃ 9.28  וַיְחִי־נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל שְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה׃ 9.29  וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־נֹחַ תְּשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹת׃ פ

9.1  wajbaaraek AaeloHijm Aaet-noha wAaet-baanaajw wajoAmaer laaHaem prw wrbw wmilAw Aaet-HaaAaaraec׃ 9.2  wmowraAakaem whitkaem jiHjaeH Oal kaal-hajat HaaAaaraec wOal kaal-Oowp Haxxaamaajim bkol Aaxxaer tirmox HaaAadaamaaH wbkaal-dgej Hajaam bjaedkaem nitaanw׃ 9.3  kaal-raemaex Aaxxaer HwA-haj laakaem jiHjaeH lAaaklaaH kjaeraeq Oexaeb naatatij laakaem Aaet-kol׃ 9.4  Aak-baaxaar bnapxxow daamow loA toAkelw׃ 9.5  wAak Aaet-dimkaem lnapxxotejkaem Aaedroxx mijad kaal-hajaaH Aaedrxxaenw wmijad HaaAaadaam mijad Aijxx Aaahijw Aaedroxx Aaet-naepaexx HaaAaadaam׃ 9.6  xxopek dam HaaAaadaam baaAaadaam daamow jixxaapek kij bcaelaem AaeloHijm OaaxaaH Aaet-HaaAaadaam׃ 9.7  wAataem prw wrbw xxircw baaAaaraec wrbw-baaH׃ s 9.8  wajoAmaer AaeloHijm Aael-noha wAael-baanaajw Aitow leAmor׃ 9.9  waAanij Hinnij meqijm Aaet-brijtij Aitkaem wAaet-zarOakaem Aaharejkaem׃ 9.10  wAet kaal-naepaexx HahajaaH Aaxxaer Aitkaem baaOowp babHemaaH wbkaal-hajat HaaAaaraec Aitkaem mikol jocAej HatebaaH lkol hajat HaaAaaraec׃ 9.11  waHaqimotij Aaet-brijtij Aitkaem wloA-jikaaret kaal-baaxaar Oowd mimej Hamabwl wloA-jiHjaeH Oowd mabwl lxxahet HaaAaaraec׃ 9.12  wajoAmaer AaeloHijm zoAt Aowt-Habrijt Aaxxaer-Aanij noten bejnij wbejnejkaem wbejn kaal-naepaexx hajaaH Aaxxaer Aitkaem ldorot Oowlaam׃ 9.13  Aaet-qaxxtij naatatij baeOaanaan wHaajtaaH lAowt brijt bejnij wbejn HaaAaaraec׃ 9.14  wHaajaaH bOannij Oaanaan Oal-HaaAaaraec wnirAataaH Haqaexxaet baeOaanaan׃ 9.15  wzaakartij Aaet-brijtij Aaxxaer bejnij wbejnejkaem wbejn kaal-naepaexx hajaaH bkaal-baaxaar wloA-jiHjaeH Oowd Hamajim lmabwl lxxahet kaal-baaxaar׃ 9.16  wHaajtaaH Haqaexxaet baeOaanaan wrAijtijHaa lizkor brijt Oowlaam bejn AaeloHijm wbejn kaal-naepaexx hajaaH bkaal-baaxaar Aaxxaer Oal-HaaAaaraec׃ 9.17  wajoAmaer AaeloHijm Aael-noha zoAt Aowt-Habrijt Aaxxaer Haqimotij bejnij wbejn kaal-baaxaar Aaxxaer Oal-HaaAaaraec׃ p 9.18  wajiHjw bnej-noha HajocAijm min-HatebaaH xxem whaam waajaapaet whaam HwA Aabij knaaOan׃ 9.19  xxloxxaaH AelaeH bnej-noha wmeAelaeH naapcaaH kaal-HaaAaaraec׃ 9.20  wajaahael noha Aijxx HaaAadaamaaH wajiTaO kaaraem׃ 9.21  wajexxt min-Hajajin wajixxkaar wajitgal btowk AaaHaaloH ׃ 9.22  wajarA haam Aabij knaOan Aet Oaerwat Aaabijw wajaged lixxnej-Aaehaajw bahwc׃ 9.23  wajiqah xxem waajaepaet Aaet-HaximlaaH wajaaxijmw Oal-xxkaem xxnejHaem wajelkw Aahoranijt wajkasw Aet Oaerwat AabijHaem wpnejHaem Aahoranijt wOaerwat AabijHaem loA raaAw׃ 9.24  wajijqaec noha mijejnow wajedaO Aet Aaxxaer-OaaxaaH-low bnow HaqaaTaan׃ 9.25  wajoAmaer Aaarwr knaaOan Oaebaed Oabaadijm jiHjaeH lAaehaajw׃ 9.26  wajoAmaer baarwk jHowaaH AaeloHej xxem wijHij knaOan Oaebaed laamow׃ 9.27  japt AaeloHijm ljaepaet wjixxkon bAaaHaalej-xxem wijHij knaOan Oaebaed laamow׃ 9.28  wajhij-noha Aahar Hamabwl xxloxx meAowt xxaanaaH wahamixxijm xxaanaaH׃ 9.29  wajiHjw kaal-jmej-noha txxaO meAowt xxaanaaH wahamixxijm xxaanaaH wajaamot׃ p

9.1  ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃ 9.2  ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל־דגי הים בידכם נתנו׃ 9.3  כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃ 9.4  אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ 9.5  ואך את־דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃ 9.6  שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃ 9.7  ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו־בה׃ ס 9.8  ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃ 9.9  ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם׃ 9.10  ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ 9.11  והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ 9.12  ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ 9.13  את־קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ 9.14  והיה בענני ענן על־הארץ ונראתה הקשת בענן׃ 9.15  וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר׃ 9.16  והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃ 9.17  ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃ פ 9.18  ויהיו בני־נח היצאים מן־התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ 9.19  שלשה אלה בני־נח ומאלה נפצה כל־הארץ׃ 9.20  ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ 9.21  וישת מן־היין וישכר ויתגל בתוך אהלה ׃ 9.22  וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני־אחיו בחוץ׃ 9.23  ויקח שם ויפת את־השמלה וישימו על־שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ 9.24  וייקץ נח מיינו וידע את אשר־עשה־לו בנו הקטן׃ 9.25  ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ 9.26  ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ 9.27  יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃ 9.28  ויחי־נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ 9.29  ויהיו כל־ימי־נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ פ

9.1  wjbrk AlHjm At-nh wAt-bnjw wjAmr lHm prw wrbw wmlAw At-HArc׃ 9.2  wmwrAkm whtkm jHjH Ol kl-hjt HArc wOl kl-Owp Hxmjm bkl Axr trmx HAdmH wbkl-dgj Hjm bjdkm ntnw׃ 9.3  kl-rmx Axr HwA-hj lkm jHjH lAklH kjrq Oxb nttj lkm At-kl׃ 9.4  Ak-bxr bnpxw dmw lA tAklw׃ 9.5  wAk At-dmkm lnpxtjkm Adrx mjd kl-hjH Adrxnw wmjd HAdm mjd Ajx Ahjw Adrx At-npx HAdm׃ 9.6  xpk dm HAdm bAdm dmw jxpk kj bclm AlHjm OxH At-HAdm׃ 9.7  wAtm prw wrbw xrcw bArc wrbw-bH׃ s 9.8  wjAmr AlHjm Al-nh wAl-bnjw Atw lAmr׃ 9.9  wAnj Hnnj mqjm At-brjtj Atkm wAt-zrOkm Ahrjkm׃ 9.10  wAt kl-npx HhjH Axr Atkm bOwp bbHmH wbkl-hjt HArc Atkm mkl jcAj HtbH lkl hjt HArc׃ 9.11  wHqmtj At-brjtj Atkm wlA-jkrt kl-bxr Owd mmj Hmbwl wlA-jHjH Owd mbwl lxht HArc׃ 9.12  wjAmr AlHjm zAt Awt-Hbrjt Axr-Anj ntn bjnj wbjnjkm wbjn kl-npx hjH Axr Atkm ldrt Owlm׃ 9.13  At-qxtj nttj bOnn wHjtH lAwt brjt bjnj wbjn HArc׃ 9.14  wHjH bOnnj Onn Ol-HArc wnrAtH Hqxt bOnn׃ 9.15  wzkrtj At-brjtj Axr bjnj wbjnjkm wbjn kl-npx hjH bkl-bxr wlA-jHjH Owd Hmjm lmbwl lxht kl-bxr׃ 9.16  wHjtH Hqxt bOnn wrAjtjH lzkr brjt Owlm bjn AlHjm wbjn kl-npx hjH bkl-bxr Axr Ol-HArc׃ 9.17  wjAmr AlHjm Al-nh zAt Awt-Hbrjt Axr Hqmtj bjnj wbjn kl-bxr Axr Ol-HArc׃ p 9.18  wjHjw bnj-nh HjcAjm mn-HtbH xm whm wjpt whm HwA Abj knOn׃ 9.19  xlxH AlH bnj-nh wmAlH npcH kl-HArc׃ 9.20  wjhl nh Ajx HAdmH wjTO krm׃ 9.21  wjxt mn-Hjjn wjxkr wjtgl btwk AHlH ׃ 9.22  wjrA hm Abj knOn At Orwt Abjw wjgd lxnj-Ahjw bhwc׃ 9.23  wjqh xm wjpt At-HxmlH wjxjmw Ol-xkm xnjHm wjlkw Ahrnjt wjksw At Orwt AbjHm wpnjHm Ahrnjt wOrwt AbjHm lA rAw׃ 9.24  wjjqc nh mjjnw wjdO At Axr-OxH-lw bnw HqTn׃ 9.25  wjAmr Arwr knOn Obd Obdjm jHjH lAhjw׃ 9.26  wjAmr brwk jHwH AlHj xm wjHj knOn Obd lmw׃ 9.27  jpt AlHjm ljpt wjxkn bAHlj-xm wjHj knOn Obd lmw׃ 9.28  wjhj-nh Ahr Hmbwl xlx mAwt xnH whmxjm xnH׃ 9.29  wjHjw kl-jmj-nh txO mAwt xnH whmxjm xnH wjmt׃ p

9.1  Benedixitque Deus Noe et filiis eius et dixit ad eos: “Crescite et multiplicamini et implete terram. 9.2  Et terror vester ac tremor sit super cuncta animalia terrae et super omnes volucres caeli cum universis, quae moventur super terram; omnes pisces maris manui vestrae traditi sunt. 9.3  Omne, quod movetur et vivit, erit vobis in cibum; quasi holera virentia tradidi vobis omnia, 9.4  excepto quod carnem cum anima, quae est in sanguine, non comedetis. 9.5  Sanguinem enim animarum vestrarum requiram de manu cunctarum bestiarum; et de manu hominis, de manu viri fratris eius requiram animam hominis. 9.6  Quicumque effuderit humanum sanguinem, per hominem fundetur sanguis illius; ad imaginem quippe Dei factus est homo. 9.7  Vos autem crescite et multiplicamini et pullulate super terram et dominamini ei”. 9.8  Haec quoque dixit Deus ad Noe et ad filios eius cum eo: 9.9  “Ecce ego statuam pactum meum vobiscum et cum semine vestro post vos 9.10  et ad omnem animam viventem, quae est vobiscum tam in volucribus quam in iumentis et in omnibus bestiis terrae, quae sunt vobiscum, cunctis, quae egressa sunt de arca, universis bestiis terrae. 9.11  Statuam pactum meum vobiscum; et nequaquam ultra interficietur omnis caro aquis diluvii, neque erit deinceps diluvium dissipans terram”. 9.12  Dixitque Deus: “Hoc signum foederis, quod do inter me et vos et ad omnem animam viventem, quae est vobiscum, in generationes sempiternas: 9.13  arcum meum ponam in nubibus, et erit signum foederis inter me et inter terram. 9.14  Cumque obduxero nubibus caelum, apparebit arcus meus in nubibus, 9.15  et recordabor foederis mei vobiscum et cum omni anima vivente, quae carnem vegetat; et non erunt ultra aquae diluvii ad delendum universam carnem. 9.16  Eritque arcus in nubibus, et videbo illum et recordabor foederis sempiterni, quod pactum est inter Deum et omnem animam viventem universae carnis, quae est super terram”. 9.17  Dixitque Deus ad Noe: “Hoc erit signum foederis, quod constitui inter me et omnem carnem super terram”. 9.18  Erant ergo filii Noe, qui egressi sunt de arca, Sem, Cham et Iapheth. Porro Cham ipse est pater Chanaan. 9.19  Tres isti filii sunt Noe, et ab his disseminatum est omne hominum genus super universam terram. 9.20  Coepitque Noe agricola plantare vineam; 9.21  bibensque vinum inebriatus est et nudatus in tabernaculo suo. 9.22  Quod cum vidisset Cham pater Chanaan, verenda scilicet patris sui esse nudata, nuntiavit duobus fratribus suis foras. 9.23  At vero Sem et Iapheth pallium imposuerunt umeris suis et incedentes retrorsum operuerunt verecunda patris sui, faciesque eorum aversae erant, et patris virilia non viderunt. 9.24  Evigilans autem Noe ex vino, cum didicisset, quae fecerat ei filius suus minor, 9.25  ait: Maledictus Chanaan! Servus servorum erit fratribus suis”. 9.26  Dixitque: Benedictus Dominus Deus Sem! Sitque Chanaan servus eius. 9.27  Dilatet Deus Iapheth, et habitet in tabernaculis Sem, sitque Chanaan servus eius”. 9.28  Vixit autem Noe post diluvium trecentis quinquaginta annis. 9.29  Et impleti sunt omnes dies eius nongentorum quinquaginta annorum, et mortuus est.

10.1  Dies ist das Geschlechtsregister der Söhne Noahs: Sem, Ham und Japhet; und nach der Sündflut wurden ihnen Kinder geboren. 10.2  Die Söhne Japhets waren: Gomer, Magog, Madai, Javan, Tubal, Mesech und Tiras. 10.3  Die Söhne Gomers aber: Aschkenas, Riphat und Togarma. 10.4  Und die Söhne Javans: Elischa, Tarsis, Kittim und Rodanim. 10.5  Sie haben sich auf die Inseln der Heiden verteilt, in ihre Länder, ein jedes nach seiner Sprache; in ihre Völkerschaften, ein jedes nach seiner Abstammung. 10.6  Und dies sind die Söhne Hams: Kusch, Mizraim, Put und Kanaan. 10.7  Und die Söhne Kuschs: Seba, Chavila, Sabta, Raema, Sabteka und Dedan. 10.8  Auch zeugte Kusch den Nimrod; der fing an ein Gewaltiger zu sein auf Erden. 10.9  Er war ein gewaltiger Jäger vor dem HERRN; daher sagt man: Ein gewaltiger Jäger vor dem HERRN wie Nimrod. 10.10  Und der Anfang seines Königreiches war Babel, Erek, Akkad und Kalne im Lande Sinear. 10.11  Von diesem Land zog er nach Assur aus und baute Ninive, Rechobot-Ir und Kelach, 10.12  dazu Resen, zwischen Ninive und Kelach; das ist die große Stadt. 10.13  Mizraim aber zeugte die Luditer, Anamiter, Lehabiter und Naphtuchiter; 10.14  auch die Patrusiter und die Kasluchiter, von welchen die Philister und die Kaphtoriter ausgegangen sind. 10.15  Kanaan aber zeugte Zidon, seinen Erstgebornen und Het; 10.16  auch die Jebusiter, Amoriter und Girgasiter; 10.17  die Heviter, Arkiter und Siniter; 10.18  die Arvaditer, Zemariter und die Chamatiter; und darnach breiteten sich die Geschlechter der Kanaaniter aus. 10.19  Und der Kanaaniter Gebiet erstreckte sich von Zidon an bis dahin, wo man von Gerar nach Gaza kommt; desgleichen bis dahin, wo man von Sodom und Gomorra, Adama und Zeboim nach Lascha kommt. 10.20  Das sind die Söhne Hams nach ihren Geschlechtern und Sprachen, in ihren Ländern und Völkerschaften. 10.21  Auch Sem wurden Kinder geboren, ihm, dem Vater aller Söhne Ebers, Japhets älterem Bruder. 10.22  Sems Söhne waren Elam, Assur, Arpakschad, Lud und Aram. 10.23  Und Arams Söhne: Uz, Chul, Geter und Masch. 10.24  Arpakschad aber zeugte den Schelach, und Schelach zeugte den Eber. 10.25  Und dem Eber wurden zwei Söhne geboren; der eine hieß Peleg, weil in seinen Tagen das Land verteilt ward; sein Bruder aber hieß Joktan. 10.26  Und Joktan zeugte Almodad, Schaleph, Chazarmavet, Jarach, 10.27  Hadoram, Usal, Dikla, 10.28  Obal, Abimael, Scheba, 10.29  Ophir, Chavila und Jobad; diese alle sind Söhne Joktans. 10.30  Und ihre Wohnsitze erstreckten sich von Mesa an, bis man gen Sephar kommt, zum östlichen Gebirge. 10.31  Das sind die Söhne Sems nach ihren Geschlechtern und Sprachen, in ihren Ländern und Völkerschaften. 10.32  Das sind die Geschlechter der Söhne Noahs nach ihrer Abstammung in ihren Völkern; und von ihnen haben sich nach der Sündflut die Völker auf der Erde verteilt.

10.1  αὗται δὲ αἱ γενέσεις τῶν υἱῶν νωε σημ χαμ ιαφεθ καὶ ἐγενήθησαν αὐτοῖς υἱοὶ μετὰ τὸν κατακλυσμόν 10.2  υἱοὶ ιαφεθ γαμερ καὶ μαγωγ καὶ μαδαι καὶ ιωυαν καὶ ελισα καὶ θοβελ καὶ μοσοχ καὶ θιρας 10.3  καὶ υἱοὶ γαμερ ασχαναζ καὶ ριφαθ καὶ θοργαμα 10.4  καὶ υἱοὶ ιωυαν ελισα καὶ θαρσις κίτιοι ῥόδιοι 10.5  ἐκ τούτων ἀφωρίσθησαν νῆσοι τῶν ἐθνῶν ἐν τῇ γῇ αὐτῶν ἕκαστος κατὰ γλῶσσαν ἐν ταῖς φυλαῖς αὐτῶν καὶ ἐν τοῖς ἔθνεσιν αὐτῶν 10.6  υἱοὶ δὲ χαμ χους καὶ μεσραιμ φουδ καὶ χανααν 10.7  υἱοὶ δὲ χους σαβα καὶ ευιλα καὶ σαβαθα καὶ ρεγμα καὶ σαβακαθα υἱοὶ δὲ ρεγμα σαβα καὶ δαδαν 10.8  χους δὲ ἐγέννησεν τὸν νεβρωδ οὗτος ἤρξατο εἶναι γίγας ἐπὶ τῆς γῆς 10.9  οὗτος ἦν γίγας κυνηγὸς ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ διὰ τοῦτο ἐροῦσιν ὡς νεβρωδ γίγας κυνηγὸς ἐναντίον κυρίου 10.10  καὶ ἐγένετο ἀρχὴ τῆς βασιλείας αὐτοῦ βαβυλὼν καὶ ορεχ καὶ αρχαδ καὶ χαλαννη ἐν τῇ γῇ σεννααρ 10.11  ἐκ τῆς γῆς ἐκείνης ἐξῆλθεν ασσουρ καὶ ᾠκοδόμησεν τὴν νινευη καὶ τὴν ροωβωθ πόλιν καὶ τὴν χαλαχ 10.12  καὶ τὴν δασεμ ἀνὰ μέσον νινευη καὶ ἀνὰ μέσον χαλαχ αὕτη ἡ πόλις ἡ μεγάλη 10.13  καὶ μεσραιμ ἐγέννησεν τοὺς λουδιιμ καὶ τοὺς ενεμετιιμ καὶ τοὺς λαβιιμ καὶ τοὺς νεφθαλιιμ 10.14  καὶ τοὺς πατροσωνιιμ καὶ τοὺς χασλωνιιμ ὅθεν ἐξῆλθεν ἐκεῖθεν φυλιστιιμ καὶ τοὺς καφθοριιμ 10.15  χανααν δὲ ἐγέννησεν τὸν σιδῶνα πρωτότοκον καὶ τὸν χετταῖον 10.16  καὶ τὸν ιεβουσαῖον καὶ τὸν αμορραῖον καὶ τὸν γεργεσαῖον 10.17  καὶ τὸν ευαῖον καὶ τὸν αρουκαῖον καὶ τὸν ασενναῖον 10.18  καὶ τὸν ἀράδιον καὶ τὸν σαμαραῖον καὶ τὸν αμαθι καὶ μετὰ τοῦτο διεσπάρησαν αἱ φυλαὶ τῶν χαναναίων 10.19  καὶ ἐγένοντο τὰ ὅρια τῶν χαναναίων ἀπὸ σιδῶνος ἕως ἐλθεῖν εἰς γεραρα καὶ γάζαν ἕως ἐλθεῖν σοδομων καὶ γομορρας αδαμα καὶ σεβωιμ ἕως λασα 10.20  οὗτοι υἱοὶ χαμ ἐν ταῖς φυλαῖς αὐτῶν κατὰ γλώσσας αὐτῶν ἐν ταῖς χώραις αὐτῶν καὶ ἐν τοῖς ἔθνεσιν αὐτῶν 10.21  καὶ τῷ σημ ἐγενήθη καὶ αὐτῷ πατρὶ πάντων τῶν υἱῶν εβερ ἀδελφῷ ιαφεθ τοῦ μείζονος 10.22  υἱοὶ σημ αιλαμ καὶ ασσουρ καὶ αρφαξαδ καὶ λουδ καὶ αραμ καὶ καιναν 10.23  καὶ υἱοὶ αραμ ως καὶ ουλ καὶ γαθερ καὶ μοσοχ 10.24  καὶ αρφαξαδ ἐγέννησεν τὸν καιναν καὶ καιναν ἐγέννησεν τὸν σαλα σαλα δὲ ἐγέννησεν τὸν εβερ 10.25  καὶ τῷ εβερ ἐγενήθησαν δύο υἱοί ὄνομα τῷ ἑνὶ φαλεκ ὅτι ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτοῦ διεμερίσθη ἡ γῆ καὶ ὄνομα τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ ιεκταν 10.26  ιεκταν δὲ ἐγέννησεν τὸν ελμωδαδ καὶ τὸν σαλεφ καὶ ασαρμωθ καὶ ιαραχ 10.27  καὶ οδορρα καὶ αιζηλ καὶ δεκλα 10.28  καὶ αβιμεηλ καὶ σαβευ 10.29  καὶ ουφιρ καὶ ευιλα καὶ ιωβαβ πάντες οὗτοι υἱοὶ ιεκταν 10.30  καὶ ἐγένετο ἡ κατοίκησις αὐτῶν ἀπὸ μασση ἕως ἐλθεῖν εἰς σωφηρα ὄρος ἀνατολῶν 10.31  οὗτοι υἱοὶ σημ ἐν ταῖς φυλαῖς αὐτῶν κατὰ γλώσσας αὐτῶν ἐν ταῖς χώραις αὐτῶν καὶ ἐν τοῖς ἔθνεσιν αὐτῶν 10.32  αὗται αἱ φυλαὶ υἱῶν νωε κατὰ γενέσεις αὐτῶν κατὰ τὰ ἔθνη αὐτῶν ἀπὸ τούτων διεσπάρησαν νῆσοι τῶν ἐθνῶν ἐπὶ τῆς γῆς μετὰ τὸν κατακλυσμόν

10.1  aytai de ai geneseis tohn yiohn nohe sehm cham iapheth kai egenehthehsan aytois yioi meta ton kataklysmon 10.2  yioi iapheth gamer kai magohg kai madai kai iohyan kai elisa kai thobel kai mosoch kai thiras 10.3  kai yioi gamer aschanaz kai riphath kai thorgama 10.4  kai yioi iohyan elisa kai tharsis kitioi rodioi 10.5  ek toytohn aphohristhehsan nehsoi tohn ethnohn en teh geh aytohn ekastos kata glohssan en tais phylais aytohn kai en tois ethnesin aytohn 10.6  yioi de cham choys kai mesraim phoyd kai chanaan 10.7  yioi de choys saba kai eyila kai sabatha kai regma kai sabakatha yioi de regma saba kai dadan 10.8  choys de egennehsen ton nebrohd oytos ehrxato einai gigas epi tehs gehs 10.9  oytos ehn gigas kynehgos enantion kyrioy toy theoy dia toyto eroysin ohs nebrohd gigas kynehgos enantion kyrioy 10.10  kai egeneto archeh tehs basileias aytoy babylohn kai orech kai archad kai chalanneh en teh geh sennaar 10.11  ek tehs gehs ekeinehs exehlthen assoyr kai ohkodomehsen tehn nineyeh kai tehn roohbohth polin kai tehn chalach 10.12  kai tehn dasem ana meson nineyeh kai ana meson chalach ayteh eh polis eh megaleh 10.13  kai mesraim egennehsen toys loydiim kai toys enemetiim kai toys labiim kai toys nephthaliim 10.14  kai toys patrosohniim kai toys chaslohniim othen exehlthen ekeithen phylistiim kai toys kaphthoriim 10.15  chanaan de egennehsen ton sidohna prohtotokon kai ton chettaion 10.16  kai ton ieboysaion kai ton amorraion kai ton gergesaion 10.17  kai ton eyaion kai ton aroykaion kai ton asennaion 10.18  kai ton aradion kai ton samaraion kai ton amathi kai meta toyto diesparehsan ai phylai tohn chananaiohn 10.19  kai egenonto ta oria tohn chananaiohn apo sidohnos eohs elthein eis gerara kai gazan eohs elthein sodomohn kai gomorras adama kai sebohim eohs lasa 10.20  oytoi yioi cham en tais phylais aytohn kata glohssas aytohn en tais chohrais aytohn kai en tois ethnesin aytohn 10.21  kai toh sehm egenehtheh kai aytoh patri pantohn tohn yiohn eber adelphoh iapheth toy meizonos 10.22  yioi sehm ailam kai assoyr kai arphaxad kai loyd kai aram kai kainan 10.23  kai yioi aram ohs kai oyl kai gather kai mosoch 10.24  kai arphaxad egennehsen ton kainan kai kainan egennehsen ton sala sala de egennehsen ton eber 10.25  kai toh eber egenehthehsan dyo yioi onoma toh eni phalek oti en tais ehmerais aytoy diemeristheh eh geh kai onoma toh adelphoh aytoy iektan 10.26  iektan de egennehsen ton elmohdad kai ton saleph kai asarmohth kai iarach 10.27  kai odorra kai aizehl kai dekla 10.28  kai abimeehl kai sabey 10.29  kai oyphir kai eyila kai iohbab pantes oytoi yioi iektan 10.30  kai egeneto eh katoikehsis aytohn apo masseh eohs elthein eis sohphehra oros anatolohn 10.31  oytoi yioi sehm en tais phylais aytohn kata glohssas aytohn en tais chohrais aytohn kai en tois ethnesin aytohn 10.32  aytai ai phylai yiohn nohe kata geneseis aytohn kata ta ethneh aytohn apo toytohn diesparehsan nehsoi tohn ethnohn epi tehs gehs meta ton kataklysmon

10.1  וְאֵלֶּה תֹּולְדֹת בְּנֵי־נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל׃ 10.2  בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגֹוג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס׃ 10.3  וּבְנֵי גֹּמֶר אַשְׁכֲּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה׃ 10.4  וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים׃ 10.5  מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגֹּויִם בְּאַרְצֹתָם אִישׁ לִלְשֹׁנֹו לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגֹויֵהֶם׃ 10.6  וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן׃ 10.7  וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן׃ 10.8  וְכוּשׁ יָלַד אֶת־נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיֹות גִּבֹּר בָּאָרֶץ׃ 10.9  הוּא־הָיָה גִבֹּר־צַיִד לִפְנֵי יְהוָה עַל־כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבֹּור צַיִד לִפְנֵי יְהוָה׃ 10.10  וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתֹּו בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר׃ 10.11  מִן־הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת־נִינְוֵה וְאֶת־רְחֹבֹת עִיר וְאֶת־כָּלַח׃ 10.12  וְאֶת־רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה׃ 10.13  וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת־לוּדִים וְאֶת־עֲנָמִים וְאֶת־לְהָבִים וְאֶת־נַפְתֻּחִים׃ 10.14  וְאֶת־פַּתְרֻסִים וְאֶת־כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת־כַּפְתֹּרִים׃ ס 10.15  וּכְנַעַן יָלַד אֶת־צִידֹן בְּכֹרֹו וְאֶת־חֵת׃ 10.16  וְאֶת־הַיְבוּסִי וְאֶת־הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי׃ 10.17  וְאֶת־הַחִוִּי וְאֶת־הַעַרְקִי וְאֶת־הַסִּינִי׃ 10.18  וְאֶת־הָאַרְוָדִי וְאֶת־הַצְּמָרִי וְאֶת־הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחֹות הַכְּנַעֲנִי׃ 10.19  וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד־עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד־לָשַׁע׃ 10.20  אֵלֶּה בְנֵי־חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם בְּגֹויֵהֶם׃ ס 10.21  וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם־הוּא אֲבִי כָּל־בְּנֵי־עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת הַגָּדֹול׃ 10.22  בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם׃ 10.23  וּבְנֵי אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ׃ 10.24  וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת־שָׁלַח וְשֶׁלַח יָלַד אֶת־עֵבֶר׃ 10.25  וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן׃ 10.26  וְיָקְטָן יָלַד אֶת־אַלְמֹודָד וְאֶת־שָׁלֶף וְאֶת־חֲצַרְמָוֶת וְאֶת־יָרַח׃ 10.27  וְאֶת־הֲדֹורָם וְאֶת־אוּזָל וְאֶת־דִּקְלָה׃ 10.28  וְאֶת־עֹובָל וְאֶת־אֲבִימָאֵל וְאֶת־שְׁבָא׃ 10.29  וְאֶת־אֹופִר וְאֶת־חֲוִילָה וְאֶת־יֹובָב כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן׃ 10.30  וַיְהִי מֹושָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם׃ 10.31  אֵלֶּה בְנֵי־שֵׁם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם לְגֹויֵהֶם׃ 10.32  אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי־נֹחַ לְתֹולְדֹתָם בְּגֹויֵהֶם וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגֹּויִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל׃ פ

10.1  wAelaeH towldot bnej-noha xxem haam waajaapaet wajiwaaldw laaHaem baanijm Aahar Hamabwl׃ 10.2  bnej jaepaet gomaer wmaagowg wmaadaj wjaawaan wtubaal wmaexxaek wtijraas׃ 10.3  wbnej gomaer Aaxxkanaz wrijpat wtogarmaaH׃ 10.4  wbnej jaawaan AaelijxxaaH wtarxxijxx kitijm wdodaanijm׃ 10.5  meAelaeH niprdw Aijej Hagowjim bAarcotaam Aijxx lilxxonow lmixxphotaam bgowjeHaem׃ 10.6  wbnej haam kwxx wmicrajim wpwT wknaaOan׃ 10.7  wbnej kwxx sbaaA wahawijlaaH wsabtaaH wraOmaaH wsabtkaaA wbnej raOmaaH xxbaaA wddaan׃ 10.8  wkwxx jaalad Aaet-nimrod HwA Hehel liHjowt gibor baaAaaraec׃ 10.9  HwA-HaajaaH gibor-cajid lipnej jHwaaH Oal-ken jeAaamar knimrod gibowr cajid lipnej jHwaaH׃ 10.10  watHij reAxxijt mamlaktow baabael wAaeraek wAakad wkalneH bAaeraec xxinOaar׃ 10.11  min-HaaAaaraec HaHiwA jaacaaA Aaxxwr wajibaen Aaet-nijnweH wAaet-rhobot Oijr wAaet-kaalah׃ 10.12  wAaet-raesaen bejn nijnweH wbejn kaalah HiwA HaaOijr HagdolaaH׃ 10.13  wmicrajim jaalad Aaet-lwdijm wAaet-Oanaamijm wAaet-lHaabijm wAaet-naptuhijm׃ 10.14  wAaet-patrusijm wAaet-kasluhijm Aaxxaer jaacAw mixxaam plixxtijm wAaet-kaptorijm׃ s 10.15  wknaOan jaalad Aaet-cijdon bkorow wAaet-het׃ 10.16  wAaet-Hajbwsij wAaet-HaaAaemorij wAet Hagirgaaxxij׃ 10.17  wAaet-Hahiwij wAaet-HaOarqij wAaet-Hasijnij׃ 10.18  wAaet-HaaAarwaadij wAaet-Hacmaarij wAaet-Hahamaatij wAahar naapocw mixxphowt HaknaOanij׃ 10.19  wajHij gbwl HaknaOanij micijdon boAakaaH graaraaH Oad-OazaaH boAakaaH sdomaaH waOamoraaH wAadmaaH wcbojim Oad-laaxxaO׃ 10.20  AelaeH bnej-haam lmixxphotaam lilxxonotaam bAarcotaam bgowjeHaem׃ s 10.21  wlxxem julad gam-HwA Aabij kaal-bnej-Oebaer Aahij jaepaet Hagaadowl׃ 10.22  bnej xxem Oejlaam wAaxxwr wAarpakxxad wlwd waAaraam׃ 10.23  wbnej Aaraam Owc whwl wgaetaer waamaxx׃ 10.24  wAarpakxxad jaalad Aaet-xxaalah wxxaelah jaalad Aaet-Oebaer׃ 10.25  wlOebaer julad xxnej baanijm xxem HaaAaehaad paelaeg kij bjaamaajw niplgaaH HaaAaaraec wxxem Aaahijw jaaqTaan׃ 10.26  wjaaqTaan jaalad Aaet-Aalmowdaad wAaet-xxaalaep wAaet-hacarmaawaet wAaet-jaarah׃ 10.27  wAaet-Hadowraam wAaet-Awzaal wAaet-diqlaaH׃ 10.28  wAaet-Oowbaal wAaet-AabijmaaAel wAaet-xxbaaA׃ 10.29  wAaet-Aowpir wAaet-hawijlaaH wAaet-jowbaab kaal-AelaeH bnej jaaqTaan׃ 10.30  wajHij mowxxaabaam mimexxaaA boAakaaH spaaraaH Har Haqaedaem׃ 10.31  AelaeH bnej-xxem lmixxphotaam lilxxonotaam bAarcotaam lgowjeHaem׃ 10.32  AelaeH mixxphot bnej-noha ltowldotaam bgowjeHaem wmeAelaeH niprdw Hagowjim baaAaaraec Aahar Hamabwl׃ p

10.1  ואלה תולדת בני־נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול׃ 10.2  בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃ 10.3  ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה׃ 10.4  ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים׃ 10.5  מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם׃ 10.6  ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃ 10.7  ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן׃ 10.8  וכוש ילד את־נמרד הוא החל להיות גבר בארץ׃ 10.9  הוא־היה גבר־ציד לפני יהוה על־כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה׃ 10.10  ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער׃ 10.11  מן־הארץ ההוא יצא אשור ויבן את־נינוה ואת־רחבת עיר ואת־כלח׃ 10.12  ואת־רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה׃ 10.13  ומצרים ילד את־לודים ואת־ענמים ואת־להבים ואת־נפתחים׃ 10.14  ואת־פתרסים ואת־כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת־כפתרים׃ ס 10.15  וכנען ילד את־צידן בכרו ואת־חת׃ 10.16  ואת־היבוסי ואת־האמרי ואת הגרגשי׃ 10.17  ואת־החוי ואת־הערקי ואת־הסיני׃ 10.18  ואת־הארודי ואת־הצמרי ואת־החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני׃ 10.19  ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד־עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד־לשע׃ 10.20  אלה בני־חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם׃ ס 10.21  ולשם ילד גם־הוא אבי כל־בני־עבר אחי יפת הגדול׃ 10.22  בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם׃ 10.23  ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש׃ 10.24  וארפכשד ילד את־שלח ושלח ילד את־עבר׃ 10.25  ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃ 10.26  ויקטן ילד את־אלמודד ואת־שלף ואת־חצרמות ואת־ירח׃ 10.27  ואת־הדורם ואת־אוזל ואת־דקלה׃ 10.28  ואת־עובל ואת־אבימאל ואת־שבא׃ 10.29  ואת־אופר ואת־חוילה ואת־יובב כל־אלה בני יקטן׃ 10.30  ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם׃ 10.31  אלה בני־שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם׃ 10.32  אלה משפחת בני־נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול׃ פ

10.1  wAlH twldt bnj-nh xm hm wjpt wjwldw lHm bnjm Ahr Hmbwl׃ 10.2  bnj jpt gmr wmgwg wmdj wjwn wtbl wmxk wtjrs׃ 10.3  wbnj gmr Axknz wrjpt wtgrmH׃ 10.4  wbnj jwn AljxH wtrxjx ktjm wddnjm׃ 10.5  mAlH nprdw Ajj Hgwjm bArctm Ajx llxnw lmxphtm bgwjHm׃ 10.6  wbnj hm kwx wmcrjm wpwT wknOn׃ 10.7  wbnj kwx sbA whwjlH wsbtH wrOmH wsbtkA wbnj rOmH xbA wddn׃ 10.8  wkwx jld At-nmrd HwA Hhl lHjwt gbr bArc׃ 10.9  HwA-HjH gbr-cjd lpnj jHwH Ol-kn jAmr knmrd gbwr cjd lpnj jHwH׃ 10.10  wtHj rAxjt mmlktw bbl wArk wAkd wklnH bArc xnOr׃ 10.11  mn-HArc HHwA jcA Axwr wjbn At-njnwH wAt-rhbt Ojr wAt-klh׃ 10.12  wAt-rsn bjn njnwH wbjn klh HwA HOjr HgdlH׃ 10.13  wmcrjm jld At-lwdjm wAt-Onmjm wAt-lHbjm wAt-npthjm׃ 10.14  wAt-ptrsjm wAt-kslhjm Axr jcAw mxm plxtjm wAt-kptrjm׃ s 10.15  wknOn jld At-cjdn bkrw wAt-ht׃ 10.16  wAt-Hjbwsj wAt-HAmrj wAt Hgrgxj׃ 10.17  wAt-Hhwj wAt-HOrqj wAt-Hsjnj׃ 10.18  wAt-HArwdj wAt-Hcmrj wAt-Hhmtj wAhr npcw mxphwt HknOnj׃ 10.19  wjHj gbwl HknOnj mcjdn bAkH grrH Od-OzH bAkH sdmH wOmrH wAdmH wcbjm Od-lxO׃ 10.20  AlH bnj-hm lmxphtm llxntm bArctm bgwjHm׃ s 10.21  wlxm jld gm-HwA Abj kl-bnj-Obr Ahj jpt Hgdwl׃ 10.22  bnj xm Ojlm wAxwr wArpkxd wlwd wArm׃ 10.23  wbnj Arm Owc whwl wgtr wmx׃ 10.24  wArpkxd jld At-xlh wxlh jld At-Obr׃ 10.25  wlObr jld xnj bnjm xm HAhd plg kj bjmjw nplgH HArc wxm Ahjw jqTn׃ 10.26  wjqTn jld At-Almwdd wAt-xlp wAt-hcrmwt wAt-jrh׃ 10.27  wAt-Hdwrm wAt-Awzl wAt-dqlH׃ 10.28  wAt-Owbl wAt-AbjmAl wAt-xbA׃ 10.29  wAt-Awpr wAt-hwjlH wAt-jwbb kl-AlH bnj jqTn׃ 10.30  wjHj mwxbm mmxA bAkH sprH Hr Hqdm׃ 10.31  AlH bnj-xm lmxphtm llxntm bArctm lgwjHm׃ 10.32  AlH mxpht bnj-nh ltwldtm bgwjHm wmAlH nprdw Hgwjm bArc Ahr Hmbwl׃ p

10.1  Hae sunt generationes filio rum Noe, Sem, Cham et Ia pheth; natique sunt eis filii post diluvium. 10.2  Filii Iapheth: Gomer et Magog et Madai et Iavan et Thubal et Mosoch et Thiras. 10.3  Porro filii Gomer: Aschenez et Riphath et Thogorma. 10.4  Filii autem Iavan: Elisa et Tharsis, Cetthim et Rodanim. 10.5  Ab his divisae sunt insulae gentium in regionibus suis, unusquisque secundum linguam suam et familias suas in nationibus suis. 10.6  Filii autem Cham: Chus et Mesraim et Phut et Chanaan. 10.7  Filii Chus: Saba et Hevila et Sabatha et Regma et Sabathacha. Filii Regma: Saba et Dedan. 10.8  Porro Chus genuit Nemrod: ipse coepit esse potens in terra 10.9  et erat robustus venator coram Domino. Ob hoc exivit proverbium: “Quasi Nemrod robustus venator coram Domino”. 10.10  Fuit autem principium regni eius Babylon et Arach et Achad et Chalanne in terra Sennaar. 10.11  De terra illa egressus est in Assyriam et aedificavit Nineven et Rohobothir et Chale, 10.12  Resen quoque inter Nineven et Chale; haec est civitas magna. 10.13  At vero Mesraim genuit Ludim et Anamim et Laabim, Nephthuim 10.14  et Phetrusim et Chasluim et Caphtorim, de quibus egressi sunt Philisthim. 10.15  Chanaan autem genuit Sidonem primogenitum suum, Hetthaeum 10.16  et Iebusaeum et Amorraeum, Gergesaeum, 10.17  Hevaeum et Aracaeum, Sinaeum 10.18  et Aradium, Samaraeum et Emathaeum; et post haec disseminati sunt populi Chananaeorum. 10.19  Factique sunt termini Chanaan venientibus a Sidone Geraram usque Gazam, donec ingrediaris Sodomam et Gomorram et Adamam et Seboim usque Lesa. 10.20  Hi sunt filii Cham in cognationibus et linguis terrisque et gentibus suis. 10.21  De Sem quoque nati sunt, patre omnium filiorum Heber, fratre Iapheth maiore. 10.22  Filii Sem: Elam et Assur et Arphaxad et Lud et Aram. 10.23  Filii Aram: Us et Hul et Gether et Mes. 10.24  At vero Arphaxad genuit Sala, de quo ortus est Heber. 10.25  Natique sunt Heber filii duo: nomen uni Phaleg, eo quod in diebus eius divisa sit terra, et nomen fratris eius Iectan. 10.26  Qui Iectan genuit Elmodad et Saleph et Asarmoth, Iare 10.27  et Adoram et Uzal et Decla 10.28  et Ebal et Abimael, Saba 10.29  et Ophir et Hevila et Iobab. Omnes isti filii Iectan; 10.30  et facta est habitatio eorum de Messa pergentibus usque Sephar montem orientalem. 10.31  Isti filii Sem secundum cognationes et linguas et regiones in gentibus suis. 10.32  Hae familiae filiorum Noe iuxta generationes et nationes suas. Ab his divisae sunt gentes in terra post diluvium.

11.1  Es hatte aber die ganze Welt einerlei Sprache und einerlei Rede. 11.2  Da sie nun gen Osten zogen, fanden sie eine Ebene im Lande Sinear, und sie ließen sich daselbst nieder. 11.3  Und sie sprachen zueinander: Wohlan, laßt uns Ziegel streichen und sie feuerfest brennen! Und sie brauchten Ziegel für Steine und Asphalt für Kalk. 11.4  Und sie sprachen: Wohlan, laßt uns eine Stadt und einen Turm bauen, dessen Spitze bis an den Himmel reicht, daß wir uns einen Namen machen, damit wir ja nicht über die ganze Erde zerstreuet werden! 11.5  Da fuhr der HERR herab, daß er die Stadt und den Turm sähe, den die Menschenkinder bauten. 11.6  Und der HERR sprach: Siehe, es ist nur ein einziges Volk, und sie sprechen alle nur eine Sprache, und dies ist der Anfang ihres Unternehmens! Nun wird es ihnen nicht unmöglich sein, alles auszuführen, was sie sich vorgenommen haben. 11.7  Wohlan, laßt uns hinabfahren und daselbst ihre Sprache verwirren, daß keiner des andern Sprache verstehe! 11.8  Also zerstreute sie der HERR von dannen über die ganze Erde, daß sie aufhörten die Stadt zu bauen. 11.9  Daher gab man ihr den Namen Babel, weil der HERR daselbst die Sprache der ganzen Welt verwirrte und sie von dannen über die ganze Erde zerstreute. 11.10  Dies ist das Geschlechtsregister Sems: Als Sem hundert Jahre alt war, zeugte er den Arpakschad, zwei Jahre nach der Flut; 11.11  und nachdem Sem den Arpakschad gezeugt, lebte er noch fünfhundert Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11.12  Arpakschad war fünfunddreißig Jahre alt, als er den Schelach zeugte; 11.13  und nachdem Arpakschad den Schelach gezeugt hatte, lebte er noch 403 Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11.14  Schelach war dreißig Jahre alt, da er den Eber zeugte; 11.15  und nachdem Schelach den Eber gezeugt hatte, lebte er noch 403 Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11.16  Eber war vierunddreißig Jahre alt, da er den Peleg zeugte; 11.17  und nachdem Eber den Peleg gezeugt, lebte er noch 430 Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11.18  Peleg war dreißig Jahre alt, da er den Regu zeugte; 11.19  und nachdem Peleg den Regu gezeugt, lebte er noch 207 Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11.20  Regu war zweiunddreißig Jahre alt, da er den Serug zeugte; 11.21  und nachdem Regu den Serug gezeugt, lebte er noch 207 Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11.22  Serug war dreißig Jahre alt, da er den Nahor zeugte; 11.23  und nachdem Serug den Nahor gezeugt, lebte er noch 200 Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11.24  Nahor war neunundzwanzig Jahre alt, da er den Terach zeugte; 11.25  und nachdem Nahor den Terach gezeugt, lebte er noch 119 Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11.26  Terach war siebzig Jahre alt, da er den Abram, Nahor und Haran zeugte. 11.27  Und dies ist Terachs Geschlechtsregister: Terach zeugte den Abram, Nahor und Haran; Haran aber zeugte den Lot. 11.28  Und Haran starb vor seinem Vater Terach im Lande seiner Geburt zu Ur in Chaldäa. 11.29  Abram aber und Nahor nahmen Weiber; Abrams Weib hieß Sarai, Nahors Weib hieß Milka, eine Tochter Harans, des Vaters der Milka und der Jisla. 11.30  Sarai aber war unfruchtbar; sie hatte kein Kind. 11.31  Und Terach nahm seinen Sohn Abram, dazu den Lot, Harans Sohn, seinen Enkel, auch Sarai, seine Schwiegertochter, das Weib seines Sohnes Abram, und sie zogen miteinander aus von Ur in Chaldäa, um ins Land Kanaan zu gehen. Als sie aber nach Haran kamen, blieben sie daselbst. 11.32  Und Terach ward 205 Jahre alt und starb in Haran.

11.1  καὶ ἦν πᾶσα ἡ γῆ χεῖλος ἕν καὶ φωνὴ μία πᾶσιν 11.2  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ κινῆσαι αὐτοὺς ἀπὸ ἀνατολῶν εὗρον πεδίον ἐν γῇ σεννααρ καὶ κατῴκησαν ἐκεῖ 11.3  καὶ εἶπεν ἄνθρωπος τῷ πλησίον δεῦτε πλινθεύσωμεν πλίνθους καὶ ὀπτήσωμεν αὐτὰς πυρί καὶ ἐγένετο αὐτοῖς ἡ πλίνθος εἰς λίθον καὶ ἄσφαλτος ἦν αὐτοῖς ὁ πηλός 11.4  καὶ εἶπαν δεῦτε οἰκοδομήσωμεν ἑαυτοῖς πόλιν καὶ πύργον οὗ ἡ κεφαλὴ ἔσται ἕως τοῦ οὐρανοῦ καὶ ποιήσωμεν ἑαυτοῖς ὄνομα πρὸ τοῦ διασπαρῆναι ἐπὶ προσώπου πάσης τῆς γῆς 11.5  καὶ κατέβη κύριος ἰδεῖν τὴν πόλιν καὶ τὸν πύργον ὃν ᾠκοδόμησαν οἱ υἱοὶ τῶν ἀνθρώπων 11.6  καὶ εἶπεν κύριος ἰδοὺ γένος ἓν καὶ χεῖλος ἓν πάντων καὶ τοῦτο ἤρξαντο ποιῆσαι καὶ νῦν οὐκ ἐκλείψει ἐξ αὐτῶν πάντα ὅσα ἂν ἐπιθῶνται ποιεῖν 11.7  δεῦτε καὶ καταβάντες συγχέωμεν ἐκεῖ αὐτῶν τὴν γλῶσσαν ἵνα μὴ ἀκούσωσιν ἕκαστος τὴν φωνὴν τοῦ πλησίον 11.8  καὶ διέσπειρεν αὐτοὺς κύριος ἐκεῖθεν ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς καὶ ἐπαύσαντο οἰκοδομοῦντες τὴν πόλιν καὶ τὸν πύργον 11.9  διὰ τοῦτο ἐκλήθη τὸ ὄνομα αὐτῆς σύγχυσις ὅτι ἐκεῖ συνέχεεν κύριος τὰ χείλη πάσης τῆς γῆς καὶ ἐκεῖθεν διέσπειρεν αὐτοὺς κύριος ὁ θεὸς ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς 11.10  καὶ αὗται αἱ γενέσεις σημ σημ υἱὸς ἑκατὸν ἐτῶν ὅτε ἐγέννησεν τὸν αρφαξαδ δευτέρου ἔτους μετὰ τὸν κατακλυσμόν 11.11  καὶ ἔζησεν σημ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν αρφαξαδ πεντακόσια ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν 11.12  καὶ ἔζησεν αρφαξαδ ἑκατὸν τριάκοντα πέντε ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν καιναν 11.13  καὶ ἔζησεν αρφαξαδ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν καιναν ἔτη τετρακόσια τριάκοντα καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν καὶ ἔζησεν καιναν ἑκατὸν τριάκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν σαλα καὶ ἔζησεν καιναν μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν σαλα ἔτη τριακόσια τριάκοντα καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν 11.14  καὶ ἔζησεν σαλα ἑκατὸν τριάκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν εβερ 11.15  καὶ ἔζησεν σαλα μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν εβερ τριακόσια τριάκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν 11.16  καὶ ἔζησεν εβερ ἑκατὸν τριάκοντα τέσσαρα ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν φαλεκ 11.17  καὶ ἔζησεν εβερ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν φαλεκ ἔτη τριακόσια ἑβδομήκοντα καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν 11.18  καὶ ἔζησεν φαλεκ ἑκατὸν τριάκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν ραγαυ 11.19  καὶ ἔζησεν φαλεκ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν ραγαυ διακόσια ἐννέα ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν 11.20  καὶ ἔζησεν ραγαυ ἑκατὸν τριάκοντα δύο ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν σερουχ 11.21  καὶ ἔζησεν ραγαυ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν σερουχ διακόσια ἑπτὰ ἔτη καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν 11.22  καὶ ἔζησεν σερουχ ἑκατὸν τριάκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν ναχωρ 11.23  καὶ ἔζησεν σερουχ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν ναχωρ ἔτη διακόσια καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν 11.24  καὶ ἔζησεν ναχωρ ἔτη ἑβδομήκοντα ἐννέα καὶ ἐγέννησεν τὸν θαρα 11.25  καὶ ἔζησεν ναχωρ μετὰ τὸ γεννῆσαι αὐτὸν τὸν θαρα ἔτη ἑκατὸν εἴκοσι ἐννέα καὶ ἐγέννησεν υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ ἀπέθανεν 11.26  καὶ ἔζησεν θαρα ἑβδομήκοντα ἔτη καὶ ἐγέννησεν τὸν αβραμ καὶ τὸν ναχωρ καὶ τὸν αρραν 11.27  αὗται δὲ αἱ γενέσεις θαρα θαρα ἐγέννησεν τὸν αβραμ καὶ τὸν ναχωρ καὶ τὸν αρραν καὶ αρραν ἐγέννησεν τὸν λωτ 11.28  καὶ ἀπέθανεν αρραν ἐνώπιον θαρα τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἐν τῇ γῇ ᾗ ἐγενήθη ἐν τῇ χώρᾳ τῶν χαλδαίων 11.29  καὶ ἔλαβον αβραμ καὶ ναχωρ ἑαυτοῖς γυναῖκας ὄνομα τῇ γυναικὶ αβραμ σαρα καὶ ὄνομα τῇ γυναικὶ ναχωρ μελχα θυγάτηρ αρραν πατὴρ μελχα καὶ πατὴρ ιεσχα 11.30  καὶ ἦν σαρα στεῖρα καὶ οὐκ ἐτεκνοποίει 11.31  καὶ ἔλαβεν θαρα τὸν αβραμ υἱὸν αὐτοῦ καὶ τὸν λωτ υἱὸν αρραν υἱὸν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ τὴν σαραν τὴν νύμφην αὐτοῦ γυναῖκα αβραμ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἐκ τῆς χώρας τῶν χαλδαίων πορευθῆναι εἰς τὴν γῆν χανααν καὶ ἦλθεν ἕως χαρραν καὶ κατῴκησεν ἐκεῖ 11.32  καὶ ἐγένοντο αἱ ἡμέραι θαρα ἐν χαρραν διακόσια πέντε ἔτη καὶ ἀπέθανεν θαρα ἐν χαρραν

11.1  kai ehn pasa eh geh cheilos en kai phohneh mia pasin 11.2  kai egeneto en toh kinehsai aytoys apo anatolohn eyron pedion en geh sennaar kai katohkehsan ekei 11.3  kai eipen anthrohpos toh plehsion deyte plintheysohmen plinthoys kai optehsohmen aytas pyri kai egeneto aytois eh plinthos eis lithon kai asphaltos ehn aytois o pehlos 11.4  kai eipan deyte oikodomehsohmen eaytois polin kai pyrgon oy eh kephaleh estai eohs toy oyranoy kai poiehsohmen eaytois onoma pro toy diasparehnai epi prosohpoy pasehs tehs gehs 11.5  kai katebeh kyrios idein tehn polin kai ton pyrgon on ohkodomehsan oi yioi tohn anthrohpohn 11.6  kai eipen kyrios idoy genos en kai cheilos en pantohn kai toyto ehrxanto poiehsai kai nyn oyk ekleipsei ex aytohn panta osa an epithohntai poiein 11.7  deyte kai katabantes sygcheohmen ekei aytohn tehn glohssan ina meh akoysohsin ekastos tehn phohnehn toy plehsion 11.8  kai diespeiren aytoys kyrios ekeithen epi prosohpon pasehs tehs gehs kai epaysanto oikodomoyntes tehn polin kai ton pyrgon 11.9  dia toyto eklehtheh to onoma aytehs sygchysis oti ekei synecheen kyrios ta cheileh pasehs tehs gehs kai ekeithen diespeiren aytoys kyrios o theos epi prosohpon pasehs tehs gehs 11.10  kai aytai ai geneseis sehm sehm yios ekaton etohn ote egennehsen ton arphaxad deyteroy etoys meta ton kataklysmon 11.11  kai ezehsen sehm meta to gennehsai ayton ton arphaxad pentakosia eteh kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen 11.12  kai ezehsen arphaxad ekaton triakonta pente eteh kai egennehsen ton kainan 11.13  kai ezehsen arphaxad meta to gennehsai ayton ton kainan eteh tetrakosia triakonta kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen kai ezehsen kainan ekaton triakonta eteh kai egennehsen ton sala kai ezehsen kainan meta to gennehsai ayton ton sala eteh triakosia triakonta kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen 11.14  kai ezehsen sala ekaton triakonta eteh kai egennehsen ton eber 11.15  kai ezehsen sala meta to gennehsai ayton ton eber triakosia triakonta eteh kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen 11.16  kai ezehsen eber ekaton triakonta tessara eteh kai egennehsen ton phalek 11.17  kai ezehsen eber meta to gennehsai ayton ton phalek eteh triakosia ebdomehkonta kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen 11.18  kai ezehsen phalek ekaton triakonta eteh kai egennehsen ton ragay 11.19  kai ezehsen phalek meta to gennehsai ayton ton ragay diakosia ennea eteh kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen 11.20  kai ezehsen ragay ekaton triakonta dyo eteh kai egennehsen ton seroych 11.21  kai ezehsen ragay meta to gennehsai ayton ton seroych diakosia epta eteh kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen 11.22  kai ezehsen seroych ekaton triakonta eteh kai egennehsen ton nachohr 11.23  kai ezehsen seroych meta to gennehsai ayton ton nachohr eteh diakosia kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen 11.24  kai ezehsen nachohr eteh ebdomehkonta ennea kai egennehsen ton thara 11.25  kai ezehsen nachohr meta to gennehsai ayton ton thara eteh ekaton eikosi ennea kai egennehsen yioys kai thygateras kai apethanen 11.26  kai ezehsen thara ebdomehkonta eteh kai egennehsen ton abram kai ton nachohr kai ton arran 11.27  aytai de ai geneseis thara thara egennehsen ton abram kai ton nachohr kai ton arran kai arran egennehsen ton loht 11.28  kai apethanen arran enohpion thara toy patros aytoy en teh geh eh egenehtheh en teh chohra tohn chaldaiohn 11.29  kai elabon abram kai nachohr eaytois gynaikas onoma teh gynaiki abram sara kai onoma teh gynaiki nachohr melcha thygatehr arran patehr melcha kai patehr iescha 11.30  kai ehn sara steira kai oyk eteknopoiei 11.31  kai elaben thara ton abram yion aytoy kai ton loht yion arran yion toy yioy aytoy kai tehn saran tehn nymphehn aytoy gynaika abram toy yioy aytoy kai exehgagen aytoys ek tehs chohras tohn chaldaiohn poreythehnai eis tehn gehn chanaan kai ehlthen eohs charran kai katohkehsen ekei 11.32  kai egenonto ai ehmerai thara en charran diakosia pente eteh kai apethanen thara en charran

11.1  וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים׃ 11.2  וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃ 11.3  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר׃ 11.4  וַיֹּאמְרוּ הָבָה ׀ נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשֹׁו בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ׃ 11.5  וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת־הָעִיר וְאֶת־הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם׃ 11.6  וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשֹׂות וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשֹׂות׃ 11.7  הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ׃ 11.8  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר׃ 11.9  עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי־שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל־הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל־פְּנֵי כָּל־הָאָרֶץ׃ פ 11.10  אֵלֶּה תֹּולְדֹת שֵׁם ם בֶּן־מְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל׃ 11.11  וַיְחִי־שֵׁם אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס 11.12  וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־שָׁלַח׃ 11.13  וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס 11.14  וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־עֵבֶר׃ 11.15  וַיְחִי־שֶׁלַח אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס 11.16  וַיְחִי־עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־פָּלֶג׃ 11.17  וַיְחִי־עֵבֶר אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס 11.18  וַיְחִי־פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־רְעוּ׃ 11.19  וַיְחִי־פֶלֶג אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס 11.20  וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־שְׂרוּג׃ 11.21  וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס 11.22  וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־נָחֹור׃ 11.23  וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־נָחֹור מָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס 11.24  וַיְחִי נָחֹור תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־תָּרַח׃ 11.25  וַיְחִי נָחֹור אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־תֶּרַח תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס 11.26  וַיְחִי־תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחֹור וְאֶת־הָרָן׃ 11.27  וְאֵלֶּה תֹּולְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הֹולִיד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחֹור וְאֶת־הָרָן וְהָרָן הֹולִיד אֶת־לֹוט׃ 11.28  וַיָּמָת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מֹולַדְתֹּו בְּאוּר כַּשְׂדִּים׃ 11.29  וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחֹור לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת־אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת־נָחֹור מִלְכָּה בַּת־הָרָן אֲבִי־מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה׃ 11.30  וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד׃ 11.31  וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנֹו וְאֶת־לֹוט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנֹו וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתֹו אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנֹו וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃ 11.32  וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן׃ ס

11.1  wajHij kaal-HaaAaaraec xaapaaH Aaehaat wdbaarijm Aahaadijm׃ 11.2  wajHij bnaasOaam miqaedaem wajimcAw biqOaaH bAaeraec xxinOaar wajexxbw xxaam׃ 11.3  wajoAmrw Aijxx Aael-reOeHw HaabaaH nilbnaaH lbenijm wnixrpaaH lixrepaaH watHij laaHaem HalbenaaH lAaabaen wHahemaar HaajaaH laaHaem lahomaer׃ 11.4  wajoAmrw HaabaaH nibnaeH-laanw Oijr wmigdaal wroAxxow baxxaamajim wnaOaxaeH-laanw xxem paen-naapwc Oal-pnej kaal-HaaAaaraec׃ 11.5  wajeraed jHwaaH lirAot Aaet-HaaOijr wAaet-Hamigdaal Aaxxaer baanw bnej HaaAaadaam׃ 11.6  wajoAmaer jHwaaH Hen Oam Aaehaad wxaapaaH Aahat lkulaam wzaeH Hahilaam laOaxowt wOataaH loA-jibaacer meHaem kol Aaxxaer jaazmw laOaxowt׃ 11.7  HaabaaH nerdaaH wnaablaaH xxaam xpaataam Aaxxaer loA jixxmOw Aijxx xpat reOeHw׃ 11.8  wajaapaec jHwaaH Aotaam mixxaam Oal-pnej kaal-HaaAaaraec wajahdlw libnot HaaOijr׃ 11.9  Oal-ken qaaraaA xxmaaH baabael kij-xxaam baalal jHwaaH xpat kaal-HaaAaaraec wmixxaam Haepijcaam jHwaaH Oal-pnej kaal-HaaAaaraec׃ p 11.10  AelaeH towldot xxem m baen-mAat xxaanaaH wajowlaed Aaet-Aarpakxxaad xxnaatajim Aahar Hamabwl׃ 11.11  wajhij-xxem Aaharej Howlijdow Aaet-Aarpakxxaad hamexx meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ s 11.12  wAarpakxxad haj haamexx wxxloxxijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-xxaalah׃ 11.13  wajhij Aarpakxxad Aaharej Howlijdow Aaet-xxaelah xxaaloxx xxaanijm wAarbaO meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ s 11.14  wxxaelah haj xxloxxijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-Oebaer׃ 11.15  wajhij-xxaelah Aaharej Howlijdow Aaet-Oebaer xxaaloxx xxaanijm wAarbaO meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ s 11.16  wajhij-Oebaer AarbaO wxxloxxijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-paalaeg׃ 11.17  wajhij-Oebaer Aaharej Howlijdow Aaet-paelaeg xxloxxijm xxaanaaH wAarbaO meAowt xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ s 11.18  wajhij-paelaeg xxloxxijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-rOw׃ 11.19  wajhij-paelaeg Aaharej Howlijdow Aaet-rOw texxaO xxaanijm wmaaAtajim xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ s 11.20  wajhij rOw xxtajim wxxloxxijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-xrwg׃ 11.21  wajhij rOw Aaharej Howlijdow Aaet-xrwg xxaebaO xxaanijm wmaaAtajim xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ s 11.22  wajhij xrwg xxloxxijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-naahowr׃ 11.23  wajhij xrwg Aaharej Howlijdow Aaet-naahowr maaAtajim xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ s 11.24  wajhij naahowr texxaO wOaexrijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-taarah׃ 11.25  wajhij naahowr Aaharej Howlijdow Aaet-taerah txxaO-OaexreH xxaanaaH wmAat xxaanaaH wajowlaed baanijm wbaanowt׃ s 11.26  wajhij-taerah xxibOijm xxaanaaH wajowlaed Aaet-Aabraam Aaet-naahowr wAaet-Haaraan׃ 11.27  wAelaeH towldot taerah taerah Howlijd Aaet-Aabraam Aaet-naahowr wAaet-Haaraan wHaaraan Howlijd Aaet-lowT׃ 11.28  wajaamaat Haaraan Oal-pnej taerah Aaabijw bAaeraec mowladtow bAwr kaxdijm׃ 11.29  wajiqah Aabraam wnaahowr laaHaem naaxxijm xxem Aexxaet-Aabraam xaaraaj wxxem Aexxaet-naahowr milkaaH bat-Haaraan Aabij-milkaaH waAabij jiskaaH׃ 11.30  watHij xaaraj OaqaaraaH Aejn laaH waalaad׃ 11.31  wajiqah taerah Aaet-Aabraam bnow wAaet-lowT baen-Haaraan baen-bnow wAet xaaraj kalaatow Aexxaet Aabraam bnow wajecAw Aitaam meAwr kaxdijm laalaekaet AarcaaH knaOan wajaaboAw Oad-haaraan wajexxbw xxaam׃ 11.32  wajiHjw jmej-taerah haamexx xxaanijm wmaaAtajim xxaanaaH wajaamaat taerah bhaaraan׃ s

11.1  ויהי כל־הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃ 11.2  ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃ 11.3  ויאמרו איש אל־רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃ 11.4  ויאמרו הבה ׀ נבנה־לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה־לנו שם פן־נפוץ על־פני כל־הארץ׃ 11.5  וירד יהוה לראת את־העיר ואת־המגדל אשר בנו בני האדם׃ 11.6  ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא־יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃ 11.7  הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃ 11.8  ויפץ יהוה אתם משם על־פני כל־הארץ ויחדלו לבנת העיר׃ 11.9  על־כן קרא שמה בבל כי־שם בלל יהוה שפת כל־הארץ ומשם הפיצם יהוה על־פני כל־הארץ׃ פ 11.10  אלה תולדת שם ם בן־מאת שנה ויולד את־ארפכשד שנתים אחר המבול׃ 11.11  ויחי־שם אחרי הולידו את־ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ ס 11.12  וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את־שלח׃ 11.13  ויחי ארפכשד אחרי הולידו את־שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ ס 11.14  ושלח חי שלשים שנה ויולד את־עבר׃ 11.15  ויחי־שלח אחרי הולידו את־עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ ס 11.16  ויחי־עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את־פלג׃ 11.17  ויחי־עבר אחרי הולידו את־פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ ס 11.18  ויחי־פלג שלשים שנה ויולד את־רעו׃ 11.19  ויחי־פלג אחרי הולידו את־רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ ס 11.20  ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את־שרוג׃ 11.21  ויחי רעו אחרי הולידו את־שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ ס 11.22  ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את־נחור׃ 11.23  ויחי שרוג אחרי הולידו את־נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ ס 11.24  ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את־תרח׃ 11.25  ויחי נחור אחרי הולידו את־תרח תשע־עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות׃ ס 11.26  ויחי־תרח שבעים שנה ויולד את־אברם את־נחור ואת־הרן׃ 11.27  ואלה תולדת תרח תרח הוליד את־אברם את־נחור ואת־הרן והרן הוליד את־לוט׃ 11.28  וימת הרן על־פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים׃ 11.29  ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת־אברם שרי ושם אשת־נחור מלכה בת־הרן אבי־מלכה ואבי יסכה׃ 11.30  ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃ 11.31  ויקח תרח את־אברם בנו ואת־לוט בן־הרן בן־בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד־חרן וישבו שם׃ 11.32  ויהיו ימי־תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃ ס

11.1  wjHj kl-HArc xpH Aht wdbrjm Ahdjm׃ 11.2  wjHj bnsOm mqdm wjmcAw bqOH bArc xnOr wjxbw xm׃ 11.3  wjAmrw Ajx Al-rOHw HbH nlbnH lbnjm wnxrpH lxrpH wtHj lHm HlbnH lAbn wHhmr HjH lHm lhmr׃ 11.4  wjAmrw HbH nbnH-lnw Ojr wmgdl wrAxw bxmjm wnOxH-lnw xm pn-npwc Ol-pnj kl-HArc׃ 11.5  wjrd jHwH lrAt At-HOjr wAt-Hmgdl Axr bnw bnj HAdm׃ 11.6  wjAmr jHwH Hn Om Ahd wxpH Aht lklm wzH Hhlm lOxwt wOtH lA-jbcr mHm kl Axr jzmw lOxwt׃ 11.7  HbH nrdH wnblH xm xptm Axr lA jxmOw Ajx xpt rOHw׃ 11.8  wjpc jHwH Atm mxm Ol-pnj kl-HArc wjhdlw lbnt HOjr׃ 11.9  Ol-kn qrA xmH bbl kj-xm bll jHwH xpt kl-HArc wmxm Hpjcm jHwH Ol-pnj kl-HArc׃ p 11.10  AlH twldt xm m bn-mAt xnH wjwld At-Arpkxd xntjm Ahr Hmbwl׃ 11.11  wjhj-xm Ahrj Hwljdw At-Arpkxd hmx mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ s 11.12  wArpkxd hj hmx wxlxjm xnH wjwld At-xlh׃ 11.13  wjhj Arpkxd Ahrj Hwljdw At-xlh xlx xnjm wArbO mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ s 11.14  wxlh hj xlxjm xnH wjwld At-Obr׃ 11.15  wjhj-xlh Ahrj Hwljdw At-Obr xlx xnjm wArbO mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ s 11.16  wjhj-Obr ArbO wxlxjm xnH wjwld At-plg׃ 11.17  wjhj-Obr Ahrj Hwljdw At-plg xlxjm xnH wArbO mAwt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ s 11.18  wjhj-plg xlxjm xnH wjwld At-rOw׃ 11.19  wjhj-plg Ahrj Hwljdw At-rOw txO xnjm wmAtjm xnH wjwld bnjm wbnwt׃ s 11.20  wjhj rOw xtjm wxlxjm xnH wjwld At-xrwg׃ 11.21  wjhj rOw Ahrj Hwljdw At-xrwg xbO xnjm wmAtjm xnH wjwld bnjm wbnwt׃ s 11.22  wjhj xrwg xlxjm xnH wjwld At-nhwr׃ 11.23  wjhj xrwg Ahrj Hwljdw At-nhwr mAtjm xnH wjwld bnjm wbnwt׃ s 11.24  wjhj nhwr txO wOxrjm xnH wjwld At-trh׃ 11.25  wjhj nhwr Ahrj Hwljdw At-trh txO-OxrH xnH wmAt xnH wjwld bnjm wbnwt׃ s 11.26  wjhj-trh xbOjm xnH wjwld At-Abrm At-nhwr wAt-Hrn׃ 11.27  wAlH twldt trh trh Hwljd At-Abrm At-nhwr wAt-Hrn wHrn Hwljd At-lwT׃ 11.28  wjmt Hrn Ol-pnj trh Abjw bArc mwldtw bAwr kxdjm׃ 11.29  wjqh Abrm wnhwr lHm nxjm xm Axt-Abrm xrj wxm Axt-nhwr mlkH bt-Hrn Abj-mlkH wAbj jskH׃ 11.30  wtHj xrj OqrH Ajn lH wld׃ 11.31  wjqh trh At-Abrm bnw wAt-lwT bn-Hrn bn-bnw wAt xrj kltw Axt Abrm bnw wjcAw Atm mAwr kxdjm llkt ArcH knOn wjbAw Od-hrn wjxbw xm׃ 11.32  wjHjw jmj-trh hmx xnjm wmAtjm xnH wjmt trh bhrn׃ s

11.1  Erat autem universa terra labii unius et sermonum eo rundem. 11.2  Cumque proficiscerentur de oriente, invenerunt campum in terra Sennaar et habitaverunt in eo. 11.3  Dixitque alter ad proximum suum: “Venite, faciamus lateres et coquamus eos igni”. Habueruntque lateres pro saxis et bitumen pro caemento. 11.4  Et dixerunt: “Venite, faciamus nobis civitatem et turrim, cuius culmen pertingat ad caelum, et faciamus nobis nomen, ne dividamur super faciem universae terrae”. 11.5  Descendit autem Dominus, ut videret civitatem et turrim, quam aedificaverunt filii hominum, 11.6  et dixit Dominus: “Ecce unus est populus et unum labium omnibus; et hoc est initium operationis eorum, nec eis erit deinceps difficile, quidquid cogitaverint facere. 11.7  Venite igitur, descendamus et confundamus ibi linguam eorum, ut non intellegat unusquisque vocem proximi sui”. 11.8  Atque ita divisit eos Dominus ex illo loco super faciem universae terrae, et cessaverunt aedificare civitatem. 11.9  Et idcirco vocatum est nomen eius Babel, quia ibi confusum est labium universae terrae, et inde dispersit eos Dominus super faciem universae terrae. 11.10  Hae sunt generationes Sem. Sem centum erat annorum, quando genuit Arphaxad biennio post diluvium; 11.11  vixitque Sem, postquam genuit Arphaxad, quingentos annos et genuit filios et filias. 11.12  Porro Arphaxad vixit triginta quinque annos et genuit Sala. 11.13  Vixitque Arphaxad, postquam genuit Sala, quadringentis tribus annis et genuit filios et filias. 11.14  Sala quoque vixit triginta annis et genuit Heber. 11.15  Vixitque Sala, postquam genuit Heber, quadringentis tribus annis et genuit filios et filias. 11.16  Vixit autem Heber triginta quattuor annis et genuit Phaleg. 11.17  Et vixit Heber, postquam genuit Phaleg, quadringentis triginta annis et genuit filios et filias. 11.18  Vixit quoque Phaleg triginta annis et genuit Reu. 11.19  Vixitque Phaleg, postquam genuit Reu, ducentis novem annis et genuit filios et filias. 11.20  Vixit autem Reu triginta duobus annis et genuit Seruch. 11.21  Vixitque Reu, postquam genuit Seruch, ducentis septem annis et genuit filios et filias. 11.22  Vixit vero Seruch triginta annis et genuit Nachor. 11.23  Vixitque Seruch, postquam genuit Nachor, ducentos annos et genuit filios et filias. 11.24  Vixit autem Nachor viginti novem annis et genuit Thare. 11.25  Vixitque Nachor, postquam genuit Thare, centum decem et novem annos et genuit filios et filias. 11.26  Vixitque Thare septuaginta annis et genuit Abram, Nachor et Aran. 11.27  Hae sunt autem generationes Thare. Thare genuit Abram, Nachor et Aran. Porro Aran genuit Lot; 11.28  mortuusque est Aran ante Thare patrem suum in terra nativitatis suae in Ur Chaldaeorum. 11.29  Duxerunt autem Abram et Nachor uxores: nomen uxoris Abram Sarai, et nomen uxoris Nachor Melcha, filia Aran patris Melchae et patris Ieschae. 11.30  Erat autem Sarai sterilis nec habebat liberos. 11.31  Tulitque Thare Abram filium suum et Lot filium Aran filium filii sui et Sarai nurum suam, uxorem Abram filii sui, et eduxit eos de Ur Chaldaeorum, ut irent in terram Chanaan. Veneruntque usque Charran et habitaverunt ibi. 11.32  Et facti sunt dies Thare ducentorum quinque annorum, et mortuus est in Charran.

12.1  Und der HERR sprach zu Abram: Geh aus von deinem Land und von deiner Verwandtschaft und von deines Vaters Hause in das Land, das ich dir zeigen will! 12.2  So will ich dich zu einem großen Volke machen und dich segnen und dir einen großen Namen machen, und du sollst ein Segen sein. 12.3  Ich will segnen, die dich segnen, und verfluchen, die dir fluchen; und durch dich sollen alle Geschlechter auf Erden gesegnet werden! 12.4  Da ging Abram, wie der HERR zu ihm gesagt hatte, und Lot ging mit ihm; Abram aber war fünfundsiebzig Jahre alt, da er von Haran auszog. 12.5  Und Abram nahm sein Weib Sarai und Lot, seines Bruders Sohn, samt aller ihrer Habe, die sie erworben, und den Seelen, die sie in Haran gewonnen hatten; und sie zogen aus, um ins Land Kanaan zu gehen. 12.6  Und als sie ins Land Kanaan kamen, durchzog Abram das Land bis zur Ortschaft Sichem, bis zur Eiche Mores; und damals waren die Kanaaniter im Lande. 12.7  Da erschien der HERR dem Abram und sprach: Deinem Samen will ich dies Land geben! Und er baute daselbst einen Altar dem HERRN, der ihm erschienen war. 12.8  Von da rückte er weiter vor aufs Gebirge, östlich von Bethel, und schlug sein Zelt also auf, daß er Bethel im Westen und Ai im Osten hatte; und er baute daselbst dem HERRN einen Altar und rief den Namen des HERRN an. 12.9  Darnach brach Abram auf und zog immer weiter nach Süden. 12.10  Da aber Hungersnot im Lande herrschte, reiste Abram nach Ägypten hinab, um sich daselbst aufzuhalten; denn die Hungersnot lastete auf dem Land. 12.11  Und als er sich Ägypten näherte, sprach er zu seinem Weib Sarai: Siehe doch, ich weiß, daß du ein Weib bist von schöner Gestalt. 12.12  Wenn dich nun die Ägypter sehen, so werden sie sagen: Das ist sein Weib! Und sie werden mich töten und dich leben lassen. 12.13  So sage doch, du seiest meine Schwester, daß es mir um deinetwillen wohl gehe, und meine Seele um deinetwillen am Leben bleibe! 12.14  Als nun Abram nach Ägypten kam, sahen die Ägypter das Weib, daß sie sehr schön war. 12.15  Und als die Fürsten des Pharao sie sahen, priesen sie dieselbe dem Pharao an. Da ward das Weib in Pharaos Haus gebracht. 12.16  Und es ging Abram gut um ihretwillen; und er bekam Schafe, Rinder und Esel, Knechte und Mägde, Eselinnen und Kamele. 12.17  Aber der HERR schlug den Pharao und sein Haus mit großen Plagen um Sarais, des Weibes Abrams, willen. 12.18  Da rief der Pharao den Abram und sprach: Was hast du mir da angerichtet! Warum hast du mir nicht angezeigt, daß sie dein Weib ist? 12.19  Warum hast du gesagt, sie sei deine Schwester, so daß ich sie mir zum Weibe nehmen wollte? Und nun siehe, da ist dein Weib; nimm sie und geh! 12.20  Und der Pharao bot seinethalben Mannschaft auf, damit sie ihm und seinem Weib und allem, was er hatte, das Geleite gäben.

12.1  καὶ εἶπεν κύριος τῷ αβραμ ἔξελθε ἐκ τῆς γῆς σου καὶ ἐκ τῆς συγγενείας σου καὶ ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός σου εἰς τὴν γῆν ἣν ἄν σοι δείξω 12.2  καὶ ποιήσω σε εἰς ἔθνος μέγα καὶ εὐλογήσω σε καὶ μεγαλυνῶ τὸ ὄνομά σου καὶ ἔσῃ εὐλογητός 12.3  καὶ εὐλογήσω τοὺς εὐλογοῦντάς σε καὶ τοὺς καταρωμένους σε καταράσομαι καὶ ἐνευλογηθήσονται ἐν σοὶ πᾶσαι αἱ φυλαὶ τῆς γῆς 12.4  καὶ ἐπορεύθη αβραμ καθάπερ ἐλάλησεν αὐτῷ κύριος καὶ ὤ|χετο μετ' αὐτοῦ λωτ αβραμ δὲ ἦν ἐτῶν ἑβδομήκοντα πέντε ὅτε ἐξῆλθεν ἐκ χαρραν 12.5  καὶ ἔλαβεν αβραμ τὴν σαραν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ τὸν λωτ υἱὸν τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ πάντα τὰ ὑπάρχοντα αὐτῶν ὅσα ἐκτήσαντο καὶ πᾶσαν ψυχήν ἣν ἐκτήσαντο ἐν χαρραν καὶ ἐξήλθοσαν πορευθῆναι εἰς γῆν χανααν καὶ ἦλθον εἰς γῆν χανααν 12.6  καὶ διώδευσεν αβραμ τὴν γῆν εἰς τὸ μῆκος αὐτῆς ἕως τοῦ τόπου συχεμ ἐπὶ τὴν δρῦν τὴν ὑψηλήν οἱ δὲ χαναναῖοι τότε κατῴκουν τὴν γῆν 12.7  καὶ ὤφθη κύριος τῷ αβραμ καὶ εἶπεν αὐτῷ τῷ σπέρματί σου δώσω τὴν γῆν ταύτην καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ αβραμ θυσιαστήριον κυρίῳ τῷ ὀφθέντι αὐτῷ 12.8  καὶ ἀπέστη ἐκεῖθεν εἰς τὸ ὄρος κατ' ἀνατολὰς βαιθηλ καὶ ἔστησεν ἐκεῖ τὴν σκηνὴν αὐτοῦ βαιθηλ κατὰ θάλασσαν καὶ αγγαι κατ' ἀνατολάς καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ καὶ ἐπεκαλέσατο ἐπὶ τῷ ὀνόματι κυρίου 12.9  καὶ ἀπῆρεν αβραμ καὶ πορευθεὶς ἐστρατοπέδευσεν ἐν τῇ ἐρήμῳ 12.10  καὶ ἐγένετο λιμὸς ἐπὶ τῆς γῆς καὶ κατέβη αβραμ εἰς αἴγυπτον παροικῆσαι ἐκεῖ ὅτι ἐνίσχυσεν ὁ λιμὸς ἐπὶ τῆς γῆς 12.11  ἐγένετο δὲ ἡνίκα ἤγγισεν αβραμ εἰσελθεῖν εἰς αἴγυπτον εἶπεν αβραμ σαρα τῇ γυναικὶ αὐτοῦ γινώσκω ἐγὼ ὅτι γυνὴ εὐπρόσωπος εἶ 12.12  ἔσται οὖν ὡς ἂν ἴδωσίν σε οἱ αἰγύπτιοι ἐροῦσιν ὅτι γυνὴ αὐτοῦ αὕτη καὶ ἀποκτενοῦσίν με σὲ δὲ περιποιήσονται 12.13  εἰπὸν οὖν ὅτι ἀδελφὴ αὐτοῦ εἰμι ὅπως ἂν εὖ μοι γένηται διὰ σέ καὶ ζήσεται ἡ ψυχή μου ἕνεκεν σοῦ 12.14  ἐγένετο δὲ ἡνίκα εἰσῆλθεν αβραμ εἰς αἴγυπτον ἰδόντες οἱ αἰγύπτιοι τὴν γυναῖκα ὅτι καλὴ ἦν σφόδρα 12.15  καὶ εἶδον αὐτὴν οἱ ἄρχοντες φαραω καὶ ἐπῄνεσαν αὐτὴν πρὸς φαραω καὶ εἰσήγαγον αὐτὴν εἰς τὸν οἶκον φαραω 12.16  καὶ τῷ αβραμ εὖ ἐχρήσαντο δι' αὐτήν καὶ ἐγένοντο αὐτῷ πρόβατα καὶ μόσχοι καὶ ὄνοι παῖδες καὶ παιδίσκαι ἡμίονοι καὶ κάμηλοι 12.17  καὶ ἤτασεν ὁ θεὸς τὸν φαραω ἐτασμοῖς μεγάλοις καὶ πονηροῖς καὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ περὶ σαρας τῆς γυναικὸς αβραμ 12.18  καλέσας δὲ φαραω τὸν αβραμ εἶπεν τί τοῦτο ἐποίησάς μοι ὅτι οὐκ ἀπήγγειλάς μοι ὅτι γυνή σού ἐστιν 12.19  ἵνα τί εἶπας ὅτι ἀδελφή μού ἐστιν καὶ ἔλαβον αὐτὴν ἐμαυτῷ εἰς γυναῖκα καὶ νῦν ἰδοὺ ἡ γυνή σου ἐναντίον σου λαβὼν ἀπότρεχε 12.20  καὶ ἐνετείλατο φαραω ἀνδράσιν περὶ αβραμ συμπροπέμψαι αὐτὸν καὶ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ πάντα ὅσα ἦν αὐτῷ καὶ λωτ μετ' αὐτοῦ

12.1  kai eipen kyrios toh abram exelthe ek tehs gehs soy kai ek tehs syggeneias soy kai ek toy oikoy toy patros soy eis tehn gehn ehn an soi deixoh 12.2  kai poiehsoh se eis ethnos mega kai eylogehsoh se kai megalynoh to onoma soy kai eseh eylogehtos 12.3  kai eylogehsoh toys eylogoyntas se kai toys katarohmenoys se katarasomai kai eneylogehthehsontai en soi pasai ai phylai tehs gehs 12.4  kai eporeytheh abram kathaper elalehsen aytoh kyrios kai ohcheto met' aytoy loht abram de ehn etohn ebdomehkonta pente ote exehlthen ek charran 12.5  kai elaben abram tehn saran gynaika aytoy kai ton loht yion toy adelphoy aytoy kai panta ta yparchonta aytohn osa ektehsanto kai pasan psychehn ehn ektehsanto en charran kai exehlthosan poreythehnai eis gehn chanaan kai ehlthon eis gehn chanaan 12.6  kai diohdeysen abram tehn gehn eis to mehkos aytehs eohs toy topoy sychem epi tehn dryn tehn ypsehlehn oi de chananaioi tote katohkoyn tehn gehn 12.7  kai ohphtheh kyrios toh abram kai eipen aytoh toh spermati soy dohsoh tehn gehn taytehn kai ohkodomehsen ekei abram thysiastehrion kyrioh toh ophthenti aytoh 12.8  kai apesteh ekeithen eis to oros kat' anatolas baithehl kai estehsen ekei tehn skehnehn aytoy baithehl kata thalassan kai aggai kat' anatolas kai ohkodomehsen ekei thysiastehrion toh kyrioh kai epekalesato epi toh onomati kyrioy 12.9  kai apehren abram kai poreytheis estratopedeysen en teh erehmoh 12.10  kai egeneto limos epi tehs gehs kai katebeh abram eis aigypton paroikehsai ekei oti enischysen o limos epi tehs gehs 12.11  egeneto de ehnika ehggisen abram eiselthein eis aigypton eipen abram sara teh gynaiki aytoy ginohskoh egoh oti gyneh eyprosohpos ei 12.12  estai oyn ohs an idohsin se oi aigyptioi eroysin oti gyneh aytoy ayteh kai apoktenoysin me se de peripoiehsontai 12.13  eipon oyn oti adelpheh aytoy eimi opohs an ey moi genehtai dia se kai zehsetai eh psycheh moy eneken soy 12.14  egeneto de ehnika eisehlthen abram eis aigypton idontes oi aigyptioi tehn gynaika oti kaleh ehn sphodra 12.15  kai eidon aytehn oi archontes pharaoh kai epehnesan aytehn pros pharaoh kai eisehgagon aytehn eis ton oikon pharaoh 12.16  kai toh abram ey echrehsanto di' aytehn kai egenonto aytoh probata kai moschoi kai onoi paides kai paidiskai ehmionoi kai kamehloi 12.17  kai ehtasen o theos ton pharaoh etasmois megalois kai ponehrois kai ton oikon aytoy peri saras tehs gynaikos abram 12.18  kalesas de pharaoh ton abram eipen ti toyto epoiehsas moi oti oyk apehggeilas moi oti gyneh soy estin 12.19  ina ti eipas oti adelpheh moy estin kai elabon aytehn emaytoh eis gynaika kai nyn idoy eh gyneh soy enantion soy labohn apotreche 12.20  kai eneteilato pharaoh andrasin peri abram sympropempsai ayton kai tehn gynaika aytoy kai panta osa ehn aytoh kai loht met' aytoy

12.1  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמֹּולַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃ 12.2  וְאֶעֶשְׂךָ לְגֹוי גָּדֹול וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה׃ 12.3  וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה׃ 12.4  וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתֹּו לֹוט וְאַבְרָם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתֹו מֵחָרָן׃ 12.5  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת־שָׂרַי אִשְׁתֹּו וְאֶת־לֹוט בֶּן־אָחִיו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן׃ 12.6  וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקֹום שְׁכֶם עַד אֵלֹון מֹורֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׃ 12.7  וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו׃ 12.8  וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית־אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה׃ 12.9  וַיִּסַּע אַבְרָם הָלֹוךְ וְנָסֹועַ הַנֶּגְבָּה׃ פ 12.10  וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ׃ 12.11  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹוא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרַי אִשְׁתֹּו הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ׃ 12.12  וְהָיָה כִּי־יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתֹּו זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ׃ 12.13  אִמְרִי־נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ׃ 12.14  וַיְהִי כְּבֹוא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת־הָאִשָּׁה כִּי־יָפָה הִוא מְאֹד׃ 12.15  וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל־פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׃ 12.16  וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי־לֹו צֹאן־וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים׃ 12.17  וַיְנַגַּע יְהוָה ׀ אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתֹו עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׃ 12.18  וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא־הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא׃ 12.19  לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ׃ 12.20  וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתֹו וְאֶת־אִשְׁתֹּו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו׃

12.1  wajoAmaer jHwaaH Aael-Aabraam laek-lkaa meAarckaa wmimowladtkaa wmibejt Aaabijkaa Aael-HaaAaaraec Aaxxaer AarAaekaa׃ 12.2  wAaeOaexkaa lgowj gaadowl waAabaaraekkaa waAagadlaaH xxmaekaa waeHjeH braakaaH׃ 12.3  waAabaarakaaH mbaarkaejkaa wmqalaelkaa AaaAor wnibrkw bkaa kol mixxphot HaaAadaamaaH׃ 12.4  wajelaek Aabraam kaAaxxaer dibaer Aelaajw jHwaaH wajelaek Aitow lowT wAabraam baen-haamexx xxaanijm wxxibOijm xxaanaaH bceAtow mehaaraan׃ 12.5  wajiqah Aabraam Aaet-xaaraj Aixxtow wAaet-lowT baen-Aaahijw wAaet-kaal-rkwxxaam Aaxxaer raakaaxxw wAaet-Hanaepaexx Aaxxaer-Oaaxw bhaaraan wajecAw laalaekaet AarcaaH knaOan wajaaboAw AarcaaH knaaOan׃ 12.6  wajaOabor Aabraam baaAaaraec Oad mqowm xxkaem Oad Aelown mowraeH wHaknaOanij Aaaz baaAaaraec׃ 12.7  wajeraaA jHwaaH Aael-Aabraam wajoAmaer lzarOakaa Aaeten Aaet-HaaAaaraec HazoAt wajibaen xxaam mizbeha lajHwaaH HanirAaeH Aelaajw׃ 12.8  wajaOteq mixxaam HaaHaaraaH miqaedaem lbejt-Ael wajeT AaaHaaloH bejt-Ael mijaam wHaaOaj miqaedaem wajibaen-xxaam mizbeha lajHwaaH wajiqraaA bxxem jHwaaH׃ 12.9  wajisaO Aabraam Haalowk wnaasowOa HanaegbaaH׃ p 12.10  wajHij raaOaab baaAaaraec wajeraed Aabraam micrajmaaH laagwr xxaam kij-kaabed HaaraaOaab baaAaaraec׃ 12.11  wajHij kaAaxxaer Hiqrijb laabowA micraajmaaH wajoAmaer Aael-xaaraj Aixxtow HineH-naaA jaadaOtij kij AixxaaH jpat-marAaeH Aaat׃ 12.12  wHaajaaH kij-jirAw Aotaak Hamicrijm wAaamrw Aixxtow zoAt wHaargw Aotij wAotaak jhajw׃ 12.13  Aimrij-naaA Aahotij Aaat lmaOan jijTab-lij baOabwrek whaajtaaH napxxij biglaalek׃ 12.14  wajHij kbowA Aabraam micraajmaaH wajirAw Hamicrijm Aaet-HaaAixxaaH kij-jaapaaH HiwA mAod׃ 12.15  wajirAw AotaaH xaarej parOoH wajHallw AotaaH Aael-parOoH watuqah HaaAixxaaH bejt parOoH׃ 12.16  wlAabraam HejTijb baOabwraaH wajHij-low coAn-wbaaqaar wahamorijm waOabaadijm wxxpaahot waAatonot wgmalijm׃ 12.17  wajnagaO jHwaaH Aaet-parOoH ngaaOijm gdolijm wAaet-bejtow Oal-dbar xaaraj Aexxaet Aabraam׃ 12.18  wajiqraaA parOoH lAabraam wajoAmaer maH-zoAt Oaaxijtaa lij laamaaH loA-Higadtaa lij kij Aixxtkaa HiwA׃ 12.19  laamaaH Aaamartaa Aahotij HiwA waaAaeqah AotaaH lij lAixxaaH wOataaH HineH Aixxtkaa qah waalek׃ 12.20  wajcaw Oaalaajw parOoH Aanaaxxijm wajxxalhw Aotow wAaet-Aixxtow wAaet-kaal-Aaxxaer-low׃

12.1  ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך׃ 12.2  ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃ 12.3  ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃ 12.4  וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן־חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ 12.5  ויקח אברם את־שרי אשתו ואת־לוט בן־אחיו ואת־כל־רכושם אשר רכשו ואת־הנפש אשר־עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ 12.6  ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ 12.7  וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ 12.8  ויעתק משם ההרה מקדם לבית־אל ויט אהלה בית־אל מים והעי מקדם ויבן־שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ 12.9  ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ פ 12.10  ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ׃ 12.11  ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את׃ 12.12  והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ 12.13  אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ 12.14  ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את־האשה כי־יפה הוא מאד׃ 12.15  ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל־פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ 12.16  ולאברם היטיב בעבורה ויהי־לו צאן־ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃ 12.17  וינגע יהוה ׀ את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם׃ 12.18  ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא׃ 12.19  למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ 12.20  ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת־אשתו ואת־כל־אשר־לו׃